החסימה שעלתה ביוקר – ויצרה סדק ראשון בקיר של פייסבוק

ijump_728x90



כשפייסבוק חסמה בשבוע שעבר
את החדשות באוסטרליה, היא לא לקחה בחשבון את ונואטו. במדינת האיים הקטנה, 307 אלף תושבים בסך הכל, מרבית הגולשים מתחברים לרשת באמצעות טלפון סלולרי בלבד עם תוכנית גישה מוגבלת ומסתמכים על גרסת הלייט של פייסבוק כמעט לכל הפעילות המקוונת שלהם. “פייסבוק היא הפלפטפורמה העיקרית”, אמרה לגארדיאן ד”ר אמנדה ווטסון מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. “משתמשים רבים באזור הפסיפי יודעים איך לגלוש בפייסבוק, אבל יש ספק לגבי יכולתם לפתוח מנוע חיפוש ולחפש חדשות, או לגלוש לכתובת מסוימת”. ולא רק בה, במדינות איים רבות, כמו פיג’י, נאורו, פפואה גיניאה החדשה, סמואה וטונגה, גלישה באמצעות פייסבוק לייט היא זולה במיוחד ולעתים אפילו חינמית.

 

במקביל, לגופי חדשות מאוסטרליה יש דומיננטיות רבה במדינות אלו, כשספקי חדשות מקומיים נעזרים בהם לשיתוף חדשות מתפרצות וכמקור לרעיונות וזוויות בדיווחים שלהם. מאמרים מאתרי חדשות באוסטרליה גם משמשים במדינות אלו כמקור להפרכת פייק ניוז ומיסאינפורמציה בפייסבוק.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

אבל כשפייסבוק חסמה את החדשות באוסטרליה ומאוסטרליה, היא לא חשבה על ונואטו או מדינות האיים האחרות באזור. התוצאה: מהלך שנועד לפגוע בתושבי אחת המדינות העשירות בעולם, השתרשר ופגע בתושבי כמה מהמדינות העניות ביותר. השפעה לא צפויה זו, לצד השפעות אחרות (חסימה לא מכוונת של עמודי רשויות בריאות והצלה בזמן מבצע חיסונים ועונת מגיפות, למשל), הדגימה לא רק כמה המהלך של פייסבוק היה חצי-אפוי ולא מתוכנן כמו שצריך, אלא עד כמה הכוח של החברה ויכולת ההשפעה שלה גדולים, ועד כמה רחוק היא מוכנה ללכת על מנת למנף את העוצמה הזו כדי לקדם את מטרותיה שלה.

 

ועכשיו, כשהחברה נכנעה בצורה כמעט גורפת במאבק הקצר מול ממשלת אוסטרליה, העוצמה הזו והנכונות של החברה להשתמש בה עתידים להפוך לדלק העיקרי לתמרוץ ההליכים הרגולטוריים והחקיקתיים שמדינות שונות מנהלות או מתכננות לנהל נגדה. ולא רק נגדה. כי ההפסד הפומבי של פייסבוק (והכניעה המהירה עוד יותר של גוגל בפרשה זו שעות לפני שפייסבוק לחצה על כפתור החסימה) הם הוכחה חזקה שאפשר לעמוד מול ענקיות טכנולוגיה ולכופף אותן לדרישותיך גם כשהן יורות בתותחים הכבדים ביותר שלהן. כל ענקיות הטכנולוגיה עלולות לסבול עתה מכישלון המהלך הדורסני של פייסבוק.

 


 

אתמול בבוקר מיהרה פייסבוק לרדת בשמחה מהעץ בסולם היציב שהגישה לה ממשלת אוסטרליה, פחות משבוע אחרי שטיפסה עליו כשחסמה את כל החדשות במדינה ואת כל החדשות האוסטרליות מחוץ למדינה במחאה על הצעת חוק שתחייב אותה לשלם למו”לים מקומיים על שימוש בידיעות שלהם. כשפייסבוק חסמה את החדשות באוסטרליה, היא תירצה את המהלך בכך שחיוב החברה לשלם עבורן נובע מחוסר הבנה של מערכת היחסים בינה לבין חדשות ובכך שחדשות מהוות רק 4% מהתוכן שמשתמשים רואים, ומדבריה השתמעה התנגדות נחרצת לעצם החוק עצמו.

 

אבל הכניעה של פייסבוק הגיעה ללא שממשלת אוסטרליה הסכימה לוויתור על העיקרון שבלב החוק עצמו – תשלום עבור שימוש בחדשות בפלטפורמות מקוונות. ממשלת אוסטרליה גם לא נאלצה לוותר על הסוגיה בחוק שלהערכת מומחים היתה הסיבה האמיתית להתנגדות פייסבוק: הקמת הליך בוררות עצמאי, שיכריע במקרה שפייסבוק וגופי מדיה לא מצליחים להגיע לסיכומים.

 

צילומים: EPA , בלומברג, AFP

 

ההליך הזה, שמשנה את מאזן הכוחות לטובת אתרי החדשות ולרעת הפלטפורמות, היה המניע המרכזי להתנגדות של פייסבוק וגוגל (שמיהרה לחתום על הסכמים עם מו”לים שעות לפני שפייסבוק החלה בחסימת החדשות). וההליך הזה לא הולך לשום מקום. לכל היותר, מחכה קצת בצד. לפי דיווח של רשת ABC האוסטרלית, במסגרת השינויים שסוכמו, הבוררות תהפוך למוצא אחרון במקרים שבהם לא ניתן להגיע לעסקה מסחרית במשך יותר מחודשיים.

 

כלומר, רק אחרי חודשיים של מגעים כושלים, תופעל בוררות זו במסגרת יציגו המו”ל והפלטפורמה את הצעותיהם העסקיות לבורר, שיבחר אחת מהן וזו תהפוך למחייב במסגר החוק. “ויתור” נוסף הוא שמשרד האוצר יחוייב לשקול עסקאות שכבר ביצעה עם מו”לים בקבלת ההחלטה לפני שיחליט האם החוק חל על פלטפורמה מסוימת, ולתת לפלטפורמה הודעה מקדימה של חודש לפני קבלת החלטה סופית. זה הכל. זה הסולם שפייסבוק היתה צריכה כדי לרדת מהעץ.

 

הוויתורים הם קוסמטיים בעיקרם. כי התרגיל שנועד לכופף את ממשלת אוסטרליה, בסופו של דבר התפוצץ לפייסבוק בפרצוף, ובגדול: החל מחסימות של עמודי פייסבוק של רשויות בריאות, הצלה, אכיפת חוק ועוד, עבור בפגיעה בגישה לחדשות של תושבי מדינות איים באזור הגיאוגרפי של אוסטרליה, שמסתמכים משמעותית על גופי חדשות במדינה ותלויים בפייסבוק למרבית הגלישה שלהם, ועד עדויות ראשוניות לעלייה בתפוצה של פייק ניוז ברשת החברתית.

 

הפרשה הבהירה גם שפייסבוק צריכה אתרי חדשות לא פחות מכפי שהם צריכים אותה. בשעה שבעקבות החסימה ראו אתרי חדשות גידול בהורדה של אפליקציות המובייל שלהם, היעדר החדשות שבר את פייסבוק בדרכים לא צפויות, והבהיר לחברה שלאורך זמן ההשלכות רק יחמירו. פייסבוק קיוותה למנוף לחץ על ממשלת אוסטרליה, אך בסופו של דבר הפעילה לחץ על עצמה, שחייב אותה להגיע לנהל דיונים מעמדת נחיתות ולהגיע לסיכומים זריזים ושוליים רק כדי שיהיה לה תירוץ לחסל את הפרשה.

 

מה שנשאר בסופו של דבר מהניסוי האומלל הזה הוא זעם. זעם על פייסבוק, על היהירות של החברה, על הכוח הרב שיש לה ועל הדרך הבריונית שבה היא משתמשת בו כדי לנסות להשיג את מטרותיה. אף אחד לא קנה את הטיעונים של פייסבוק, כולם הבינו בדיוק מה היא מנסה להשיג ומחוקקים ומקבלי החלטות במדינות רבות, ובפרט בארה”ב, בריטניה וקנדה, הגיבו בהתאם ואיימו על פייסבוק בצעדים דומים וברגולציה הדוקה יותר.

 

אם זה לא היה ברור כבר, פייסבוק לא-תואמת דמוקרטיה”, כתב בטוויטר חבר הקונגרס דייוויד סיסליני, יו”ר ועדת המשנה להגבלים העסקיים של בית הנבחרים (אחד האנשים האחרונים שפייסבוק רוצה לעצבן עכשיו). “איום להוריד מדינה שלמה על ברכיה כדי להסכים לתנאים של פייסבוק הוא ההודאה האולטימטיבית בכוח מונופוליסטי”.

 

ג’וליאן נייט, יו”ר ועדת הדיגיטל, התרבות, המדיה והספורט של הפרלמנט הבריטי, צוטט בגארדיאן: “מעשה הבריונות הזה שהם נקטו בו באוסטרליה יצית תשוקה למהלכים בקרב מחוקקים בכל העולם. הקרב הזה הוא מקרה מבין אמיתי לאיך צריך לאסדר ולדרוש מענקיות טכנולוגיה לשלם על תוכן”. ובקנדה, שר המורשת סטיבן גילבו סטיבן גילבו כינה את המהלך “מאוד לא אחראי”, והבטיח שהוא לא ירתיע את המדינה מקידום חקיקה דומה.

 


 

ואת זה הם אמרו לפני שפייסבוק נכנעה. כולם ידעו שיש לפייסבוק יותר מדי כוח, התקרית הזו הוכיחה שהיא גם מוכנה להשתמש בו בצורה לא אחראית, והכניעה המהירה שלה הראתה שאפשר גם לגרום לה להתכופף. עם האוכל, כידוע, בא התיאבון. ופייסבוק פתחה עכשיו את התיאבון להרבה מדינות בעולם. האיחוד האירופי כבר מקדם חקיקה ברוח דומה שנועדה לחייב פלטפורמות בתשלום לאתרי חדשות, והוא יכול להמשיך לצעוד אתה קדימה בבטחה בידיעה שפייסבוק תתקשה להתנגד לה אחרי שהסכימה לחקיקה דומה באוסטרליה, שהיא לא תנקוט כנראה בשום חסימה דומה, ושגם אם תהיה מספיק טיפשה כדי לעשות זאת ההשלכות יהיו כל כך חמורות שהליך החקיקה יהיה בסופו של דבר קל ומהיר יותר כתוצאה.

 

אבל הפרשה לא משליכה רק על פייסבוק. גוגל גם התנגדה לחוק האוסטרלי וגם איימה לחסום את החדשות האוסטרליות בשירות גוגל ניוז. היא לא מימשה את האיום, ותחת זאת חתמה על עסקאות עם מרבית המו”לים הגדולים באוסטרליה, בהן גם עסקה בינלאומית עם ניוזקורפ של רופרט מרדוק. מכיוון שפייסבוק יצאה למבצע החסימה כמה שעות אחרי הדיווח על עסקאות אלו, הן קצת נבלעו בהמולה.

 

יוצא, אם כן, שבחוק אחד הצליחה אוסטרליה לכופף שתי ענקיות טכנולוגיה והראתה שככל שהמהלכים שלהן כוחניים ובריוניים יותר, כך תגובת הנגד נגדן צפויה להיות קשה יותר. המשמעות היא, לכן, שלא רק פייסבוק עולה על הכוונת של מדינות נוספות, ולא רק גוגל, אלא כל ענקיות הטכנולוגיה עכשיו נמצאות בסיכון מוגבר. אם יש נגדן כבר חקירות או מהלכים רגולטוריים, הן צפויות לזכות לזריקת דחף. אם מדינות ורשויות עוד התלבטו אם המאמץ שווה את זה, יש להן סיבה טובה לזנק למים.

 

ולא מדובר רק על התחום הממוקד של תשלום בעבור חדשות. ענקיות הטכנולוגיה מתמודדות עם סוגיות רגולציה מגוונות במדינות שונות. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את סוגיית חופש הביטוי ברשתות חברתיות. בארה”ב במיוחד מתקיימים בימים אלו דיונים בקונגרס סביב סעיף בחוק מהמאה הקודמת, שמקנה לפלטפורמות מקוונות הגנה מתביעות על תכנים שמפרסמים בהן גולשים. סעיף זה הוא הבסיס למערכת הקיימת שבה החברות קובעות ואוכפות את הכללים של השיח המותר והאסור בהן, מחליטות איך להתמודד עם פייק ניוז ושטנה, אילו פוסטים לצנזר ואילו רק לסמן, ואילו גולשים לחסום ולכמה זמן. הסעיף, “סעיף 230”, שם כמעט את כל הכוח בידי החברות. הכניעה של פייסבוק יכולה לתדלק את המהלכים לשנות אותו, ותסייע למחוקקים להתייחס בחשדנות הראויה לכל טענה או איום אפוקליפטי מצד פייסבוק או פלטפורמה אחרת.

 

רלוונטים יותר הם המהלכים נגד פייסבוק וענקיות טכנולוגיה אחרות בתחומי ההגבלים העסקיים. הפרשה הנוכחית הבהירה היטב לכולם כמה כוח והשפעה יש לחברות אלו על חיינו, ועד כמה הן מוכנות לנצל אותו כדי לעצב את העולם לטובתן, ולעזאזל ההשלכות. הפעם פייסבוק נכשלה, אבל אין ודאות שזה מה שיקרה בפעם הבאה. לכן, החקירות והמהלכים נגד החברות בתחומי ההגבלים העסקיים צריכים לעלות עתה להילוך גבוה הרבה יותר, כי עכשיו ברור היטב עד כמה העוצמה הזו מסוכנת, ועד כמה החברות שמחזיקות בה יכולות להיות חסרות אחריות.

 

אלו כוללים תביעת ענק של ה־FTC בארה”ב נגד פייסבוק, שבמרכזה טענה שהחברה חיסלה תחרות באמצעות רכישת מתחרות אפשריות, ספציפית אינסטגרם ו-ווטסאפ. אם תנצח ה־FTC, פייסבוק תדרש להיפטר מאחזקות אלו. גוגל מתמודדת עם תביעה של משרד המשפטים האמריקאי, שלפיה נקטה במהלכים אנטי־תחרותיים כדי לשמר את הדומיננטיות שלה בתחום החיפוש. עיקר התביעה עוסקת במנוע החיפוש של החברה, ובנוהג של גוגל לשלם מיליארדי דולרים ליצרניות מבייל ומפתחות דפדפנים, כמו אפל ומוזילה, על מנת להפוך את מנוע החיפוש שלה לברירת המחדל במוצרים שלהן.

 

אפל גם היא מתמודדת עם חקירות הגבלים עסקיים באיחוד האירופי ותביעות בארה”ב, בעיקר סביב האפסטור וטענות מפתחים כמו ספוטיפיי ויוצרת פורטנייט אפיק גיימס, שכללי הפעילות בחנות האפליקציות – הדרך היחידה לספק אפליקציות לאייפון ולאייפד – מפלים אותן לרעה לעומת מוצרים מקבילים של אפל או מחייבות אותן בתשלומי עמלות גבוהים לחברה שפוגעים ביכולת שלהן להציע מחירים נמוכים יותר למשתמשים. ונגד אמזון הוגשה בינואר תביעה ייצוגית בטענה שהיא מנצלת את הדומיננטיות שלה בתחום הספרים הדיגטליים כדי להעלות את המחירים בענף.

 

הפרשה האחרונה נוגעת ישירות לתביעות וחקירות אלו, שכן היא ממחישה עד כמה הכוח של החברות האלו משמעותי, ולכן עד כמה חשוב להטיל עליהן מגבלות על האופן שבו הן יכולות להשתמש בו. חשוב מכך, היא ממחישה עד כמה הצורך בתחרות משמעותי כדי למנוע מחברות אלו להגיע למצב שבו הן מחזיקות בכוח כזה. בתרחיש שבו יש באוסטרליה רשת חברתית בעלת השפעה דומה לפייסבוק, החברה לא היתה שוקלת לחסום את החדשות במדינה – כי כל הגולשים פשוט יעבירו את הפעילות שלהם לרשת המתחרה (ולא במקרה, אחרי החסימה נשמעו באוסטרליה קולות להפעיל מחדש את מייספייס).

 

התביעות והמהלכים האלו אמנם לא יגרמו למתחרות חדשות לצוץ ולהפוך לאיום על החברות הקיימות, אבל הם יכולים לסייע לשטח את שדה המשחק ולהקל על שחקניוות חדשות להכנס אליו, ובעיקר הן ימנעו מהחברות להשתמש לרעה בכוח שכבר צברו.

 


מארק צוקרברג. התברר שפייסבוק צריכה אתרי חדשות לא פחות מכפי שהם צריכים אותה צילום: איי אף פי

 

כל האמור עד עתה נכון בתנאי מסוים: שמדובר במדינה גדולה, מערבית, עדיף דוברת אנגלית, שמייצרת עניין תקשורתי מחוץ לגבולותיה. פייסבוק נכשלה באוסטרליה בין השאר מכיוון שכל העולם סיקר את המהלך שלה, בהרחבה וברציפות. הסערה התקשורתית שנוצרה היתה פשוט גדולה מדי. אם מוזמביק תבקש לחוקק חוק דומה ופייסבוק תגיב בחסימת החדשות שם, האם התגובה התקשורתית תהיה זהה? בכלל לא בטוח.

 

“השאלה מה יהיה ההבדל בין מדינות גדולות וקטנות בנוגע להחלת כללים ורגולציה על ענקיות טכנולוגיה”, אמרה ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. “הרי פייסבוק לא היתה מעזה לעשות מהלך כזה בארצות הברית. האם היתה פועלת כך במדינה קטנה מתוך האיחוד? צפויים מהלכים של כיפופי ידיים סביב רגולציה והם יהיו מכל מיני סוגים. חלקם גלויים יותר כמו עם העיתונים ואחרים מאחורי הקלעים. מה רמת הכוח של מדינות קטנות ומי יגן על האזרחים שלהן מבחינת פרטיות, חשיפה למידע בעייתי, הגנת צרכן וכו’?”

 


 

ומה לגבי ישראל? אמנם מדובר במדינה קטנה שאינה דוברת אנגלית, אך כזו שמייצרת עניין חדשותי חריג במיוחד. מהלך דומה של פייסבוק בישראל סביר שיתקל בסיקור דומה ויעורר סערה משמעותית במיוחד.

 

החודש יצאו לדרך בארץ שני מהלכי אסדרה מהותיים מול ענקיות טכנולוגיה. השבוע החל משרד המשפטים בהליך אסדרה שיבחן ויגדיר מחדש את מערכת היחסים בין צרכנים ישראלים לבין אתרי סחר מקוון בינלאומיים, כמו אמזון ואיביי, ובמרכזו ניסיון לענות על שאלה מהותית: במקרה של מחלוקת בין הצדדים, לפי איזה דין יש להכריע ובאיזה בית משפט היא תיושב – בישראל או במדינה שבה יושב האתר. לתשובה לכך יכולות להיות השלכות מהותיות על הכוח של צרכנים ישראלים במערכת היחסים הזו.

 


לפני שבועיים רשות התחרות פתחה במהלך שעיקרו אסדרה של מערכת היחסים בין פלטפורמות מקוונות למשתמשים עסקיים שפעילים בהן. מדובר בפלטפורמות דוגמת אמזון, איביי, איירבנב, אובר, רשתות חברתיות וחנויות אפליקציות, שמשמשות כזירת מפגש בין משתמשים מן השורה לעסקים לצורך מכירת מוצרים, רכישת שירותים ועוד. הדומיננטיות של הפלטפורמות השונות בתחומי הפעילות שלהן העניקה להן כוח לא־יחסי במערכות היחסים עם המשתמשים העסקיים שלהן שהתבטא באירועים כמו בעלי עסקים שנחסמו מפייסבוק ואיבדו חלק מרכזי ממקור ההכנסה שלהם, דיווחים שלפיהם אמזון עושה שימוש במידע על פעילות מוצרים בפלטפורמה שלה כדי לפתח ולשווק מוצרים מתחרים, וחקירות רגולטוריות ותביעות נגד אפל על תנאי השימוש המחמירים באפסטור. המהלך של רשות התחרות נועד להסדיר את היחסים בתחום ולמלא את הריק הרגולטורי שקיים, לפחות ברמה המקומית. המודל המרכזי שמציגה הרשות במהלך הוא הרגולציה שקיימת באיחוד האירופי, שחלה על כל הפלטפורמות, ושכוללת בין השאר איסור על פרקטיקות לא הוגנות (כמו איסור על שינויים רטרואקטיביים, אזהרה לפני השעיה), חשיפה למידע ושקיפות (הצגת תנאי שימוש נהירים, חשיפת יחס מועדף למוצר), ומנגנון יישב מחלוקות מדורג.

 

שני המהלכים עדיין בראשיתם, בשלב איסוף התגובות מהציבור. אבל הם יכולים להיות תחילת מגמה מקומית חדשה לאסדר את ענקיות הטכנולוגיה, להגביל את כוחן ולהכניס יותר סדר במרחב המקוון. הכישלון של פייסבוק באוסטרליה צריך לעודד את הרגולטורים ולחזק את האמון ביכולתם שאפשר לעשות את זה. אפשר לכופף את הענקיות אם מגלים נחישות גדולה מספיק, ואם המהלך ממוקד וחד מספיק.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor