אלון מאסק הוא נביא שקר

ijump_728x90


אלון מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, הוא נביא שקר. די לבחון את המהלך שהיזם הסדרתי הוביל אליו את יצרנית הרכב החשמלי שלו טסלה, שבשבוע שעבר הודיעה כי רכשה ביטקוין
בשווי של 1.5 מיליארד דולר ותתחיל לקבל את המטבע הווירטואלי כאמצעי תשלום. אחרי שבמשך שבועות וחודשים ארוכים מאסק מקדם את העניין סביב המטבע ותורם לעלייה בשערו באמצעות ציוצים בטוויטר, גם החברה הכביכול ירוקה שהוא מנהל הצטרפה לחגיגה. נער הפוסטר של העתיד והאנרגיה המתחדשת משקע את כל גלגלי המכונית החשמלית שלו במטבע שרבות נכתב על הנזק הסביבתי שכרוכה בהפקתו. משבר האקלים? עזבו — טסים לחלל!

 

קראו עוד בכלכליסט:

 


טסלה מקפידה לצרף לדו”חות השנתיים שהיא מוציאה חלק שמתייחס להשפעה האנרגטית שלה. היום הדיווח הזה מתחיל להתבסס כחלק ממשל תאגידי תקין, אך בתחילת שנות האלפיים היה פורץ דרך, מעין הסתכלות סביבתית שהיתה בעיקר נחלת ארגונים ירוקים, אך בטסלה הקפידו להציב כבר אז בחזית.

 


איור: יונתן פופר

 

טסלה היא רק חלק אחד מהפסיפס התדמיתי שמאסק עיצב לעצמו, כזה של עתידן שמקדיש את כולו לדאגה למין האנושי. חלקים אחרים שמרכיבים את הפאזל הם חברת הפאנלים הסולאריים סולאר סיטי בתחום האנרגיה המתחדשת; ניורלינק שנועדה להעניק לבני האדם יתרון טכנולוגי על פני בינה מלאכותית; ספייסX שבונה טילים רב־פעמיים לשיגור לחלל ונועדו לאפשר לאנושות ליישב את מאדים; וחברת בורינג שבונה מערכות תחבורה תת־קרקעיות עתידניות. וכהוכחה למחויבות האדירה של מאסק רק לפני חודש הוא הציע 100 מיליון דולר למי שימציא דרך להוצאת פחמן דו־חמצני מהאטמוספירה או האוקינוסים לשיפור איכות הסביבה. המשיח הסביבתי, בשר ודם.

 

1. בדרך לאוטופיה עוצרים בדיסוטופיה

 

כל זה טוב ויפה ומסייע להייפ סביב מאסק וטסלה, אך האמת כמובן מורכבת יותר: ניסיון של מאסק, כמו רבים מברוני הטכנולוגיה, ליצור איזון עדין בין הגשמת החזונות האוטופיים שלהם ובין ניצול משאבי כדור הארץ הדרושים לכך. הביטקוין מדגים את הדילמה הזו היטב: אוניברסיטת קימברידג’, שמודדת בעקביות את צריכת האנרגיה העולמית של המטבע הווירטואלי ציינה כי אם הוא היה מדינה צריכת החשמל השנתית המשמשת להפקתו היתה מדרגת אותו במקום ה־30 בעולם, עם צריכה גבוהה יותר ממדינות כמו ישראל, הולנד או ארגנטינה. והמציאות הזו הולכת ומחמירה ככל שההשתתפות במערכת הפיננסית המבוזרת שלו צוברת יותר ויותר תאוצה.

 

כשמאסק, איש עסקים שמהווה מודל לחיקוי עבור רבים, מודיע על הגדלת השתתפותו בזירה הזו הוא לא רק משתתף באופן פעיל בתעשייה שעומדת בניגוד גמור להצהרות העולם הבר־קיימא של טסלה — הוא דוחף מיליונים רבים אחרים להשתתף בה. לראיה, מיד לאחר ההודעה על רכישת הביטקוין העצומה של טסלה שערו של המטבע זינק ב־25% והחל להיסחר בשיא כל הזמנים של כמעט 50 אלף דולר. מה זה אומר עבור כדור הארץ? לא דברים טובים. צריכת החשמל הכרוכה בהפקת המטבע הווירטואלי כל כך מזהמת שאי אפשר להתעלם ממשמעות הזינוק בשערו על משבר האקלים בעולם האמיתי.

 

צבא המעריצים של מאסק, שכבר זכו לכינוי מאסקטירים (Musketeers), ממהר להתקומם כנגד כל ביקורת על גאונותו של היזם פורץ הדרך. אכן, הוא ניחן בכישרון לזיהוי טרנדים וצרכים וביכולת לדמיין עולם אחר, ובכישרון לגייס את המכוחות הטובים בעולם כדי שיגשימו את חזיונותיו. ועדיין, קשה שלא להשתומם על חוסר העקביות: מכונית חשמלית יעילה אנרגטית — כן; מערכת פיננסית יעילה אנרגטית? פחות.

 

2. למי יש טיל יותר גדול

 

מאסק, כך נראה, מנהל תהליך רציונליזציה ייחודי. או כפי שהיטיב לתמצת זאת טיילור ווינקלווס, יזם קירפטו שמוכר יותר כחצי מהצמד התאומים שתבעו בשעתו את מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, בטענה שגנב מהם את הרעיון לרשת החברתית: “למחשבים ולסמארטפונים יש טביעות רגל פחמן גדולות בהרבה מלמכונות כתיבה וטלגרפים”, צייץ ווינקלווס, תוך שהוא משתף מאמר ביקורת מ”רויטרס” על רכישת הביטקוין הגדולה של טסלה. “לפעמים טכנולוגיה כל כך מהפכנית וחשובה לאנושות שהחברה מקבלת את הפשרות. ביטקוין אינה טכנולוגיה כזו”. ווינקלווס שבעבר הכתיר את מאסק כיזם הגדול בדורנו, השתמש בציוץ שלו במילה חברה, אבל למעשה התכוון למאסק. שהרי היה זה מאסק, שבמסגרת הערכת הסיכונים שביצע, מצא לנכון להתפשר על איכות הסביבה בשביל המהפכנות שאוצר בתוכו הביטקוין.

 

זו לא הפעם הראשונה שמאסק מגלה חוסר עקביות עז לגבי הגנה על הסביבה. באוקטובר האחרון מכונית הטסלה ששיגר לחלל לפני שנתיים חלפה לראשונה על פני מאדים. המכונית, פסולת חלל לכל דבר ועניין, שוגרה כתעלול יחצני וכחלק ממה שנתפס כניפוח השרירים ההדדי שלו ושל יריבו במרוץ המיליארדרים לחלל, מייסד אמזון ובלו אוריג’ין, ג’ף בזוס. שני הברונים משקיעים בימים אלו את כל מרצם בפרויקטים אישיים אך מתוקשרים שכוללים חילופי עלבונות, האשמות ואפילו תביעות הדדיות: פעם הם רבים על חוזה של סוכנות החלל נאס”א, ופעם אחרת על מספר הלווינים וגובה המסלול שלהם בשמיים.

 


מאסק. אם ירצה יוכל לעסוק גם בעתיד וגם בשיפור ההווה צילום: בלומברג

 

לכאורה מה רע כל כך בכמה מיליארדרים שחולמים על העתיד? על פניו לא כלום, אבל תלוי איך — ולמה — הם חולמים עליו. מחקרים שונים לאורך השנים הצביעו על קשר בין חוסר הביטחון של גברים בגבריותם לחוסר מצפון סביבתי. המירוץ לחלל, נדמה, הוא בסך הכל ביטוי טרי לקשר הזה. אולי זה כי בזוס ומאסק כבר כל כך עשירים שהם יכולים להתפנות ולפנטז עתיד שבו הם מובילים התיישבות אנושית מחוץ לגבולות כדור הארץ.

 

3. מחיר הפשרה

 


משבר אמצע החיים של מאסק ובזוס, שאף פרש לאחרונה מניהול אמזון וצפוי להקדיש את עיקר מרצו למירוץ לחלל, עוטף עתה את כולנו. היריבות בין השניים מתוחזקת בהון פרטי, סובסידיות ממשלתיות ומשאבים ציבוריים בדמות ניפוח מחירי מניות ושערי מטבעות מזהמים. לעזאזל ההשפעה הסביבתית והעיקר שיהיו הראשונים לכבוש את החלל. ככה זה, קוראים לזה פשרה.

 

אך האם אנחנו כציבור וכמי שנפגעים גם ממחיר התחרות חייבים להסכים לפשרה הזו? בזוס, מאסק ועמיתיהם מוכנים לכלות כל משאב ציבורי ברדיפה אחר מה שהם תופסים כעתיד המין האנושי. אבל הם לא באמת נדרשים להתפשר: הם יכולים להקדיש זמן ואנרגיה גם לעתיד וגם לאנשים שאותם הם מתיימרים לנסות ולהציל. הם יכולים להחזיר לחברה בצמצום תמרוני המס של שלהם או בתשלום שכר הוגן יותר לעובדים. הם יכולים להימנע מפמפום עניין במטבע וירטואלי תוך התעלמות מהמחיר הסביבתי. בקצרה, הם יכולים לחשוב קצת יותר על השלכות הצעדים שלהם כאן בעולם הזה, לפני שהם מתמקדים אך ורק בכוכב הבא.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor