“בקרוב נוכל לטוס למאדים וחזרה”

ijump_728x90


כיצד ייראו משימות החלל העתידיות, האם מאדים יכול ללמד את המין האנושי על חיים לפני מיליארדי שנים, ומהו מקומו של הסקטור הפרטי בזה? בשאלות אלה עסק מושב “המחקר והשימוש בחלל: עבר, הווה ועתיד” בכנס “רמון ספייסטק 2021” של קרן רמון.

 


לדברי שרת המדינה של איחוד האמירויות הערביות לטכנולוגיה מתקדמת ויו”ר סוכנות החלל האמירתית, שרה אל אמירי: “עבורי מה שהחל את המסע ב־2009 הוא החשיבות של גיוון בכלכלה שלנו, השימוש במדענים ומהנדסים שעוסקים במחקר ובפיתוח ודוחפים את הגבולות ההנדסיים והטכנולוגיים שלנו. כיום אנו ממוקדים בכלכלת חלל”.

 


מימין: צ’רלס בולדן, שרה אל אמירי, גווין שוטוול ואלן סטופאן

 

לדברי גוון שוטוול, נשיאת SpaceX, חברת החלל שהקים אילון מאסק: “התוכנית החדשה שלנו — סטארלינק, מבוססת על לוויין במסלול נמוך. לוויינים כאלה לא מבדילים בין מדינות, יש להם יכולת לשדר בכל מקום בכדור הארץ. אנו מחברים בין אנשים שמעולם לא היו מחוברים בעבר. עד סוף השנה יהיה לנו כיסוי כלל עולמי ובסוף השנה לכל העולם תהיה קישוריות. מעבר לכך, ישנה תוכנית סטארשיפ, שהיא מהפכנית במדע הרקטות. בכל הקשור בחקר חלל, מסע בני אדם הוא המפתח. אם כיום אנשים טסים במטוסים – נוסעים למקום וחוזרים ממנו, את העיקרון הזה אנחנו מיישמים בתוכנית הרקטות שלנו. כלומר אדם יוכל לטוס לחלל החיצון בדרך שהיא לא יקרה באופן אסטרונומי ועולה ‘רק’ כמה מיליוני דולרים. בקרוב ניצור מסלול חלל שיאפשר לאנשים להגיע לירח וחזרה, למאדים וחזרה. אנשים יוכלו לחקור את מערכת השמש שלנו”.

 

לדברי אלן סטופאן, מנהלת מוזיאון האוויר והחלל הלאומי של הסמית’סוניאן ומנהלת צוות המעבר של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן בנושאי חלל וסוכנות נאס”א: “אני גדלתי בנאס”א כי אבי היה מהנדס רקטות. כשהייתי בת 14 בוצעה נחיתה ראשונה על המאדים, וכשנהפכתי למדענית בנאס”א היה לי המזל להיות חלק מהצוות שעסק במשימות למאדים ולכוכב שבתאי. כמובן שהתרגשתי לקבל את המשרה במוזיאון הסמית’סוניאן, שמאפשר לכל ילד להבין שיוכל להיות חוקר חלל. כעת מתרחש הרבה בחלל, למשל המשימה האמריקאית Perseverance שתאסוף דגימות ממאדים ותאפשר לנו לדעת האם היו קיימים חיים על מאדים לפני מיליארדי שנים. זה יסייע לנו להבין האם יש פוטנציאל לחיים בחלל מחוץ למערכת השמש. מדידות שנעשה שם גם יאפשרו להבין יותר טוב את שינויי האקלים על כדור הארץ”.

 


לדברי צ’ארלס בולדן, מנכ”ל נאס”א ה־12: “קשה להאמין אך כיום יש כביש מהיר בין כדור הארץ למאדים והוא עמוס. כיום יש שלושה מתמודדים, שלוש מעבורות חלל משלוש אומות שונות בדרך למאדים. יש לנו את משימת החלל של האמירויות, המשימה הסינית למאדים וגם המשימה האמריקאית”.

 

את הדברים סיכמה אל אמירי: “משימת המאדים של האמירויות ה־Hope Probe חשובה לנו מאוד. עזיבת גבולות כדור הארץ היא כמובן אתגר אדיר. פרק הזמן שעמד לרשותנו היה קצר מאוד: התחלנו לעבוד ב־2014 במטרה לשגר את הגשושית ב־2020. כמובן, גם העלויות אדירות: כ־200 מיליון דולר כולל השיגור, אך העלות זולה ביחס למיזמים דומים אחרים ואנו משתפים פעולה עם מדינות וגופים אחרים, כמו אוניברסיטת בולדר קולורדו. אנו דוגלים בשיתופי פעולה בין מדענים למהנדסים”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor