האם מכשיר הפרימיום החדש של אופו הסינית שווה את המחיר?

ijump_728x90



אם חשקה נפשכם בסמארטפון פרימיום, השנים האחרונות הגבילו אתכם מאוד במגוון המכשירים שאתם יכולים לשקול לרכוש. יש את האייפון כמובן, את סדרת הנוט של סמסונג וגם הגלקסי S. מעבר לכך יש לכם את וואן פלוס, ואולי דגמים מסוימים של שיאומי. וזהו. LG הפסיקה לייצר סמארטפונים, מוטורולה כבר לא מיובאת לישראל, גוגל מעולם לא ניסתה להיכנס לשוק המקומי, לוואווי וסוני לא היה מזל באופן כללי. בקיצור, היצע המכשירים היוקרתיים קטן מאי-פעם. לכן כשיבואן LG הודיע שהוא מתחיל לייבא את מכשירי Oppo הסינית, פתאום נפתחה אפשרות למכשירים מעניינים נוספים. מצב כזה שבו יש מגוון ותחרות טובה לצרכן, מדרבן את היבואנים לספק שירות טוב ולהיזהר עם המחירים המוגזמים.

נעים להכיר Oppo Find X3 Pro צילום: רפאל קאהאן

 

 

אבל תחילה כמה מילים על Oppo. החברה אולי לא מוכרת מאוד בישראל, אך מדובר באחת מחמש היצרניות הגדולות בעולם. היא שייכת, כמו חברות-האחיות שלה Realme, Vivo ו-וואן פלוס, לתאגיד BBK. ארבעת מותגי הסמארטפונים שלה מתחלקים כל אחד באזור גיאוגרפי אחר או באוכלוסיית מטרה שונה. וואן פלוס למשל נועדה במקור לצעירים מערביים בגילאי 18 עד 35, כאלה שרוצים מכשיר דגל אבל אין להם את הכסף. Realme יועדה לכבוש את השוק ההודי ולהציע תמורה למחיר, Vivo היא מותג פרימיום למדינות מתפתחות ומזרח אירופה ו-Oppo היא המותג המוביל שנמכר בסין, באירופה ואולי בקרוב גם באמריקה.

 


קראו עוד בכלכליסט:

 

ה-Oppo Find X3 Pro שאותו נסקור כאן הוא דוגמה מעולה ליכולת של היצרן להתמודד בלי מבוכה מול סמסונג או אפל בשטח שלהן. מדובר במכשיר דגל מודרני שמציע את כל השכלולים שתמצאו אצל המתחרים ואפילו גימיק נוסף בדמות מצלמת מיקרוסקופ שעובדת באמת. לא מדובר כאן במכשיר שמנסה להציע 90% מהיכולות של מכשיר דגל בתמורה למחיר נמוך יחסית. להיפך, זהו מכשיר יקר לרכישה ושאינו מתבייש להתמודד על משבצת פרימיום. אבל האם הוא באמת מסוגל לעמוד בציפיות, הופתענו לגלות שכן.

 

עיצוב ומבנה: בלינג, בלינג, מבריק

 

מכשירי דגל נועדו שישימו לב אליהם. הסמסונג גלקסי S21 אולטרה למשל זועק “תשומי!” בכל רמ”ח איבריו. גם האייפון 12 פרו לא מתחבא מאחורי עיצוב זן בודהיסטי. אבל ה-Oppo Find X3 Pro באמת עושה את זה בצורה המבריקה ביותר – במלוא מובן המילה. גב המכשיר הוברק כל כך שהוא למעשה מעין מראה. זה מאוד מרשים ויזואלית אך בחיי היום יום מדובר בטרחה בהרבה מאוד מצבים. אם יש מכשיר שעדיף לכסות באור יום זהו זה. הוא פשוט מבריק מדי וגם משמש כמלכודת אימתנית לטביעות אצבעות. מנגד, בכל שאר הפרמטרים הוא ממש מצוין. הגוף שלו בנוי לתלפיות, אך הוא לא מגושם או בעל זוויות מוזרות. הכל כאן נעים ומעוגל. אין שוליים חדים בצידי המסך או בליטה גדולה עבור מערך הצילום הראשי. להיפך, המצלמה מחופה תחת מעין בליטה מרובעת בחלק השמאלי העליון של הגב שאינה מפריעה מאוד מבחינת נראות ומרגישה באמת חלק אינטגרלי מהמבנה של המכשיר. הרבה יותר אלגנטי מהבחירות של אפל או סמסונג.

 

 



הגב מבריק תרתי משמע צילום: רפאל קאהאן

 

 

אבל יש כאן כמה דברים שאינם מושלמים. המכשיר מבוסס על שלדת אלומיניום שעטופה בזכוכית גורילה דור 5. מדובר בדור הלפני אחרון – כאשר דור 6 הושק במכשירי סמסונג. זו אמנם לא זכוכית גרועה או חלשה. אך בכל זאת, כשקונים מכשיר יוקרתי, רוצים את הרכיבים המתקדמים ביותר וכאן זה לא עונה על ההגדרה. מנגד, המכשיר קל. זאת אומרת יחסית לתחרות. בעוד רוב מכשירי הדגל עם מסכים בגודל של מעל 6.5 אינץ’ יכולים בקלות לעבור את ה-200 גרם. האופו מסתפק ב-193 גרם צנומים. זאת כנראה בזכות האלומיניום ששוקל פחות.

 

 


המצלמה מורכבת בתוך מגרעת נעימה ומעוגלת יחסית צילום: רפאל קאהאן

 

 

הוא גם קצת פחות עמיד לאורך זמן (יחסית כמובן). אבל בהתחשב בכך שהמכשיר עטוף בכיסוי מגן כלשהו רוב הזמן ושיש לו תקן עמידות במים ואבק, זה כנראה לא ממש משנה. כמו המשקל, גם עוביו אינו גדול, 8.4 מ”מ, קצת פחות מסמסונג וקצת יותר מאפל. בסך הכל מדובר במכשיר מאוד מרשים ויזואלית בעיקר בזכות הגימור מראה שלו. אבל הוא גם נוח להחזקה ולתפעול. בסך הכל מוצלח מאוד מהבחינה הזו.


 

חומרה: הכי חזק שיש ועוד קצת

 

אחד הדברים שהיצרניות הסיניות לא בוחלות בו הוא לדחוס למכשירים היקרים שלהן את הרכיבים הכי מתקדמים רק כדי שיהיה אפשר להציג אותם למעלה בדפי המסרים שנשלחים לחנויות ולמפיצים או שמשמשים כבסיס לתיאורים באתרי המכירות. ה-X3 פרו מצויד במסך AMOLED שבאמת מהווה את המלה האחרונה בטכנולוגיה הזו. הוא בגודל 6.7 אינץ’, ומצויד בטכנולוגיה שנקראת LTPO. לא אלאה אתכם בפרטים הטכניים, אך רק שתדעו שהיא מאפשרת חיסכון של עד 15% בחיי סוללה לעומת מסכי OLED שאין להם אותה. מספיק לומר שלאייפון יש אותה וכך גם מכשירי הדגל של סמסונג.

 

 



המסך מעולה – מהטובים שניתן למצוא בסמארטפון כיום צילום: רפאל קאהאן

 

 

המסך מציע לעומת זאת תכונה ייחודית שלא תמצאו אצל המתחרים. תמיכה בתצוגה של מיליארד צבעים. זאת בעוד רובם המוחץ של הסמארטפונים בעולם יודעים להציג “רק” 16 מיליון צבעים. התוצאה היא עומק צבעים מרשים לתכנים שתומכים בכך. זאת ועוד, יש כאן כמובן קצב רענון גבוה בן 120 הרץ, קצב דגימה של נגיעות במסך של 240 הרץ (זאת אומרת שהמסך מתרענן כ-240 פעם בשנייה); בהירות של עד 800 ניט במצב אוטומטי ועד 1,300 ניט במצב בהירות מקסימלית שעובד על אזורים מסוימים במסך – בעיקר בזמן תצוגה של סרטון ב-HDR למשל. בקיצור, מדובר בפאנל משובח ביותר, שמסוגל להתמודד ראש בראש עם התחרות בלי להרכין את הראש, ואף להפך.

 

 



קצב רענון מסך גבוה לבחירה צילום: רפאל קאהאן

 

 

המעבד הוא הקוואלקום 888 החדש ביותר. הוא אמנם כבר מצייד מכשירים מתחרים – אך בארץ הסמסונג S21 ונוט מגיעים עם מעבדי סמסונג. אז אם אתם רוצים מעבד של קוואלקום במקום, ה-Oppo הוא הבחירה היחידה שזמינה לכם. זכרון הפעולה נדיב במיוחד ועומד על 12 או 8 גיגה-בייט מרחב האחסון מציע 256 גיגה-בייט בלבד. אבל אין חריץ לכרטיס זיכרון. אני לא יודע אם זה קריטי למישהו, אבל זו עוד תכונה שיצרנים רבים החלו שוב לוותר עליה לאחר כמה שנים שבהם ראינו דגמים חוזרים לתמוך בהם. חבל, זה בדיוק כמו שקע האוזניות. הוא לא חשוב לרוב אבל כן לאלה שרוצים איכות שמע יותר טובה מבחיבור אלחוטי לאוזניות. כך גם האפשרות להרחיב זיכרון או אפשרות לגבות מקומית מדיה באיכות גבוהה בלי להידרש להעלות הכל לענן כל הזמן עם כרטיס זיכרון.

 

 



שקע הטעינה ושבכת הרמקול התחתון צילום: רפאל קאהאן

 

 

מבחינת שאר התכונות, אין כאן משהו מיוחד שלא תמצאו אצל המתחרים. למעט דבר אחד. ה-X3 תומך בטעינה מהירה – מאוד – עד 65 וואט. שזה אומר שניתן למלא את הסוללה האימתנית שלו בת ה-4,500 מיליאמפר שעה בפחות מחצי שעה(!). בהתחשב בכך שגם הסמסונג וגם האייפון לא יודעים להציע יותר משליש מהירות הטעינה הזו, הנה נקודה בה הוא מוביל ללא עוררין.

 

תוכנה ומדיה: ממשק פשוט ומתוחכם

 

נתחיל עם החלק החזק. הממשק. ל-Oppo יש גרסת ממשק שנקראת Color OS. הוא לטעמי ממשק ההפעלה היעיל ונעים ביותר במכשירי האנדרואיד. יתרונו הגדול בכך שהוא דיסקרטי יחסית ודומה מאוד לחוויית שימוש באנדרואיד מקורי של גוגל. אין זה מפתיע. החברות השונות של BBK משתפות פעולה ביניהן ברכיבים, פיתוחים וגם תוכנה. כך שמהרגע שוואן פלוס פיתחה את ממשק האוקסיג’ן שלה, היה ברור שגם ממשק הבית של הקבוצה – Color OS – יצטרך להשתנות. והוא שונה, בעיקר פישטו את השימוש וקירבו אותו לחוויית שימוש של מכשירי וואן פלוס. זה עובד נהדר. יש לו תכונות ייחודיות כגון יכולת שינוי פרמטרים לעומק – מנגד הוא מאפשר למי שרוצה שליטה אוטומטית לחלוטין על רוב תכונות המכשיר, תצוגה, צלילים או ניהול משאבים למשל והוא מבצע זאת באמת ביעילות מרשימה.

 

 



מצב תצוגה פעילה תמיד מאפשרת כל מיני התאמות אישיות צילום: רפאל קאהאן

 

 

ניתן להתאים אישית הרבה מאוד תכונות של הממשק. כמובן שיש כאן תמיכה בתצוגה מופעלת תמיד, אך בניגוד לתחרות שם אין הרבה אפשרויות להתאים אישית את סגנון התצוגה, כאן תוכלו באמת לשנות כמעט הכל. ממשק הנעילה מבוסס על סורק טביעות אצבע מהיר ויעיל או זיהוי פנים מהיר אך שפחות מאובטח מהשימוש בסורק זאת מכיוון שהוא לא מבצע  סריקה בתלת ממד כמו אצל אפל. ניתן להשתמש במגירת אפליקציות או לבחור ההתקנה ישירות על גבי מסכי הבית. אבל כאמור היתרון העיקרי של הממשק הוא ביכולת ההתאמה האישית שבאמת נכנסת לרמות ולהגדרות שאפילו לא ידעתי שניתן לשנות. יש כאן גם אפליקציית ניהול משאבים יעילה וכמובן אפליקציות ניהול מדיה, תמונות, סרטונים או קבצים שיכולות לקסום למי שרוצה להשתמש באפליקציות שאינן של גוגל.

 

 



סורק טביעות האצבעות מהיר מאוד צילום: רפאל קאהאן

 

 

תצוגת המסך מספקת ביצועים מצוינים עבור חובבי סרטים או משחקים. היא עשירה ומשפרת מאוד את חוויית השימוש. בנוסף יש כאן מנגנון קירור מצוין שמאפשר לשחק במשחקים עתירי גרפיקה גם יותר מ-10 דקות מבלי לשרוף את הידיים. גם מי שאוהב לשמוע מוזיקה ישמח לגלות שיש כאן שני יתרונות מהותיים – ראשית מערך רמקולי סטריאו מצוין. הצליל חזק וברור, אמנם אלה לא רמקולים עם צליל בס חזק ועמוק, אבל הם מצוינים גם לשמיעה קלה של מוזיקה בהזדמנויות שונות. כמו כן יש כאן תמיכה בתקן Dolby Atmos ו-aptX HD, כאשר האחרון מספק תמיכה בהזרמת מוזיקה באיכות גבוהה. אין זה תקן נפוץ כל כך וגם לא כל אוזניות הבלוטות’ תומכות בו, אבל למי שכן יש כאלה יהנה מאוד.

 

מצלמה: מיקרוסקופ מובנה ואיכות צילום מצוינת

 

אחת התכונות שמבדילות מכשירי דגל משאר השוק, היא המצלמה. זו צריכה להיות באמת חדשנית וזה לא פשוט. או שמפתחים אחת כזו מאפס כמו אצל סמסונג ואפל או שמשתמשים ביכולת של ספק חיצוני מוביל אחר כמו במקרה של וואווי עם לייקה או וואן פלוס עם האסלבלאד. אופו בחרה בדרך הראשונה והזמינה מסוני זוג חיישנים חדשניים וייחודיים שיתרונם הגדול הוא בגודלם. מבחינתכם זה אומר שאלה חיישנים שיכולים ל”ראות” את האור והצבעים בצורה הרבה יותר טובה ממה שקיים היום בסמארטפונים מתחרים שלרובו חיישן קטן יותר.

 

  


ארבעה חיישנים, שניים ראשיים, אחד לצילומי זום והרביעי מיקרוסקופ עם טבעת אור מסביב לעדשה צילום: רפאל קאהאן

 

שני החיישנים זהים מבחינת תכונות ומציעים רזולוציה מקסימלית של 50 מגה-פיקסל, מפתח צמצם של F/1.8 ולאחד יש עדשת זווית רחבה. בנוסף ישנו חיישן טלפוטו בן 13 מגה-פיקסל וכמובן חיישן המיקרוסקופ ברזולוציה של 3 מגה-פיקסל. מצלמת הסלפי מציעה 32 מגה-פיקסל.

 

  


איכות הצילום, הפירוט והצבעוניות באמת מרשימים צילום: רפאל קאהאן

 

 

התמונות מהחיישנים הראשיים מרשימות מאוד. הן צבעוניות אך לא בצורה מוגזמת. אלגוריתם הצילום לא משתולל עם ריטוש התמונה האוטומטי ורמת הפירוט, גם של עצמים קטנים או מסובכים, גבוהה מאוד ביחס למצלמה של סמארטפון. כברירת מחדל רזולוציית התמונות עומדת על 12.5 מגה-פיקסל בזכות מנגנון שילוב פיקסלים כדי להגדיל את כמות האור שזמינה לאפליקציית הצילום. אך ניתן גם לצלם ברזולוציה מקסימלית אם בא לכם פוסטר ענק לקיר. מצב לילה עושה כאן עבודה טובה אך אינו מגיע לרמת הפירוט של מצלמת האולטרה של סמסונג. אבל זה לא רחוק מאוד. לדעתי זו לא בעיית חומרה כי אם התאמת התוכנה כדי שתנצל יותר ביעילות של שטחו של החיישן.

 

 



קצת טבע צילום: רפאל קאהאן

 

 

מבחינת תמונות סלפי, הן מצוינות. הן ברורות, מלאות באור ועם צבעים טבעיים. אם יש לי ביקורת אחת זה שמצב צילומי הדיוקן – עם טשטוש הרקע – עדיין מפספס לפעמים ומגזים עם העצמת התאורה. מה שמייצר תמונות בעלות מראה דרמטי משהו. מצלמת הטלפוטו טובה, אך לא מתחרה בעדשת הפריסקופ של סמסונג. ההגדלה האופטית היא עד פי 3, לאחר מכל ישנו זום היברידי של עד פי 5 וזום דיגיטלי של עד פי 10. בכל מקרה מדובר בחלק החלש ביותר במערך הצילום כאן. הוא לא גרוע, אלא פשוט לא טוב כמו כל יתר התכונות של המצלמה. ועכשיו לדובדבן, המיקרוסקופ.

 

 



אם הייתם סקרנים לגבי מצב השערות שלכם צילום: רפאל קאהאן

 

 

נתחיל מכל שהוא באמת עובד. זה לא גימיק לגמרי. העדשה שלו מוקפת בטבעת LED לתאורה. צריך לקרב אותה עד מרחק של בין 1 עד 3 מ”מ מהאובייקט כדי לקבל את ההגדלה שמגיעה לעד פי 60. זה עובד כאמור במובטח. ואולם זה לא קל לתפעול. קשה להצמיד את העדשה במרחק המתאים בקלות וזה דורש ניסוי וטעייה. בנוסף, חוץ מההתלהבות הראשונית, תסריטי השימוש של מצלמה כזו בעולם האמיתי נדירים ביותר. אולי כאמצעי לימוד או בשביל להרשים את הקהל בפאב השכונתי שלכם. לסיכום, מדובר במערך צילום מצוין, שלו מעט מאוד נקודות לרעתו והרבה מאוד יכולות שתוכלו לממש בחייכם.

 

סיכום ואלטרנטיבות: יש פרימיום אבל הוא יקר

 

ה-Oppo Find X3 Pro הושק בארץ לפני כ-10 ימים במחיר של כ-4,200 שקל. זה הרבה מאוד. למעשה זה כמו מחירו של ה-S21 אולטרה של סמסונג – שלו יש לעומת האופו עדשת זום פריסקופ מעולה ומצלמה מעט טוב יותר. האייפון פרו מקס של אפל עולה יותר, אבל הוא מיועד למשתמשים שמעוניינים רק במכשירי החברה, כך שלמעט מקרים נדירים אני לא חושב שהוא יעניין חובבי אפל. בנוסף לצערי הוא מרגיש לי יקר מעט ביחס לתמורה. אם אפל מספקים כאן יוקרה במותג, סמסונג מציעים חומרה מובילה. אבל ל-Oppo Find X3 Pro אין משהו ייחודי לו שאין אצל האחרים. ומצלמת המיקרוסקופ אינה מספיקה כדי לענות על הנקודה הזו.

 


עם זאת שלא תבינו לא נכון, אם כסף אינו פרמטר עבורכם ואתם רוצים מכשיר שאינו אפל או סמסונג, ה-Oppo Find X3 Pro הוא הבחירה הטבעית והראויה. הוא יכול גם להתאים לאלה שאוהבים להתאים אישית כל תכונה במכשיר או שמעוניינים במסך איכותי מאוד. יש לו גם מצלמה מעולה – מהטובות בשוק כיום – שתענה על צרכיהם של חובבי הצילום. למעט צילומי זום. בקיצור, רכישה של ה-Oppo Find X3 Pro צריכה להתבצע לאחר בחינה מעמיקה של הצרכים שלכם, ועדיין, במחיר מקביל הסמסונג והאייפון מציעים מעט יותר. אם אופו תציג מכשיר בעתיד עם תכונה ייחודית ושימושית יכול מאוד להיות שהמאזן הזה ישתנה. אבל בשלב הנוכחי המחיר הגבוה פשוט יקשה עליו להפוך לאלטרנטיבה כמו שוואווי היתה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor