רשות המסים בעקבות עשירי ישראל בשוויץ

ijump_728x90



רשות המסים פנתה לפני כמה שבועות לרשויות בשוויץ בבקשה לקבל מידע ממוקד שיסייע לה בהליכי גביית מס מכ־120 ישראלים, בהם שורה של אנשי עסקים בכירים, וכ־150 חברות הקשורות אליהם או לבני משפחותיהם, כך נודע לכלכליסט.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

הרשות מבקשת מרשות המסים השוויצרית (AFC) מידע המצוי בידיה, בין היתר על חשבונות, נכסים וחברות פרטיות במקלטי מס של התעשיין המנוח מיכאל שטראוס ואחותו
רעיה שטראוס בן־דרור; התעשיין המנוח אברהם לבנת ובנו
שי לבנת; שלושת ילדיו של איש העסקים דורון עופר,
בנו של המיליארדר המנוח יולי עופר; נאמנויות וחברות הקשורות באיש העסקים בני שטיינמץ,
הפועל בתחום הכרייה והיהלומים; וכן על אולגה לבייב, אשתו של איש העסקים לב לבייב,
וחברה הקשורה אליה.

 

בנוסף הרשות מבקשת מידע מה־AFC גם על איש העסקים ויו”ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה; מייסד בית ההשקעות IBI עמנואל קוק ואשתו שרה; וצביקה פולק, מנכ”ל ונשיא, עד לאחרונה, של יבואנית הרכב כלמוביל. הרשימות כוללות בנוסף גם בקשה לקבלת מידע על עשרות אזרחים ישראלים פחות מוכרים, למשל סוחר קרקעות מהשרון, מרצה בטכניון, רואה חשבון, עורך דין, סופר ומוזיקאי.

 


 

 

המידע שביקשה רשות המסים, בראשות ערן יעקב, הוא על בסיס אמנה שעליה חתומות שתי המדינות. בידי רשות המסים השוויצרית נאגר מידע רב – דיווחים מבנקים במדינה, רישומי נכסים, הצהרות הון ועוד – שלהערכת רשות המסים הישראלית יכול לסייע לה לגבות מס אמת מאדם או חברה שהשליטה והניהול של נכסיהם נעשים מישראל.

 

בעקבות הפנייה פרסמה בחודש שעבר (17.2) ה־AFC הודעות פומביות הכוללת שמות ופרטים אישיים שונים, כגון תאריכי לידה, של הישראלים, החברות או הקרנות שהתבקש מידע לגביהם. בהודעות נכתב כי בהתאם לדין השוויצרי, על כל מי שמתנגד להעברת המידע להודיע על כך בתוך 10 ימים. אם תידחה בקשת הסירוב להעברת המידע, רשאים האדם או החברה לעתור לבית המשפט בשוויץ.

 

המידע בנוגע לאזרחים הישראלים והחברות הקשורות אליהם נאסף, נבדק והוצלב במסגרת שיתוף פעולה בין “כלכליסט” ואתר “גוטהם סיטי” (GothamCity) – מגזין אינטרנטי שבועי המתפרסם בשוויץ ובצרפת בנושאי פשיעה כלכלית.

 

מרשות המסים הישראלית נמסר כי “הבקשות הן חלק מאמנת חילופי המידע. המידע המבוקש רלבנטי לחבות המס בישראל. לא נוכל להתייחס לשמות ספציפיים ברשימה”.

 

מרשות המסים הפדרלית של שוויץ (AFC) נמסר בתגובה: “המידע על הסיוע חסוי”.

 

מיכאל ורעיה שטראוס

 

לאחר ש”כלכליסט” חשף את צוואתו של התעשיין מיכאל שטראוס, ששווי הנכסים בה שכולל מניות, נדל”ן, יאכטות ומזחים באיטליה מוערך ב־3–4 מיליארד שקל, מתברר שרשות המסים מגלה עניין בנכסיו וחשבונותיו בחו”ל. כמו גם בנכסיה של האחות רעיה שטראוס בן־דרור, שילדיה (גיל ורן מדין) הם כיום בעלי השליטה בשרשור בשטראוס גרופ הבורסאית, ביחד עם ילדיו של מיכאל (עפרה, עירית ועדי).

 

הדור השלישי למשפחת שטראוס מחזיק בסך הכל במניות בשווי שוק של 5.97 מיליארד שקל בתאגיד המזון הבורסאי. שווי השוק של חלקם של בני משפחת רעיה שטראוס הוא 1.43 מיליארד שקל. היתרה של 5.44 מיליארד שקל, לאחר פטירת מיכאל, שייכת ליורשיו.

 

בבקשת הסיוע רשות המסים רוצה לקבל מידע אישי על שני האחים – מיכאל ורעיה. מרשימת החברות שפרסמו הרשויות בשוויץ, ניתן למקד מה עוד מעניין את רשות המסים: נכסים שהוזכרו בצוואת שטראוס ולא ברור מה היקפם ושוויים.

 

כך, במסגרת צוואתו של שטראוס הוא הוריש לילדיו את חלקו בחברה פרטית משותפת לו ולאחותו, Alaska Advisors S.a. מדובר בחברה הרשומה במקלט מס – איי הבתולה הבריטיים (BVI). חברה פרטית נוספת שלפי הבקשה מקושרת לאחים לבית שטראוס היא Red Canyon Industries ltd – גם היא רשומה באיי הבתולה.

 

הצוואה של מיכאל שטראוס לא מפרטת אילו נכסים קיימים בחברות, אך אחת מהן, Alaska, מוגדרת כחברת השקעות.

 

 


 

מיכאל הוריש את כל חלקו בנכסים אלה, ביחד עם נוספים, לנאמנות פרטית שציווה להקים (הקרן לטובת בני משפחת מיכאל). זאת על מנת שתוכל לשלם לכל אחד מ־12 נכדיו סכום של עד 2 מיליון דולר במהלך חייהם, לטובת לימודים, דירה וכו’.

 

אברהם (בונדי) לבנת ושי לבנת

 

תעשיין מנוח נוסף שרשות המסים מבקשת מידע על נכסים שנותרו בעיזבונו הוא אברהם לבנת, ממייסדי קבוצת תעבורה, חברת הלוגיסטיקה וההובלה הגדולה בישראל, ששווייה מוערך (נכון ל־2019) ב־1.5 מיליארד שקל. לבנת הקים את קבוצת “אברהם לבנת” שהחזיקה בעשרות חברות פרטיות בענפים שונים, בהם נדל”ן, אנרגיה, רכב, חקלאות. לאחר מותו בשנת 2017, הוא הוריש את נכסיו לשלושת ילדיו – זאב, צביקה ושי.

 

בנוסף הרשות ביקשה מידע על אחד משלושת יורשיו – שי לבנת – שמחזיק בחברות פרטיות בשווי מוערך של 400 מיליון שקל. עיקר עיסוקן של החברות הפרטיות של לבנת, על פי מסמכים שהוגשו בעבר לבית המשפט, הוא בתחום התקשורת והאינטרנט. למשל, ימקום המחזיקה בחברת הכבל התת־ימי מד1, וסייפרטק המחזיקה בוואלה שופס. חלקם של שי לבנת ואשתו רונית בהכנסות השנתיות, באמצעות חברת האחזקות שבבעלותם, עמד לפי המסמכים על כ־100 מיליון שקל בשנה.

 

דורון עופר

 

בקשת הסיוע נוקבת בשמותיהם של שלושת ילדיהם של סיגל ודורון עופר, בנו של המיליארד יולי עופר המנוח. דורון הוא כיום בעל השליטה בשרשור בחברת הקניונים מליסרון, ביחד עם אחותו ליאורה, באמצעות חברת עופר השקעות. לדורון עופר מניות במליסרון בשווי שוק של 650 מיליון שקל. הוא מחזיק בנוסף בשורה של חברות פרטיות בתחומים שונים, כגון נדל”ן, בשווי לא ידוע.

 

על פי הבקשה, רשות המסים מבקשת מידע על דן עמנואל עופר, אלינור זואי אודליה עופר, ושרון אליאנה עופר – ילדיו של דורון ונכדיו של יולי. בנוסף, הרשות מבקשת מידע לגבי שתי חברות זרות פרטיות בשם Pauder ו־Iabelka, הרשומות באיי הבתולה. על פי הבקשה, החברות האלה קשורות לילדים דן, זואי ושרון.

 

 


 

בני שטיינמץ

 

עשרות שמות בבקשות המידע שהעבירה הרשות לשוויצרים, נוגעים לחברות, קרנות השקעה ונאמנויות הרשומות, למשל, באי מאוריציוס ובאיי הבתולה, וקשורות, לטענת רשות המסים, לאיש העסקים שפועל בתחום הכרייה והיהלומים – בני שטיינמץ.

 

בראש החברות נמצאת הנאמנות הפרטית בלדה (Balda Foundation) הרשומה בנסיכות ליכטנשטיין, בעלת השליטה בקבוצת הכרייה BSGR, ששטיינמץ טוען במשך שנים שהוא רק יועץ ושכיר בה. רשות המסים בישראל מנהלת הליכים משפטיים כבר שנים ארוכות כדי למסות את הקרנות והנאמנויות הזרות השונות שהיא חושדת שהוא בעל השליטה בהן.

נגד שטיינמץ מתנהלת בישראל חקירה בנוגע לחשדות שבהם הורשע לאחרונה בשוויץ ונגזרו עליו 5 שנות מאסר וקנס של 180 מיליון שקל – על מתן שוחד בגינאה. עם פתיחת החקירה נחשפו נכסים רבים הקשורים אליו לכאורה בישראל, כגון שני בתים בארסוף, בהם הווילה שלו שמוערכת ב־160 מיליון שקל, מטוס פרטי, יאכטה, נדל”ן בנתניה, אחזקות במגדל המילניום בת”א בשווי 88 מיליון שקל, אג”ח של סקורפיו נדל”ן בשווי 25 מיליון שקל.

 

במהלך דיונים על תפיסת חלק מהנכסים טענה המשטרה בבית המשפט כי “שטיינמץ מחזיק נכסים בנאמנות ובשרשור ואינו רשום כבעליהם”. שטיינמץ מנסה להגיע להסדר בישראל מול הרשויות, כזה שיכלול מן הסתם גם את סיום מחלוקת המס שלו. ייתכן שבלב בקשת המידע עומד ניסיון להצליב פרטים שהציג לרשות המסים במסגרת הפנייה.

 

 


ערן יעקב, מנהל רשות המסים צילום: דנה קופל

 

לב לבייב

 

איש עסקים נוסף שמסובך בפלילים ורשות המסים, כך עולה מהרשימה, ביקשה מהשוויצרים מידע שרלבטי אליו הוא לב לבייב הפועל בתחומי היהלומים והנדל”ן ברוסיה באמצעות החברות LLD ו־AFI. במסגרת הבקשה צוינו שמותיהן של אולגה לבייב, אשתו של לב, ושל חברת Vigata Investment Inc, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, שמקושרת אליה.

בחשבון Vigata Investment בבנק HSBC בציריך המקושר לאולגה לבייב, כך עלה בעבר ממסמכים שחשף ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי ICIJ ופורסמו בעיתון “הארץ”, הוחזקו נכון ל־2007 יותר מ־6 מיליון דולר.

 

לבייב הוא לא עוד אזרח שרשות המסים מנסה אולי להצליב מידע מחו”ל עם דיווחיו. מאז נובמבר 2018 היא מנהלת, ביחד עם המשטרה, את חקירת פרשת “יהלום שחור”. לפי החשד, לבייב, וחלק מבני משפחתו ביצעו באופן שיטתי הברחות של יהלומים מרוסיה לישראל, ומישראל לרוסיה, בשווי של כ־300 מיליון שקל.

 

ההברחות בוצעו, על פי החשד, עבור חברת LLD של לבייב, בשנים 2018-2010, על ידי רשת של בלדרים שנשאו אותם על גופם בשיטות שהמשטרה הגדירה כ”התנהלות של ארגון פשע”.

 

שלמה נחמה

 

גם אנשי פיננסים והשקעות יש ברשימה. אחד מהם הוא שלמה נחמה, יו”ר בנק הפועלים לשעבר (2007-1998) ובכיר בקבוצת אריסון השקעות, של המיליארדר המנוח תד אריסון. במרץ 2006 מכר נחמה את כל אחזקותיו בקבוצה תמורת כ־140 מיליון דולר. בעבר (שנת 2007), כך פרסם עיתון “הארץ”, החזיק נחמה יותר מ־100 מיליון דולר בבנק HSBC בשוויץ.

 


בנק HSBC ז’נבה, שוויץ צילום: שאטרסטוק

 

 

נחמה הוא כיום איש עסקים שהונו נאמד במאות מיליוני שקלים. בין היתר הוא בעל השליטה (28%) בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל, המשקיעה בתחנות פוטו־וולטאיות באירופה ובתחנת הכוח הפרטית דוראד באשקלון. שווי השוק של אחזקותיו הוא 368 מיליון שקל.

 

נחמה כבר הספיק להסתבך בעבר עם רשות המסים. הוא נחקר בעבר בחשד שקיבל פטור ממס שבח בניגוד לחוק בשווי 2.5 מיליון שקל, על דירה בתל אביב. לאחר שימוע שנערך לו בפרקליטות התיק נסגר מחוסר ראיות.

 

עמנואל ושרה קוק

 

מהעולמות הפיננסיים מגיעים גם בני הזוג עמנואל ושרה קוק. קוק הוא מייסד בית ההשקעות IBI, הנסחר בבורסה בתל אביב. כיום הוא בעל שליטה (19%) ב־IBI, ביחד עם דוד וייסברג (21%), צבי לובצקי (20%) וקובי אלכסנדר (19%). הוא מחזיק במניות בשווי שוק של 157 מיליון שקל, באמצעות חברת עשו אחזקות שנמצאת בבעלות מלאה שלו ושל אשתו שרה. קוק משמש גם כדירקטור חלופי בבית ההשקעות.

 

צביקה פולק

 

צביקה פולק שימש עד לאחרונה כמנכ”ל וכנשיא של קבוצת הרכב כלמוביל – יבואנית מרצדס בנץ, סמארט, מיצובישי ויונדאי. הוא ניהל במשך 17 שנה את כלמוביל, ונחשב למנכ”ל השכיר הוותיק ביותר בין היבואניות. הרשות ביקשה מידע גם לגבי אשה נוספת הקשורה אליו, נאווה חנה פולק, בת גילו (64). על פי רשם החברות, השניים הם בעלי השליטה בחברה פרטית בשם צ.נ פולק נדל”ן.

 

רו”ח דליה לב

 


רו”ח ועו”ד דליה לב היא כיום דירקטורית חיצונית בבנק הפועלים, שנסחר בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של 31 מיליארד שקל, ובתאגיד המזון שטראוס גרופ שנסחר לפי שווי שוק של 10.4 מיליארד שקל.

 

לב היתה בעבר שכירה בכירה בשוק ההון, כאשר כיהנה כמנכ”לית קונצרן אי.די.בי וכיו”ר חברת שופרסל המפעילה רשתות מרכולים ופארמה ברחבי הארץ ועוסקת בנדל”ן מניב. כשעזבה את א.די.בי ב־2003 קיבלה פיצויים בהיקף של 7 מיליון שקל.

 

משה גליק

 

רשות המסים ביקשה גם מידע שעשוי לסייע לה בחקירה של סוחר הקרקעות משה גליק, תושב נחלים. גליק נעצר בנובמבר 2017 בחשד להעלמת מס של עשרות מיליוני שקלים. על פי בקשת המעצר, גליק החזיק קרקעות באזור C (יהודה ושומרון), אשר נרכשו בכסות של חברות זרות הרשומות בפנמה (בלו הרבור ורלטור), לצורך מכירתן לקבוצת רכישה בעיר מודיעין עילית.

 

הרשות טוענת כי מדובר בעסקאות בהיקף של 280 מיליון שקל בשנים 2017-2011 שלא דווחו בישראל, אף שגליק הוא בעל השליטה בחברות, וזאת כדי לחמוק מתשלום מס.

 

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor