נזיפה והפקעת חצי משכורת לעובד הנהלת בתי המשפט שפרסם אמירות גזעניות

ijump_728x90


עובד הנהלת בתי המשפט הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפרסום אמירות גזעניות ופוגעניות בקבוצת ווטסאפ של עובדי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שם הוא עובד כפקיד עזר, וכן בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

האישום הראשון בכתב התובענה שהגישה נציבות שירות המדינה נגד העובד, שרון נעימי, תיאר מקרים שבהם פרסם אמירות גזעניות בדף הפייסבוק הפרטי שלו. במקרה הראשון הוא פרסם את הצילום של עמיר פרץ כשהיה שר הביטחון מביט מבעד למשקפת שהעינית שלה מכוסה ומעליו כתב “אתיופים, מלא אתיופים”. במקרה השני הוא פרסם בדף הפייסבוק שלו תצלום של אשה כהת עור וכתב “אם היא מתעטשת כולנו ז”ל”, ו”השם יצילנו”.

 

האישום השני ייחס לעובד כתיבת הודעה בקבוצת הווטסאפ של עובדי בית המשפט שהופנתה לאחד מעמיתיו: “יגאל, איך זה שהכושון עובד חיוני ואתה לא?”.

 

בתובענה נגד נעימי טענה הנציבות כי במעשיו הוא התבטא באופן גזעני ופוגעני ובדרך שאינה הולמת עובד מדינה, הפוגעת בשמו הטוב של שירות המדינה ובתדמיתו בעיני הציבור. לגבי ההתכתבות בווטסאפ טענה הנציבות כי הנאשם גרם לחלק מהעובדים החברים בקבוצה, בהם עובדים ממוצא אתיופי, “לתחושת פגיעה, עלבון ואף השפלה”.

 

בסוף פברואר התקיים דיון בתובענה בבית הדין למשמעת. נעימי, נשוי ואב לארבעה, הודה באישומים ובעבירות המשמעת שיוחסו לו. הוא התנצל על מעשיו ואמר שהוא מכה על חטא, סיפר כי הוא מתבייש בהם ובמעמד, שהוא כשל בלשונו, וכי הוא אינו גזען, והדברים שכתב אינם מאפיינים אותו. הוא סיפר עוד כי מאז החלו ההליכים נגדו הוא עבר תקופה קשה מאוד, כולל פגיעה בבריאותו ובמצב רוחו ובנוסף סובל מבעיות כלכליות. בין השאר, לאחר שנדרש לשלם פיצוי של 4,500 שקל בתביעה אזרחית שהוגשה נגדו בגין הפרסום הבוטה שלו.

 


הפגנה למען האתיופים ב-2019 צילום: אבי מועלם

 

הנציבות מנגד עתרה להטיל עליו את העונשים הבאים: נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת, הורדה בדרגה אחת למשך שנתיים, פסילה לתפקיד ניהולי או בכיר למשך שנתיים. לדברי הנציבות, “הנאשם נכשל בהבעת אמירות קשות מאוד בעלות אופי גזעני, שקיבלו פומבי באמצעים דיגיטליים. לא ניתן לגלות סובלנות מול אמירות כאלה. חלק מהאמירות נעשו כלפי עמית לעבודה, וזאת נסיבה המחמירה את התנהגות הנאשם”.

 


בית הדין למשמעת הרשיע את העובד, וקבע כי “אמירות מהסוג שהשמיע הנאשם ראויות לכל גנאי. אין צורך לומר כי התייחסות לאדם ברבים, בקונוטציה שלילית, על רקע מוצאו או צבע עורו – עלולה להביא לביזויו ולהשפלתו בעיני הבריות”.

 

לצד אלה, ייחס בית הדין משמעות גם להודאתו של העובד, לקיחת האחריות על מעשיו, הבעת הצער שלו, בין השאר באמצעות מכתב התנצלות ששלח בקבוצת הווטסאפ של עובדי בית המשפט, כמו גם למצב המשפחתי והכלכלי של העובד. לפיכך החליט בית הדין להקל את עונשו וגזר עליו נזיפה חמורה, הפקעת מחצית משכרו – שתנוכה ב-10 תשלומים חודשיים, הורדה בדרגה אחת למשך שנה ופסילה לקידום לתפקיד ניהולי או לתפקיד בכיר יותר למשך שנה. 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor