איש העסקים ויזם הנדל”ן עמוס מימון נידון לשנת מאסר

ijump_728x90


שופט בית משפט השלום בת”א דנה אמיר, גזרה על עמוס מימון, איש עסקים ויזם נדל”ן, עונש של שנת מאסר בפועל וקנס של 200 אלף שקל לאחר שהורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות מס ותחבולה. גזר הדין עצמו ניתן לפני חודשיים בבית משפט השלום, אולם רק בשבוע שעבר הוא הותר לפרסום.

 

מדובר בהסתעפות של פרשת “הבנק המחתרתי” שנוהל
בבורסת היהלומים ברמת גן. בפסק הדין מתואר כי מימון ניהל את עסקיו בין השנים 2012-2006 מתחת לרדאר של רשות המסים. הרשות לא ידעה כלל על עסקים שפתח ולא על הכנסותיו.

 

בגזר הדין מפורט כי באישום הראשון בין השנים 2009-2008 פעל מימון לקבלת רישיונות ליבוא אישי של לפחות 5 רכבים למרות שלא התכוון לעמוד בתנאי המחייב ביבוא אישי – כי אלו ישמשו לצרכיו הפרטיים, לא ייובאו יותר משני רכבים בשנה והבעלות לא תשונה למשך שנתיים.

 

מימון ביקש משני מקורבים לרשום על שמם כלי רכב ועל שם אשתו של אחד מהם. כדי שלא להפר את האיסור למכירת כלי רכב השהה מימון את רישום העברת הבעלות עד לתום התקופה וכך למעשה קיבל רשיונות ממשרד התחבורה לייבא כלי רכב בייבוא אישי למרות שמכר אותם בפועל. בין הרכבים היואאודי Q7, מרצדס ML, ב.מ.ו Xs וריינג’ר רובר.

 

על פי האישום השני, בין השנים 2012-2006 הוא עסק במכירת כלי רכב ובסיוע ליבוא אישי של כלי רכב כאשר הוא לא דיווח לרשות המסים כלל על עיסוקו או הכנסותיו. במסגרת מכירות כלי הרכב הכניס באותן שנים 2.36 מיליון שקל. בנוסף כעמלות על סיוע ביבוא אישי לאנשים מהבורסה ליהלומים הכניס 1.2 מיליון שקל.

 

 


צילום: שאטרסטוק

 

מכירת יהלומים ללא דיווח לרשות המסים

 

על פי האישום השלישי מכר יהלומים (לבד ובשותפויות אד הוק) בהיקף של מעל 66.8 מיליון שקל (מעל 17.8 מיליון דולר) מתוכם הכנסותיו האישיות עמדו על לפחות 26.9 מיליון שקל. בגזר הדין מפורט כי מימון לא דיווח כלל לרשות המסים על פעילותו. במקרה זה הכנסותיו דווחו לרשות המסים על ידי שותפים אחרים.

 

על פי האישום הרביעי הוציא מימון תלושי שכר כוזבים עבור אשתו בהיקף של 489 אלף שקל.

 

בית המשפט אימץ בגזר הדין את טענות פרקליטות מיסוי וכלכלה, שיוצגה על ידי עו”ד מורן ברטפלד ועו”ד נועה בורנשטיין, בנוגע לחומרת מעשיו של מימון וקבע כי פועלו של מימון “מתחת לרדאר” פוגע פגיעה יתרה בערכים המוגנים בבסיס עבירות המס ומהווה מכשול בפני רשויות המס נוכח הקושי הברור בגילוי העבירות מחד והקלות שבביצוען מאידך.

 


למרות שהכנסתו מסחר ביהלומים של מימון דווחה על ידי אחרים קבע בית המשפט, כי “התנהלותו זו של הנאשם כשלעצמה הביאה לפגיעה ממשית בערכים המוגנים בעבירה, הנוגעים ליחסי האמון בין האזרח לרשות המסים, כמו גם לפגיעה ממשית וקשה בפיקוח הרשות, ובערך השוויון, וטמון במעשה מסוג זה פוטנציאל של נזק ממשי לקופה הציבורית” (סעיף 42 לגזר הדין).

 

עוד נקבע כי יש בהתנהגות כמו זו של מימון כדי להניע את גלגלי תעשיית החשבוניות כוזבות בבורסה ליהלומים.

 

על גזר הדין הוגשו ערעורים הדדיים. ערעור המדינה הוגש כי הפרקליטות סברה כי קביעותיו החשובות של בית המשפט לא באו לידי ביטוי במלואן בעונש שנגזר בסופו של יום על הנאשם. עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סטשבסקי הגישו ערעור על גזר הדין לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהתבסס על התיקון לחוק לפיו ניתן לרצות תשעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, ועל נסיבותיו המיוחדות של העניין, בין היתר לאור כך שכתב האישום תוקן 3 פעמים, המדינה איבדה חומרי חקירה, חלוף הזמן והשיהוי בהגשת כתב האישום. השופט ציון קאפח הורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד לאחר ההכרעה בערעור, ובהתאם לתוצאותיו. התיק נחקר על ידי יחידת יהלום ברשות המיסים, יחידת המכס מרכז ויאח”ה. 

 

עורכי דינו של מימון ציינו כי מחדל המס הנונימנלי בכל התיק (השנים 2006 עד 2012) שעמד על כ-340 אלף שקל, הוסר. בעבירה המרכזית פקיד המס הודה כי לא נגרם נזק מס כלשהו למדינה. עוד הודגש כי לא מדובר בחלק מפרשת הבנק המחתרתי.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor