חרדים מתלוננים על חוסר שוויון, וזה נשמע קצת צורם

ijump_728x90



תקלה קלה יצאה מתחת ידו של משרד המשפטים – ושני עורכי דין חרדים, אברהם יוסטמן ושמואל מקלב, מיהרו להתריע בפני המשרד שמיהר לתקן. והסיפור הזה הוא גם על הטעות, אבל בעיקר על הפנייה לתיקונה.

המשרד פרסם קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד חבר בוועדות המתנהלות בבתי המשפט. נאמר בו כי לצד תנאי סף ושיקולי התאמה, תובא בחשבון גם העדפה מתקנת: “ייצוג הולם לאוכלוסיות זכאיות (נשים, אנשים עם מוגבלות, האוכלוסייה הערבית, יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה החרדית)”. והנה, אף שחרדים צוינו בפירוש כזכאים להעדפה מתקנת, נשמטה קטגוריה זו בשאלון ולא נמצאה בו אפשרות לסימון “נמנה עם האוכלוסייה החרדית”, כפי שמופיעה לגבי אוכלוסיות אחרות.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

יוסטמן ומקלב מיהרו להסתער על השגגה הזו במכתב זועם שמטיף ומתריע מפני הפגיעה בשוויון לחרדים. “מתברר שדווקא משרד המשפטים, למרות היותו ‘אמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל’, אינו נותן דוגמה אישית ומועל בתפקידו להיות מצפן למשרדי הממשלה בעניין חשוב זה של העדפה מתקנת של אוכלוסיות”, כתבו. “מצופה ממשרד המשפטים… הפועל לעשיית צדק ולשירות הציבור בתחום המשפט בהתאם למדיניות הממשלה, תוך הגנה על שלטון החוק, על זכויות האדם ועל ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבה הכל שווים בפני החוק, לתקן לאלתר את המחדל ולאפשר לבני הציבור החרדי לבקש העדפה מתקנת”.

 

מי מבקש ייצוג הולם

 

נפלא, נכון, מדויק, אלא מה? קשה להתעלם מהצרימה הקלה. הצרימה שעולה מתביעת החרדים לשוויון ואפליה מתקנת. כאשר הציבור הישראלי מבקש מהחרדים שוויון בשירות צבאי, בשירות לאומי, בנטל הכלכלי, בתעסוקה, הוא נתקל בבוז מבטל. הבקשות החצופות האלה, לשיטת החרדים, סותרות את ההלכה ואורח החיים החרדי, שאחד מעמודי התווך שלו הוא החיים על חשבון הכיס וההקרבה של הציבור החילוני.

 

 


הפגנה נגד גיוס חרדים צילום: עמית שאבי

 

משרד המשפטים מיהר להכיר בטעותו. “בשאלון נפלה טעות”, כתב עו”ד אילן מאיר, עוזר ראשי ליועצת המשפטית של המשרד, “ובימים הקרובים תעלה לאתר גרסה מעודכנת של השאלון”.

 

חובבי האירוניה מוזמנים להציץ בפתיחת מכתבם של עוה”ד יוסטמן ומקלב. הוא נפתח בציטוט ארוך של שופט ביהמ”ש העליון אליהו מצא מבג”ץ שדולת הנשים. הבג”ץ מ־1994 שפתח את הדרך להעדפה מתקנת של נשים בכל הקשור בייצוג בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. הכנסת חוקקה את סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות שבו נקבע: “בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים”. וכמעט כרגיל נדרש בג”ץ כדי להפיח תוכן בחוק הזה.

 

ומיותר לשאול, האם במפלגות החרדיות ובבתי הדין הרבניים יש ביטוי הולם לייצוג שני המינים. והנה, שדולת הנשים, מהציטוט של עורכי הדין, מצטלבת בסיפור נוסף שגם בו מעורב יוסטמן.

 

יוסטמן משמש כסמנכ”ל קרן קמ”ח (קידום מקצועי חרדי) שבנתה עם הממשלה את תוכנית “משפיעים — חרדים לשירות המדינה והשלטון המקומי”. תוכנית שנועדה לבנות מסגרת מקצועית לשילוב חרדים וחרדיות בשירות המדינה. במחזור ההכשרה הראשון נכללו רק גברים, ושדולת הנשים פתחה במאבק משפטי נגד התוכנית. זאת, אף שבהמשך היו מתוכננים מחזורי הכשרה לנשים. השאלה שעלתה היא לגיטימיות: ההפרדה במסלולי ההכשרה. יוסטמן, בכנס באוניברסיטת תל־אביב, תקף את שדולת הנשים על יומרתה לייצג את החרדיות. “המשפיעות בתוכנית הממשלתית”, אמר, “שכולן נשים בעלות תואר אקדמי, דורשות הפרדה ברמה יותר גבוהה מהמשפיעים הגברים”. והוסיף דוגמה אישית: “דיברתן עם 80%-70% מהנשים שלנו? אולי מישהי מכן רוצה לדבר עם אשתי ולשאול אותה אם היא חיה בכפייה, אם היא מרגישה מאוימת, אם הרב שלי מכתיב לה או שהיא מוכנה לקבל את דבריו באהבה?”.

 


“הפוך גוטה, הפוך”

 

הסיפור הזה משקף עוד מוקש שהחברה והמשפט מתקשים לפרק. אפשר להתעקש על העקרונות עד הסוף – שירות צבאי מלא, קורסים מעורבים לגברים ולנשים – ואפשר להתחיל תהליך הדרגתי של שילוב החרדים בהסכמה, בפשרות, בניתוב לשוק העבודה בהסדרים זמניים. הסיפור הזה משיק גם לשאלה מורכבת וטעונה בהרבה של לימודים בהפרדה באוניברסיטאות. אבל נדמה שבמקרה שלנו, צודק יוסטמן: ערך שילוב החרדים והחרדיות בשירות המדינה יכול להכיל מסלולי הכשרה נפרדים.

 

ועדיין, מנוסח המכתב של שני עורכי הדין החרדים ניתן להבין שמדובר בפנייה נרגשת בשם ציבור דמוקרטי שוויוני שרגיש לזכויותיו שמופקעות בשרירות בידי משרד משפטים עריץ. “הפוך גוטה, הפוך”, אמר פעם אחד הרבנים הידועים אורי זהר. נפלה טעות טכנית, ביקשו לתקנה, והיא תוקנה. מוטב היה להימנע מסגנון פנייה שבו החרדים, מקדשי ההפרדה וחוסר השוויון, מטיפים בפטרונות למשרד המשפטים, שמכל משרדי הממשלה הוא המתקדם והמיטיב מכולם בהעסקת אוכלוסיות חלשות. הבעיה היא שהגמל אף פעם לא רואה את הדבשת שלו, כי הוא מסתכל רק על האחרים.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor