הרשת החברתית פרלר היא רק טיפה בים של אתרי הסתה

ijump_728x90



מאז שנשיא ארה”ב היוצא היוצא דונלד טראמפ הפסיד בבחירות לנשיאות, הרשת החברתית פרלר נהנית
מזינוק במספר המשתמשים. הרשת, שהוקמה בשלהי 2018, שירתה בתחילת 2020 פחות ממיליון משתמשים. כיום, על פי הערכות, עומד מספרם על 10 מיליון. רובם ככולם מאוכזבי טוויטר, אוהדי טראמפ. אלה ראו בפלטפורמה החדשה מעוז אחרון לחופש הביטוי, שבו הם יכולים לשטוף את עצמם בתוכן ללא כל מגבלה, ומפיהם של משתמשים שנאסרו בטוויטר, כי נחשבו מסיתים, אלימים, אנטישמים, גזענים או ניאו־נאצים.

 

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

נהירתם אל פרלר אינה מקרית. מייסד הרשת החברתית, ג’ון מאץ’, בנה אותה אחרי שהרגיש “מותש מהדיכוי האידיאולוגי וההתעללות בפרטיות” של ענקיות הטכנולוגיה, וטוויטר בראשן. “אם אתה יכול להגיד את זה ברחובות ניו יורק, אתה יכול להגיד את זה בפרלר”, אמר מאץ’. עם זאת, לפלטפורמה יש כמה עקרונות מנחים: איסור על תוכן מסית לאלימות,


לשון הרע וגסויות או כל פעילות פלילית אחרת, ואיסור על ספאם. החברה גם שומרת לעצמה את הזכות “להסיר כל תוכן, ולמנוע גישה לשירותים בכל עת, מכל סיבה או בלי סיבה כלל”, כפי שנכתב באתר החברה, שלא באמת הבדילה את עצמה מכל רשת חברתית אחרת.

 



 

אין זו הפעם הראשונה שטוויטר חווה כזה אקסודוס המוני. לאורך השנים זכו גלים אלה לכינויים כמו “The Great Fall of Twitter” או TWEXIT, והם התרחשו תמיד אחרי מחיקות מתוקשרות של אנשי מפתח מהימין השנוא ביותר כמו אלכס ג’ונס, מילו ייאנופולוס, ריצ’רד ספנסר ודיוויד דיוק. אחרי שטראמפ הושעה לצמיתות מטוויטר, פרלר היתה שם בשבילו, מוכנה לקלוט את כל “מדוכאי חופש הדיבור” באופן נטול חיכוך ככל הניתן. כך, להוציא כמה שינויים סמנטיים, שתי הפלטפורמות דומות למדי וקל לעבור ביניהן. מרבית הפעילות מתקיימת על גבי פיד דינאמי, כשכל פוסט או “פרלר” מוגבל בתווים. ניתן לאהוב אותו או “להצביע” בעדו ואף לשתף או ל”הדהד” אותו. דמויות ציבוריות זוכות לאימות של הרשת החברתית, ואחרים יכולים לעבור אימות זהות, במידה ויעלו לאתר צילום של תעודה מזהה. ההבדל המהותי בין השתיים הוא שהשקפות שוליות מתקבלות בברכה.

 


מפגינים משחיתים ציוד של רשתות תקשורת לאחר הפריצה לבניין הקפיטול צילום: בלומברג

 


המוצר הטכנולוגי הפך במהרה למקלט לתיאוריות קונספירציה מהימין הקיצוני, וחממה מלטפת לכל נושא שומט לסתות. “יהודים שייכים לתנורים”, טוען האשטאג אחד, “אני הולך פאקינג לאנוס פוליטיקאי”, כתב אחד המשתמשים. זאת בזמן שהפיד משתולל בתיאוריות לפיהן ההשתלטות על הקפיטול נעשתה בידי שחקנים או אנשי שמאל קיצוני שניסו להשחיר את מאמצם הצודק להביא קדנציה שנייה לטראמפ, אחרי שנגנבו ממנו הבחירות בהונאה רחבת היקף.

 

אך כמו כל מקלט של הימין האלטרנטיבי, עם הזינוק המהיר במשתמשים הגיעה ההתנערות של הקהילה הטכנולוגית. בסוף השבוע האחרון הודיעו אפל וגוגל על הסרת האפליקציה מהאפ סטור וגוגל פליי בהתאמה, זאת עד שהחברה תתחיל לפקח על התכנים שזורמים אל הפלטפורמה שלה. בסמוך, ובעקבות לחץ מצד עובדיה, הודיעה אמזון כי לא תעניק שירותי אירוח אתרים לפרלר. מאץ’ כינה את החלטת ענקית הקמעונאות “ניסיון להסיר את חופש הדיבור מהאינטרנט”.

 

אלא שכמובן שמאץ’ מגזים. בארה”ב שמורה לעסקים בקנאות הזכות להעניק שירות. למעשה, היו אלו השמרנים שהגיעו עד בית המשפט העליון במטרה להגן על זכותה של מאפייה לסרב להכין עוגה לזוג גייז מטעמים דתיים. בשלהי 2018 היו אלה השמרנים שניצחו. כמו הזוג שהתבקש לסור למאפייה אחרת, כך גם מאץ’ נדרש כעת לחפש חברה מארחת חדשה. כזו שחשה בנוח להעניק חלל לשנאה נטולת עקבות, ללא כל דין וחשבון, שמובילה לא אחת לאלימות. לא חסרים כאלו. אפילו מאץ’ עצמו אמר לגולשי הרשת כי יש לחברה “ספקים רבים שמתחרים על עסקי החברה במקום אמזון”. אם עדיין נותר בכם ספק, מספיק להשתמש קצת במיומנויות גלישה בסיסית להבהרה.

 

הרשת מלאה בשכבות. מרביתנו מכירים את העליונות — האתרים הפופולריים של ערוצי החדשות, הרשתות החברתיות והמוסדות הציבוריים. חלקנו שמענו על התחתונות — מה שמכונה הדארק ווב היכן שעסקאות סמים מפוקפקות וסחר בבני אדם מתנהלות באמצעות מטבעות קריפטוגרפים. אך בין לבין משגשגות שכבות נוספות של האינטרנט — לא מחתרתי, אלא אלטרנטיבי ומבוסס. כזה שמתקיים לעיני כל. אין קבוצה מיומנת יותר במינוף שכבות אלו מאשר הימין הקיצוני האמריקאי. זהו עולם שלם שלא מציית למוסכמות החברתיות הקיימות, ואשר בו אנשים לא מסתירים או מצנזרים את דעותיהם, אלא משתפים אותן לעיני כל. הוא נבנה על ידי אותה אליטה טכנולוגית מעמק הסיליקון, והיא עשתה זאת ללא כל דלתות או סיסמאות. דיבור טוטאלי, נגישות טוטאלית, חוויה טוטאלית.

 

 


אפליקציית פרלר צילום: איי אף פי

 

אם ויקיפדיה יותר מדי סובלנית לדעתכם, אפשר לפנות ל־Infogalactic או Metapedia, שתי “אנציקלופדיות” סלחניות לכל מה שהוא גזעני ואנטישמי. הן משתמשות באתרי פרינג’ קיצוניים כמקורות ביבליוגרפיים. אפשרות נוספת היא Voat, האלטרנטיבה שנוצרה לאתר הבלוגים רדיט ונחשבת לבית של תנועת הקונספירציה QAnon, אחרי שפעילותה נאסרה בפלטפורמות אחרות. גם גאב, סוג של שילוב בין רדיט וטוויטר, שהפכה מזמן לפלטפורמת תיאום מעשי טרור מבית בארה”ב היא דרך התעדכנות חלופית. בגאב תואמה לא רק המתקפה האחרונה על בניין הקפיטול, אלא גם הטבח שהתרחש לפני שנתיים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג.

 

WeSearchr, GoyFundMe ו־RootBocks הם אתרי מימון המונים שניסו להוות כלכלת צללים אך התקשו למצוא חברות תשלומים שיעבדו עבורן עסקאות. בשנים האחרונות נוצר אפילו אתר שידוכים Wasp Love, המקפיד על טוהר הגזע וקורא למחפשי האהבה “לאהוב את הגזע שלהם” ו”לשמר על המורשת”. בשורה התחתונה, היום כל דבר שהוא אלט־רייט, אפשר למצוא גם באלט־אינטרנט.

 


נכון שמדובר באינטרנט הרבה פחות יפה מזה שיצרו ענקיות הטכנולוגיה. הוא בנוי תמיד בגרפיקה מרושלת ומעט ילדותית. חלקים רבים ממנו לא מאוד אינטואיטיביים לגלישה, והם לא גוררים את המשתמש באותה יעילות מופתית של יוטיוב, פייסבוק או אפילו טיקטוק אל תוך מחילה של גלישה אינסופית.

 


 

זהו מעין תאום אינטרנט מרושע וקצת לא מוצלח, שלא מתרחב מעבר לקומץ הקיצוני הקיים. אותו תאום לא מצליח לגייס הון משמעותי כדי לשרוד בראוותנות המוכרת של עולמות התוכן. הוא מתקיים ללא מודל עסקי בר־קיימא וסובל מבעיות מתמשכות של נטישות משתמשים. מפני שמאץ’ יודע את כל זה היטב, הוא מנסה לפתות גם משתמשים ליברלים לפלטפורמה ולקנות משפיענים. כך, אחרי שכל המי ומי של השמרנות האמריקאית כבר הגיע לפרלר, הוא הציע בחודשים האחרונים 20 אלף דולר לכל מצטרף ליברלי חדש עם לפחות 50 אלף עוקבים ברשתות החברתיות של המיינסטרים אינטרנט. מאץ’ יודע גם שגורמים קיצוניים ניזונים מקונפליקט מלבה יצרים, שמקצין ומאחד אותם. עיקרון שמופיע גם בפלטפורמות רבות אחרות של הימין הקיצוני. לצד זאת, הוא מבין את הצורך בריבוי ובמגוון דעות וקונפליקטים כחומרים הכרחיים להמשך שגשוג קולות אלו, בפלטפורמות המקדשות את חירות השיח.




קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor