“לא שילמו על מה שקיבלו. הרסו אותי”

ijump_728x90



דוד יפרח, בעל משק חקלאי במושב קדש ברנע על גבול מצרים, שמגדל עגבניות שרי, תובע 3.4 מיליון שקל מרשת רמי לוי שיווק השקמה, בטענה ש”הרשת אולי פועלת לטובת הוזלת המחירים ללקוחותיה ומתהדרת בשלל מבצעים ‘שוברי שוק’ – אך זה לא על חשבונה, חלילה, אלא על חשבונם של החקלאים שמספקים לה סחורה לשיווק, תוך רמיסת זכויותיהם”. בתביעה מפרט יפרח את השיטה הפסולה, לטענתו, של לוי שלוקח סחורה ומשלם על פחות משקיבל באופן קבוע.

קראו עוד בכלכליסט:

דוד יפרח אמר אתמול שהחליט לתבוע לאחר שחש “נבגד”. לדבריו, “זה מעבר לכסף. בעבר היו קוראים לי חקלאי הבית של הרשת. הייתי הנאמן שלהם 11 שנה. כמו עיוור. מגדל להם מה שהם מבקשים אבל בשנה האחרונה פשוט התעללו בי. רמסו אותי. לאחרונה אמרתי לרמי לוי ‘הרסתם אותי. לא עמדתם בחוזה איתי’. אמרו ‘נתקן’. בנובמבר 2019 פתאום הופסקו ההזמנות. זה פצע שכאב. אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול. נתקעתי עם עשרות טונות בשבוע. חלק הצלחתי למכור וחלק השמדתי. פניתי לרמי בהודעת טקסט ושאלתי מה קורה, הוא חזר אליי ואמר שיטפל בזה אחרי החג. זה היה בפסח, מאז לא שמעתי כלום. המנהלים שלו מתעלמים ממני לחלוטין”.

 

לא חששת להישרף אצל הרשת כשהגשת את התביעה?

“אני מאמין בצדק ובאמת. הרובינהודים האמיתיים הם החקלאים”.

 

במסגרת התביעה, שהוגשה באמצעות עוה”ד אלירן סטריכמן ואור גולדשמיד ממשרד שביט בר-און גלאון צין ויתקון ושות’, המייצג חקלאים ואגודות שיתופיות, התובע טוען שמשנת 2008 ועד תחילת ספטמבר 2019 פעלו הצדדים על בסיס הסכם בעל פה, שבמסגרתו סיפק לרשת משטחים של עגבניות שרי, ובתמורה סוכם כי הרשת תשלם לו בהתאם למחירון הירקות של מועצת הצמחים, “המהווה מחירון רשמי מוסכם על כל חקלאי ישראל, שעל פיו מבוצעות עסקאות”, נטען.

 

“פניתי לרמי. הוא אמר שיטפל בזה אחרי חג פסח. מאז לא שמעתי כלום” צילום: טלי מאייר

 

 

באמצע 2019, טוען התובע, ניסתה הרשת לכפות עליו לחתום על הסכם בכתב, שלפיו יופחתו 3% ממשקל הסחורה שנקלטה בפועל אצל הרשת. “למרות סירובו של התובע, החליטה הרשת באופן חד-צדדי ועל דעת עצמה להפחית בתעודות השקילה 3% ממשקל הסחורה שנקלטה אצלה”, נטען. לצורך המחשה, כשהרשת קלטה 100 טונות סחורה היא הייתה מתעדת כאילו קיבלה 97 טונות – וגם משלמת בפועל רק עבור 97 טונות סחורה.

 

“הדבר התגלה לתובע כאשר לאורך זמן שלח משאיות במשקל מסוים לרשת, אך במסמכים שקיבל צוין משקל נמוך משמעותית מזה שידע בוודאות ששלח לשקילה. כתוצאה מכך, שולם לו סכום נמוך יותר מזה שהגיע לו. למיטב ידיעת התובע, פעלה כך הנתבעת כלפי חקלאים נוספים”. כשהתובע “עלה על התרמית”, נכתב, “הוא הסב את תשומת ליבם של מנהלי הנתבעת לכך, ואלה הבטיחו שהנתבעת תשלם לתובע את מה שמגיע לו בהתאם למשקל הסחורות שרכשה ממנו הנתבעת בפועל. אלא שהסכמים ודיבורים לחוד, ומעשים לחוד. וכך, חרף ההסכם בין הצדדים, סכומים אלה לא שולמו לתובע עד היום”.

 

“רמי הבטיח”

 

תקופת ההתקשרות השנייה של יפרח עם הרשת החלה בספטמבר 2019, כך עולה מהתביעה, לאחר שבאוגוסט-ספטמבר היה מחסור ארצי של עגבניות שרי, מה שהביא לעליית מחיריהן. בשל כך, הרשת “חיזרה” אחר התובע וביקשה להתקשר איתו בהסכם כתוב, שבו התחייבה לרכוש ממנו עגבניות שרי במשך שנה במחירים גבוהים, באופן יחסי. “בכך ביקשה הרשת להבטיח לעצמה אספקה שוטפת של עגבניות שרי גם בתקופת מחסור”, נכתב.

 

אולם, לטענת התובע הרשת לא עמדה בהסכם: “בעת המחסור רכשה הרשת את הסחורות מהתובע, אולם לאחר שחלף המחסור וכמות עגבניות השרי בשוק עלתה, התנערה מהתחייבויותיה ורכשה (ככל הנראה) מחקלאים אחרים במחירים נמוכים יותר והשליכה את התובע בצד הדרך”.

דוד יפרח. “בשנה האחרונה התעללו בי. הרסו אותי” צילום: חיים הורנשטיין

 

 

לטענת התובע, באמצע נובמבר 2019 הרשת הפסיקה “למשוך” ממנו סחורה ללא כל התראה וגרמה לו הפסדים, שכן, הוא גידל את התוצרת במיוחד לצורך קיום ההתקשרות בהסכם. “התובע נערך מבעוד מועד להתקשרות לשנה, ברכישת שתילים, חומרי הדברה ודישון, ובאמצעות כוח אדם מתאים, שתל שתילים בכמות המתחייבת לצורך עמידה בהיקפי הרכישות לפי ההסכם וקיים את מלוא התחייבויותיו. בנוסף, עת התחייב התובע לנתבעת, הוא הפסיד הזדמנויות עסקיות להתקשר עם משווקים ו/או סיטונאים אחרים. מעשי הנתבעת, ההפחתה החד-צדדית במשקל ובתשלום עבור התוצרת ובהמשך הפסקת רכישתה לחלוטין, עולים גם כדי תרמית”, נכתב בתביעה.

 

לדברי יפרח, משטח עגבניות אחד שוקל כחצי טונה, כך שמשמעות הפסקת ההתקשרות ללא התראה מוקדמת היא שכ-70 טונות תוצרת עשויות היו להיות מושמדות. בלית ברירה וכדי להקטין את נזקו, ניסה למכור את יתרת התוצרת שלא נמשכה למשווק אחר, אך בשל ה”לחץ” להיפטר מהתוצרת שכבר הבשילה על השיחים, הוא הצליח למכור רק חלק ממנה ובמחיר נמוך בהרבה מהמחיר שנקבע בהסכם. “יתרת התוצרת שלא נמכרה – או שלא נקטפה כלל או שהועברה להשמדה”, ציין. התובע טוען שבמהלך פברואר 2020 הוא “אף נפגש עם רמי לוי בעצמו, שהבטיח לו שהעניין ייפתר. למרות זאת, דבר לא קרה והנושא לא הוסדר”.

 

עשרות תלונות בעבר

 

לא מדובר בטענות ראשונות. חקלאים רבים התלוננו בעבר כי זו שיטה ידועה של לוי, ולפני כשנה וחצי אף נשלח אליו מכתב מעו”ד אמיר שניידר, היועמ”ש של התאחדות האיכרים, שממנו עולה כי עשרות חקלאים פנו להתאחדות בטענה שלוי הפעיל נוהל חדש לפיו מקזזת החברה 3% פחת אוטומטי מעלות התוצרת החקלאית הארוזה, ללא קשר לאיכותה.

 


“כידוע לכם, פחת מחושב לאור איכות התוצרת שהתקבלה ואינו מהווה בשום פנים ואופן ברירת מחדל”, כתב שניידר, והוסיף כי “אם הכניסה חברתכם נוהל חדש זה, היא הופכת דה פקטו את הפחת מתלוי איכות ומשלוח ספציפי, למקור הכנסה נוסף. הדבר מעלה חשש אמיתי לניגוד מול הוראות חוק המזון ומדיניות רשות התחרות בנושא”.

 

טרם הוגש כתב הגנה. מהרשת נמסר: “רמי לוי פועלת למען הצרכנים ולמען הוזלת יוקר המחיה בישראל. אנו פועלים בשיתוף פעולה מוצלח עם חקלאים רבים ונמשיך לעשות כך. האמת תתברר בבית המשפט”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor