המדינה לא הגישה לבית הדין לעבודה תגובה, כפי שהתבקשה, בעניין מינוי ינקי קוינט למנכ”ל רמ”י

ijump_728x90



בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ידון מחר בצהריים בהליך המינוי המהיר של ינקי קוינט למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) ובטענות של המתמודד הנוסף על התפקיד, יאיר מעיין, לפיו הליך המינוי היה פסול, תפור למידותיו של קוינט ונגוע בשיקולים זרים.


 

קראו עוד בכלכליסט:

 

לקראת הדיון הודיעה לפני זמן קצר המדינה, באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), כי הדיון בבקשת מעיין התייתר ונהפך לתיאורטי. הודעה זו מגיעה אחרי שתי בקשות לסילוק על הסף שהוגשו בשבועיים האחרונים ע”י המדינה וכנגד ניסיונו של מעיין לזכות בדיון שידון בטענותיו.

 

 


קוינט. החל לכהן בתפקיד מנכ”ל רמ”י ב-17 בדצמבר צילום: מיכאל קרמר

 

למרות שהשופט דניאל גולדברג הורה למדינה להגיש את תשובתה לבקשת מעיין לסעד זמני עד הבוקר בשעה 10:00, מתברר שהמדינה הגישה מסמך קצר בן עמוד וחצי, שהוגדר כ”תגובה ראשונית מטעם המדינה”, ובו נאמר כי לדעת המדינה בקשת מעין צריכה להידחות, ואם בית הדין יסבור אחרת, “נכונה המדינה להגיש תגובתה לבקשה שבכותרת”.


 

בכך, למעשה, במקום להגיש תגובה כפי שהתבקשה, המדינה מפנה לשופט בקשה להחליט אם עליה להגיש תגובה או לא.

 

לפי הנטען בהודעה הקצרה של המדינה, בימים האחרונים התקיים הליך של דיון בהשגה שהגיש מעין על אי מינויו לתפקיד, ולפי הודעת המדינה היא “הסכימה לדון בהשגה ואף קיבלה החלטה בהשגה, ובכך מוצה ההליך המנהלי”. ההחלטה בהשגה לא צורפה, משום מה, לעיונו של השופט או של מעיין עצמו, אשר לטענתו כלל לא קיבל את המסמך המדובר.

 

לפני שעה קלה פנה מעיין בבקשה לשופט לחייב את המדינה לאלתר לקיים את ההחלטה ולהגיש תגובה לבקשה לסעדים זמניים בצירוף תצהיר שיתמוך בעובדות הנטענות בה. לטענתו, הוא לא קיבל את ההחלטה בהשגה, ולא ברור לו אפילו מי דן בהשגה. התנהלות זו, טוען מעיין, מהווה עשיית דין עצמי, הפרת החלטות שיפוטיות, ונעשית באופן מכוון מתוך מטרה לפגוע באפשרות לקיים דיון ענייני בטענותיו, במסגרת הדיון הקבוע למחר.

 

ינקי קוינט בתצהיר: “עזבתי את תפקידי הקודם, וייגרם לי נזק בלתי הפיך אם המינוי יבוטל”

 

מי שכן טרח להגיש עמדה מנומקת מטעמו וכן תצהיר הוא קוינט, המיוצג בידי עורכי הדין ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום. קוינט הגיש אתמול בערב (מוצ”ש) עמדה שבה נטען כי הוא מצטרף לבקשת הסילוק על הסף שהגישה המדינה. בנוסף, הוא טוען כי הוא כבר נכנס לתפקיד בפועל ב-17 בדצמבר 2020, והחל “לפעול במסגרת זו, לרבות בקיום פגישות עבודה וחתימה על מסמכים שונים, וכן גיבוש והצגת תוכנית עבודה לשנת 2021”.

 

לפי קוינט, מיד באותו מועד, הוא הודיע כי הוא נכנס לתפקידו כמנהל רמ”י והודיע לשר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, על סיום תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות. לטענת קוינט, מרגע שכתב המינוי נחתם, חלה עליו חובה משפטית להיכנס לתפקידו באופן מיידי וללא כל שיהוי, כפי שעשה בפועל. מנהלה הקודם של רמ”י, עדיאל שמרון, חדל לשמש בתפקיד באותו יום. בהתאם להחלטת ממשלה, הוא המשיך לסייע לו בתפקיד “אך זאת בבחינת סיוע בלבד”.

 

באשר לטענת מעיין לפגמים בהליך המינוי, בשל זיקה בין קוינט לבין שר השיכון יעקב ליצמן או לחברי ועדת האיתור, מכחיש קוינט את כל הטענות: “אני עובד ציבור ואיש מקצוע שנים רבות, נטול זיקה פוליטית, אשר מבצע את תפקידיו הציבוריים בנאמנות ובמסירות במשך שנים רבות. היכרותי עם השר ליצמן היא אך ורק על רקע מקצועי ובמסגרת מילוי תפקידי בלבד. לא נפגשתי עם השר ליצמן מחוץ לשעות העבודה”, הוא כותב בתצהירו.

 

לטענתו, ליצמן לא שימש סנדק בברית של בנו, אלא השתתף בברית “כאורח לזמן קצר וכנגזרת של היכרות מקצועית בינינו, והימצאותו במועד האירוע בפגישה באזור העיר רחובות, שבה התקיים טקס הברית”.

 

לטענת קוינט, ב-17 בדצמבר החל לשמש כמנהל רמי בפועל והודיע לשר אמסלם על סיום תפקידו, ובמצב דברים זה – לאחר שכבר החל לשמש בתפקידו ועזב את תפקידו הקודם – מדובר בנזק כבד מאוד עבורו, שלא ניתן לתקנו. כן הוא טוען, כי לנוכח פיזור הכנסת, קיים קושי גדול למנות מחדש ועדת איתור, וממילא הנזק ייהפך לדרמטי עוד יותר. “מנגד, איני יכול לשוב עוד לתפקידי כמנהל רשות החברות הממשלתיות”.

 

בנוגע לטענות מעיין על פגמים בהליך הניקוד של המועמדים, טוען קוינט כי “ניקוד ועדת האיתור נעשה על בסיס תפקידים קודמים שמילאתי ועל בסיס התרשמות חברי הוועדה מיכולתי לנהל את רמ”י בצורה המיטבית ביותר”. הוא מוסיף בתצהיר: “שימשתי במשך שנים רבות כיועץ משפטי של רמ”י, תפקיד שאין ולא יכול להיות חולק בדבר היותו החשוב והמשמעותי ביותר ברמ”י, לאחר מנהל רמ”י. די בכך כדי ליתן לי נקודת פתיחה שונה ממתחריי”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor