“הגיע הזמן שפייסבוק תתחיל להסביר את עצמה”

ijump_728x90


את יושבת בגוף שהקימה פייסבוק
והוסמך לשמש בורר בשאלות של הסרת תוכן. השבוע פרסמתם החלטות ראשונת. אתם הגוף שממשטר את הרשת?


“חד וחלק לא. זה לא תפקידנו. להפך. המטרה היא לנסות ולהצביע בעזרת המשתמשים, על מצבים שפוגעים ביכולתם להתבטא. בעתיד גם תהיה אפשרות להתלונן על דברים שפייסבוק משאירה בפלטפורמה, כרגע אנחנו עוסקים רק בתוכן שהוסר. היכולת שלנו היא לנסות ולזהות טעויות עקרוניות שפייסבוק עושה, שמשמעותן פגיעה בחופש הביטוי או בזכויות אדם, ולייצר הנחיה לפייסבוק על סמך הטעות שלה. בגלל חוסר הבנה ספגתי האשמות כוזבות מצד גורמים שונים בימין כאילו אני אחראית לצנזור תוכן שלהם, ואני נתונה גם לקמפיין BDS שטוען טענה שקרית שלפיה הייתי מעורבת בהשתקה של קולות פלסטיניים ברשתות החברתיות”.

 

איך פועלת המועצה?

“התהליך מורכב. הגיעו אלפי ערעורים, המספר האחרון שפורסם הוא 150 אלף. תהליך הסינון נעזר בכלי טכנולוגי שממיין לפי נושאים ומנסה לזהות טרנדים. כי בסוף המטרה היא לנסות לזהות תיקים שמעוררים סוגיות עקרוניות ולא מקרה פרטני. התיקים שעוברים סינון מגיעים למאגר שלנו, ואנחנו יכולים לקרוא אותם, עם דברי הסבר של פייסבוק. היא אמורה לספק לכל תיק, לצד הפוסט המדובר וטענות המשתמש, דברי הסבר על הנימוקים להסרת התוכן. באמצעות המידע שמצורף לכל ערעור הוועדה יכולה להחליט האם המקרה ראוי לדיון או לא”.

 

מה קורה בדיון עצמו?

“כל רבעון מקבלים ציוות לפאנל ואת התיקים המופנים אליו. הדיון הראשון נועד לברר את ההבנה שלהמקרה, ההתייחסות הכי ראשונית למה שרואים וקוראים, ולצד זה את השאלות שאנחנו רוצים שיתקיים בהן בירור מעמיק. יש שאלות שאנחנו מפנים לפייסבוק, ודורשים תשובות מפורטות. למשל, בתיק אחד פייסבוק התייחסה לרשימה של ביטויים אסורים שהיא מחזיקה, אז אנחנו מבקשים לראות דברים מהסוג הזה. לצד זאת אנחנו מתחילים לשאול שאלות ביחס לתוכן עצמו, למשל שאלות של שפה: מה המשמעות של שימוש במילה זו או אחרת בשפה ספציפית. תרגומים שונים של המילה, מה ההקשר שבו נעשה השימוש בה. אנחנו מתייחסים גם לאזור ההשפעה של הפוסט: אני יכולה לכתוב דברים חשובים בישראל, אבל זה לא ישפיע על גרמניה כי איש לא קורא שם עברית. חשוב לבחון גם מי המפרסם, האם הוא דמות ציבורית, מה אזורי ההשפעה של הפוסט, מה התפוצה שלו, מי הקוראים שלו, מי הנפגעים האפשריים, ואיפה עלול להיווצר נזק.

 


עו”ד אמי פלמור צילום: אוראל כהן

 


“המפגש השני מתקיים אחרי שמתקבלות התשובות ואפשר לנהל דיון לגופו של עניין. אם אלו התשובות והפרשנויות — מה אנחנו חושבים מול הקריאה הבסיסית של החומר, ואיך זה מתיישב עם כללי הקהילה ואיפה זה מתכתב עם כללי המשפט הבינלאומי וזכויות האדם, ואם יש התנגשות איך אפשר ליישב את זה. נכתבת טיוטה וכשזו מוסכמת על כל חברי הפאנל (שיכולים להחזיק גם בדעת מיעוט) זה עובר לבחינה מליאת המועצה. כשמסתיים ההליך מתקיימת הצבעה שאמורה להכריע את התיק, או להחזיר אותו להרכב אחר”.

 

במקרה אחד הפכתם החלטה של פייסבוק לחסום פוסט שבו הופיע ציטוט שיוחס לגבלס.

“ראשית זה היה ממורי שפייסבוק העלתה לפני המשתמש. בעבר היא אישרה את הפוסט, והיא זו שהזכירה אותו שנית, המשתמש הסביר שהעלה את הפוסט כדי להפנות אצבע כלפי טרמאפ ושיטותיו: כדוגמה שלפיה פועל טראמפ. הוא לא עשה את זה כתמיכה בגבלס, אלא כביקורת על טראמפ. ראינו את התגובות של העוקבים שלו, והוא אכן צדק. היה ברור שזה ההקשר. הניסיון להבין הקשר של אמירה והקשר של משתמש רלוונטי. בהחלט יכול להיות שבינה מלאכותית לא יכולה לזהות דבר כזה, היא רק מזהה אמירה של גבלס. פה נכנסת השאלה עד כמה פייסבוק יכולה לוותר על ביקורת מצד בני אדם”.

 

“תמונת סרטן שד אינה עירום”

 

בתיק אחר החלטתם לבטל החלטה של אינסטגרם, ששייכת לפייסבוק, להסיר פוסט עם תמונת חזה חשוף, שנועד ליצור מודעות לסרטן השד.

“התמונות לא היו של חזה נשי חשוף גרידא, אלא כזה שרואים עליו סימנים שיכולים לעזור באיתור מוקדם של סרטן שד. זה צבר של כמה תמונות. זה לא שאתה רואה תמונה של אשה יפה עירומה והנה החזה שלה, וככה אני מעלה מודעות. אלו תמונות שמצפים לראות בקליניקה של רופא, של כירורג שד, שמראים סימנים שמעידים על זה שצריך ללכת להיבדק. הפוסט הועלה במסגרת חודש המודעות לסרטן השד. זה אחד התיקים שהכי עצבנו אותי, כי היה צריך פשוט לזהות שבחודש כזה יש סיכוי שיועלו תמונות שמפירות לכאורה את הכללים שאוסרים עירום, אבל שמאפשרים להפיץ עירום לצורכי העלאת מודעות למחלות. במקרה הזה נחוץ מנגנון שיהיה מסוגל לזהות כיתוב על גבי תמונה ולא מתחת לתמונה, זה ממש עניין טכנולוגי. זה תיק חשוב, והפריע לי שהוא הוצג כאילו מתעסקים בפטמות. זה לא להבין את חשיבות הנושא”.

 

מה העקרונות שעלו מההחלטות הראשונות שלכם?

“קודם כל, יש את סוגיית אי הבהירות של כללי הקהילה, וכתוצאה מכך חוסר היכולת של משתמשים לציית להם. חובה על פייסבוק להיות בהירה יותר ביחס לכללים. אין בכללי הקהילה דרישה פורמלית שאם אתה רוצה להציג ציטוט של גורם שאסור לו להיות מצוטט ברשת החברתית – אתה צריך לכתוב שאתה עושה את זה על דרך השלילה. איך אתה אמור להבין שעשית משהו לא בסדר?

 

“הנושא השני הוא חוסר היכולת של המנגנונים של פייסבוק להבין הקשרים. אם אתה לא טורח להבין את ההקשר אתה פוגע פעם אחר פעם בחופש הביטוי של מי שמתבטא בצורה לגיטימית, בתוך הקשר שאתה לא הצלחת להבין. פייסבוק מתקשה להבין ציניות, אירוניה ושיח ביקורתי. וזה שוב מעלה את השאלה האם אפשר להסתפק בבינה מלאכותית שתעשה את זה. סוגיה שלישית היא שיש רלוונטיות למי הדובר, מה ההשפעה שלו, אל מי הוא מדבר וכמה אנשים שומעים אותו”.

 

“לא נעשה לפייסבוק חיים קלים”

 

ההחלטות שלכם מחייבות רק למקרה ספציפי. כמה השפעה יכולה להיות לכם על פייסבוק?

“זה ניסוי, סטארט־אפ רוגולטורי. רוב הסיכויים של סטארט־אפ הם להיכשל, אבל הוא מאופיין בתעוזה ובחשיבה חדשנית ויש לו גם סיכוי להצליח. עצם העובדה שההחלטה בנושא בקרת תוכן לא יושבת יותר באופן בלעדי בעמק הסיליקון — לזה כבר יש כוח עצום, אמירה משמעותית. חלק מההחלטות של פייסבוק מאז שהמועצה קמה התקבלו מהבנה שהם צריכים לפעול אחרת, שהם כבר לא הבעלים הבלעדיים של תהליך קבלת ההחלטות החשוב הזה. זה לא מקרי שפייסבוק העבירו אלינו את הדיון בהחלטה לחסום את טראמפ, כדי לקבל את מנקודת המבט שלנו ולא בהכרח לקבל גושפנקה להחלטה שלהם”.

 

אומרים שאתם לא יותר מעלה תאנה של פייסבוק.

“החברה תהיה במצב מאוד מסובך אם אפילו את ההמלצות שלנו היא לא תהיה מוכנה ליישם. יש לה בהרבה מה להרוויח מיישום המלצות המדיניות של גוף שהיא יזמה את הקמתו. אם מסתכלים קדימה, יש ציפייה שהם לפחות ינסו ליישם גם את ההמלצות. יכול להיות שזה נעשה בלית ברירה, שפייסבוק קיוותה שהניסוי לא יניב תוצאות מורכבות מדי בעבורה. אך ההחלטות הראשונות מצביעות על כך שזה לא גוף שיעשה לפייסבוק חיים קלים. יכול להיות שזה גולם שקצת קם על יוצרו, וטוב שכך”.

 

בין הזמן שמוגש ערעור ועד שמתקבלת החלטה שלכם יכולים לעבור 90 יום. זה נצח בעולם המקוון.

“נכון, במצבים מסוימים זה יכול להיות הרבה. ייתכן שיהיו מצבים שבהם ננסה לקבל החלטה מהר יותר, אם תהיה הצדקה. אבל בהשאווה למערכת משפט אזרחי זה סופר מהיר. בנוסף, מכיוון שאנחנו רוצים לגעת בסוגיות עקרוניות, זה פחות יושב על הצורך של משהו שחייב להיות דחוף. המועצה גם לא נועדה לטפל בכל הבעיות שמתעוררות בפלטפורמה”.

 

כשמדברים על פייק ניוז זמן יכול להיות דחוף.

“כל מה שאפשר כרגע לעשות בנוגע לפייק ניוז זה להסיר אותו. אם זה באמת פייק ניוז, לא דחוף להחזיר את זה. אם זה לא – השאלה היא מה דחוף להחזיר אחרי שהורידו אותו. אנחנו עדיין עסוקים בלבנות את היסודות של הבניין”.

 

תעסקו בסוגיית פייק ניוז
סביב הבחירות בישראל?

“לא אנחנו בוחרים במה לעסוק. זו שאלה של מה מעלים לפנינו. פייסבוק יכולה להעביר לנו שאילתה בנושא. צריך להבין שיש עוד מנגנונים חוץ מאתנו, כולל בישראל עצמה. בתי משפט בישראל הם פונקציה חשובה, ולא צריך לדלג עליה”.

 


איך גוף שמקבל החלטות פרטניות ומפרסם המלצות לא מחייבות יכול לעצב מדיניות מרחיבה?

“הדהוד זה גורם חשוב. למה אני מדברת אתך? כי אני רואה חשיבות בלייצר עניין ודרישה ציבורית, גם מאתנו וגם מפייסבוק. מיליארדי אנשים לא מבינים למה פייסבוק פועלת בצורה מסוימת. הדרישה שלנו היא שפייסבוק תתחיל להסביר את עצמה, זו מדינות מרחיבה שתקבל רוח גבית חזקה מהציבור ומהתקשורת, וזה משהו שפייסבוק לא מסוגלת להתמודד אתו. פייסבוק מבינה שמה שנדרש ממנה ברמה הציבורית זה לכבד את המנגנון שהיא הקימה על עצמה”.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor