ניתן לפטר אישה בהריון בסמוך לתחילת “תקופת ההגנה”

ijump_728x90


פסיקה יוצאת דופן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים: בית הדין קבע שמעסיק רשאי לפטר אישה בהריון גם בסמוך מאוד לסיום תקופת 6 החודשים הראשונים להעסקתה, שהשלמתם היו מכניסים אותה תחת כנפי חוק עבודת נשים. זאת כאשר עילת הפיטורים אינה קשורה להריון אלא נעשית מסיבה אחרת.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

בפסק הדין שניתן בפברואר, נקבע עוד כי אף שהמעסיק הודה כי עיתוי הפיטורים נבע מחישוב משפטי מראש ומרצון שלא להיות מחויב לכללים שנקבעו בחוק עבודת נשים, המטילים עליו חובת פרוצדורה מורכבת כדי לפטר אישה בהריון, אין בכך פסול.

 

אמנם מדובר בהחלטה בבית הדין האזורי ולא בהלכה מחייבת, אולם מדובר בשינוי גישה לעומת החלטות קודמות שהתקבלו בבתי הדין לעבודה בנוגע לפיטורי נשים בהריון זמן קצר לפני השלמת חצי שנת העבודה. במקרה כזה, החוק מעניק לנשים ההרות הגנות ומערים על המעסיק – בצדק – קשיים בבואו לפטר נשים בהריון. בין השאר, קובע חוק עבודת נשים כי פיטורי נשים הרות בעלות ותק של לפחות 6 חודשי עבודה או פגיעה בהכנסתן תיעשה אך ורק בכפוף לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. היתר זה יוענק למעסיק רק במידה שהוא הוכיח כי הפיטורים אינם קשורים להריון.

 

המקרה המתואר בתיק הנוכחי שנידון בפני השפט עמיצור איתם ונציגי הציבור יוסף דרדיגר ושלמה פארי, הוא תביעת עובדת אשר הועסקה כמזכירה במכון קוסמטיקה. העובדת החליפה את המזכירה הקבועה אשר נאלצה לעזוב את המכון בשל מצבה הרפואי וצורך לעבור ניתוח מסובך. לעובדת החדשה לא נאמר שעבודתה היא זמנית או על תקן מחליפה בלבד. זמן קצר אחרי תחילת העסקתה של העובדת היא נכנסה להריון. היא עדכנה על כך כבר בתחילתו את המנהלות שלה במכון.

 

ארבעה חודשים לאחר מכן החליטו במכון הקוסמטיקה שהם מעוניינים להחזיר לעבודה את המזכירה הקודמת בעקבות שיפור במצבה הרפואי. במכון, אשר נמצא בבעלות ובניהול נשי, אמרו עוד קודם לכן לתובעת כי הם אינם שבעי רצון מתפקודה, ובהמשך בשיחה שנערכה איתה נאמר לה כי בכוונתם להחזיר את המזכירה הקודמת לעבודה. אולם, במכון לא ערכו לעובדת שימוע מסודר, עד שיום אחד הודיעו לה בשיחה קצרה ובהודעת טקסט על פיטוריה.

 

 


(ארכיון) צילום: שאטרסטוק

 

מועד הפיטורים היה קריטי: שבועיים בלבד לפני שהעובדת השלימה 6 חודשי עבודה. השלמת התקופה היתה מכניסה אותה, בשל הריונה, תחת כנפי חוק עבודת נשים, ואז כדי לפטרה על המכון היה לפנות ולקבל היתר ממשרד הכלכלה ולהוכיח כי הפיטורים לא נעשו בשל ההריון.

 

העובדת המפוטרת טענה בתביעתה כי פיטוריה לא נעשו כדין, זמן קצר לפני שנכנסה לתקופת ההגנה המקנה החוק לנשים בהריון, ובנוסף לא נערך לה שימוע כדין, אלא היתה רק שיחה אגבית ומעורפלת סביב עתידה בעבודה. מכון הקוסמטיקה טען מנגד כי עילת הפיטורים אינה קשורה להריון, וכי הם נעשו על רקע הכוונה להחזיר את המזכירה הקודמת לעבודה ומשום שהמזכירה החדשה לא ביצעה את עבודתה היטב, לא היתה נחמדה ללקוחות והרבתה להיעדר מהעבודה.

 

בהחלטתו קבע בית הדין כי לתובעת לא נערך שימוע כדין, היות והשיחה שנערכה עמה לא היתה כלל ועיקר שימוע: היא לא תועדה, נשמרה בה עמימות לגבי הכוונה לפטרה והיתה חלק מהתנהלות בעייתית של המכון שלא פעל מול העובדת בשקיפות לגבי עתידה במקום.

 

לדברי בית הדין, “חובת השימוע הופרה באופן חמור. לא התקיימו בשיחה זו היסודות הבסיסיים של שימוע, דהיינו פריסה בפני העובד של הנימוקים לפיטוריו ומתן הזדמנות הוגנת לסתור את הטענות”. לכן פסק בית הדין לעובדת פיצוי של 12 אלף שקל. בנוסף פסק לה סעדים כספיים נוספים שהגיעו לה מכוח זכויותיה בחוק ובשל הנזק שנגרם לה מאחר ולא עודכנה מראש בכוונה להעסיקה באופן זמני.

 

עם זאת, בשאלה העיקרית והעקרונית שדן בה בית הדין, האם התובעת פוטרה בגלל הריונה והאם מכון הקוסמטיקה היה רשאי להפסיק את עבודתה בסמוך להשלמת 6 חודשי העבודה, קבע בית הדין כי התובעת לא פוטרה בגלל הריונה וכי ממכלול העדויות הוכח שהסיבה לפיטוריה היה רצונו של המכון להחזיר לעבודה את המזכירה הקודמת לאחר שמצבה הרפואי הוטב.

 


בפסק הדין התייחס בית הדין גם לעיתוי הפיטורים, וקבע כי “העובדה שהתובעת פוטרה רק כשבועיים לפני שסיימה תקופה של שישה חודשי העסקה, דבר שהיה מכניס אותה תחת כנפי חוק עבודת נשים, אין משמעותה כי פיטוריה היו בגלל ההריון”.

 

עוד נכתב בפסק הדין כי אף שהמכון הודה כי עיתוי הפיטורים, להבדיל מעילתם, נבע “מחישוב משפטי ומרצון שלא להיות מחוייבים לכללים שנקבעו בחוק עבודת נשים” – לדעת בית הדין “בכך אין פסול עקרוני”. לשיטתו של בית הדין, היות שעילת הפיטורים אינה קשורה בהריון אין גם במקרה זה הפרה של חוק שיויון הזדמנויות בעבודה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor