מנדלבליט יזומן כנראה לעדות כדי לברר האם ומתי ניתנה הסכמתו לחקירות ראש הממשלה

ijump_728x90


האפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה יזומן לעדות בתיקי נתניהו התחזקה
לאחר החלטת השופטים אתמול. “נפל פגם בהתנהלות היועץ”, כתבו בהחלטתם השופטים רבקה פלדמן-פרידמן, משה בר-עם ועודד שחם והוסיפו: “היה ראוי כי היועץ, כרשות מנהלית, יתן את הסכמתו לפתיחת החקירות (לרבות בדיקות מקדימות), בעניינו של הנאשם (בנימין נתניהו – מ.ג.) על דרך של מתן אישור בכתב”.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

אלא שלפגמים יכולות להיות תוצאות שונות בשטח. התוצאה ה’גדולה’ – ביטול האישומים בתיקי 1,000 ו-4,000 – לא תקרה. והשאלה היא לגבי התוצאה ה’קטנה’ יותר: פסילת ראיות שנאספו לפני שניתן ללמוד על הסכמה ברורה של היועץ.

 

“בסיום ההליך”, קבעו השופטים, “נשקול אם קיימת הצדקה בנסיבות המקרה לפסול, מחמת היעדר קבילות, ראיות בתיקים 1,000 ו- 4,000 , ככול שייקבע כי פעולות חקירה בוצעו טרם מתן הסכמת היועץ”.

 


בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי ירושלים צילום: ראובן קסטרו

 

 

שני תיקים אלה פגשו את נתניהו בחקירות שהתגלגלו מסיפורים אחרים שבהם ביבי לא היה מעורב מלכתחילה. בתיק 1000 –
חקירת נהגו של הבן יאיר נתניהו בעניין בילוייו באתרים של המיליארדר ג’יימס פאקר. בתיק 4000
זו הייתה חקירת רשות ניירות ערך בעסקת בזק-יס. בשתי החקירות האלה צץ בשלב מסויים ראש הממשלה. החוקרים המשיכו ואספו ראיות שלימים נותבו לתיקי 1000, 4000. זאת, במקום לעצור, ללכת ליועץ המשפטי לממשלה ולהצביע על מעורבותו של חשוד חדש, ראש ממשלת ישראל, שלחקירתו נדרשת לפי חוק יסוד: הממשלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. אגב, אחת הסברות היא שהם לא סמכו על היועץ שייתן הסכמה והעדיפו להביא לו ראיות משכנעות יותר.

 

סעיף 17 לחוק היסוד לא כותב במפורש שדרושה הסכמה בכתב. ואכן, הפרקליטות טענה זאת בשלב כלשהו אך קיפלה את הדגל הזה בגלל המסורת המשפטית שהתקבעה בפסיקת בית המשפט העליון ומודגשת בהחלטת שופטי המחוזי אתמול: “החלטה מנהלית, במיוחד בעניין משמעותי, תינתן בכתב…מטעמים של אמון הציבור והבטחת סדרי מינהל תקין”.

 

תחת הסכמה בכתב בזמן אמת הגישה הפרקליטות לבית המשפט מזכר בחתימת היועץ שבו הוא מעיד על הסכמתו בדיעבד. השופטים לא הסתפקו בכך וביקשו תיעוד מזמן אמיתי. הפרוטוקולים שהוגשו מעידים על מעורבות היועץ בחקירה, אבל לא על הסכמה מפורשת וברורה בכתב.

 


היועמ”ש אביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

 

 

והנה היפוך מעניין. בסביבה המשפטית השמרנית שמקיפה את נתניהו בוודאי מברכים כעת על הרחבת דרישת ההסכמה ל”כתב”, למרות שהחוק, בלשונו, לא דורש זאת. הנה, יבורך האקטיביזם שמשרת את נתניהו.

 


“עם זאת”, כותבים השופטים, “לא שוכנענו כי יש לבטל את האישומים, בשלב המקדמי של הדיון…מאחר ומדובר בפגם פרוצדורלי שאיננו יורד לשורשו של עניין”. נכון שהם כותבים שלא שוכנעו לבטל את כתבי האישום “בשלב המקדמי”, אבל סביר להניח שלא ישתכנעו לבטלו גם בשלב מאוחר יותר וקרב ההתשה יהיה על קבילות הראיות שנאספו לפני הסכמת היועץ, כאשר מועד ההסכמה לא ברור ולבירורו אולי יזומן היועץ לבית המשפט.

 

האישומים לא יבוטלו בזכות תורת “הבטלות היחסית” שמאפשר להכיל פגמים פרוצדורליים, ואף מהותיים, לאחר איזונם מול האינטרס הציבורי. זהו חלק משיטת המשפט הישראלית שלא זוקפת אוטומטית כל פגם לטובתו של החשוד או הנאשם, אלא שוקלת אותו אל מול האינטרס הציבורי הרחב יותר, בירור האישומים במקרה זה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor