המדינה מבקשת לסלק על הסף את העתירה נגד מינוי קוינט למנהל רמ”י: הוא כבר נכנס לתפקידו

ijump_728x90


המדינה מבקשת לסלק על הסף את העתירה נגד מינויו של ינקי (יעקב) קוינט לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל,
וזאת בין היתר בנימוק שקוינט כבר נכנס בפועל לתפקידו לפני כשבוע וחצי.

 

הדבר עומד בסתירה לכאורה לטענת העותר נגד המינוי, יאיר מעיין, אשר טען כי קוינט יכנס לתפקידו רק ב-1 בינואר 2021 ולפיכך נקבע דיון דחוף בעתירה שיתקיים מחר (ד’). מבקשת המדינה לסלק את העתירה על הסף עולה כי לשיטתה מדובר במעשה עשוי ולכן אין כל דחיפות בקיום הדיון שכן קוינט כבר מכהן בפועל בתפקיד.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

קוינט הוא יו”ר רשות החברות וכיהן בעבר כיועץ משפטי של רשות מנהל מקרקעי ישראל. מול קוינט התמודד על התפקיד מעין, מנכ”ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ובעברו מנכ”ל עיריית ירושלים. הוא הגיש בקשה דחופה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לעכב את המינוי ולבטלו מחאת היותו תפור ונוגע באי חוקיות.

 


ינקי קוינט צילום: בשמת איבי

 

 

דיון בבקשה צפוי כאמור להתקיים מחר בפני השופט דניאל גולדברג. אך אתמול (יום ב’) פנתה המדינה בבקשת סילוק על הסף וטענה שאין לקיים את הדיון. לפי טענתה, מינויו של קוינט בוצע ע”י ראש הממשלה, שר השיכון ושר האוצר, לאחר המלצת ועדת האיתור מיום 13 לדצמבר, ומדובר בועדת איתור וולנטרית שאינה מחוייבת על פי דין.

 

זאת, נטען, שכן בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, מינוי ראש הרשות נתון לשרים ולראש הממשלה בפטור מלא ממכרז. “כאן המקום לציין כי בניגוד לאמור בבקשה, המשיב 4 (הכוונה לקוינט, ע.ר) נכנס לתפקיד מנהל הרשות כבר ביום 17.12.20 וכמתבקש פורסמה ועדת איתור למילוי תפקידו כמנהל רשות החברות”, טוענת המדינה ומוסיפה: “עסקינן בבקשה הלוקה בשיהוי ובמעשה עשוי”.

 

לטענת המדינה ב-10 בדצמבר הוגשה עתירה לבג”ץ מטעם עמותת לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד התיישבות וגם בעתירה זו מופיעה הטענה שמינויו של קוינט סומן מראש ע”י השר ליצמן, וכך
גם הטענות בנוגע לכך שתנאי הסף נועדו לקדם את המועמד מטעם ליצמן. למעשה המדינה טוענת כי מרבית מטענותיו של מעיין הועלו ואמורות להיות נדונות במסגרת העתירה בבג”ץ.

 

 


יעקב ליצמן צילום: משרד הבריאות

 

לפי הנטען, הבקשה של מעין נסובה סביב החלטה מנהלית ובית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה. המדינה מפנה לחוק שירות המדינה בו נקבע כי משרתו של מנהל רשות תהיה פטורה ממכרז ומינויו יעשה בידי ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון ושר האוצר. בהתאם, נטען, אין חובה בדין לבחור את המועמד לתפקיד מנהל הרשות באמצעות ועדת איתור וההליך במקרה זה נעשה כך באופן וולנטרי וזאת “לצורך איוש מקצועי, ראוי ומיטבי של המשרה, וזאת על אף שלא היתה מניעה משפטית לפעול לקידום המינוי גם בלא קיום כל הליך תחרותי”.

 

עוד נטען כי תפקידה של ועדת האיתור הוא “להמליץ” לראש הממשלה ולשרים על מינוי מנהל רשות, בעוד ההחלטה עצמה מצויה בסמכות ראש הממשלה והשרים. במצב דברים זה המדינה טוענת כי גם אם ההליך משלב היבטים שביחסי עבודה, אין מדובר בהליך שעילתו יחסי עבודה ואין סמכות לבית הדין. לחלופין ולמען הזהירות מבוקש שבית הדין ישהה את ההליך עד שתוכרע העתירה בבג”ץ.

 

על התשובה חתומים עו”ד מגי קריטנשטיין מנהלת מחלקת עבודה בפרקליטות מחוז ירושלים ועו”ד משה וילינגר מפרקליטות המחוז אזרחי.

 

 


טבלה – הוועדה לבחירת מנכ”ל לרשות מקרקעי ישראל

 

מעין הזדרז להגיש אמש תשובה לבקשת הסילוק על הסף ובה הוא טוען כי המדינה פועלת בחוסר תום לב, לא גיבתה את עמדתה בתצהיר, וכי אין זה נכון שקוינט כבר החל את תפקידו. הוא מפנה בין היתר לנוהל בנציבות המדינה ובו נקבע כי אם מוגשת השגה על החלטה של ועדת איתור, אין להעבירה לאישור הממשלה וההמלצה לא תכנס לתוקפה עד למתן החלטה בהשגה, אלא אם הורה אחרת נציב שירות המדינה. לטענתו, המדינה לא קיימה אחר הוראות הנוהל ולכן אינה יכולה להיבנות מטענות שיהוי או מעשה עשוי.

 

עוד נטען כי התנהלות המדינה הינה חסרת תום לב שכן ביום 14 בדצמבר, למחרת ישיבתה האחרונה של ועדת האיתור, הודיעה המדינה לבג”ץ שועדת האיתור גיבשה המלצה למועמד לתפקיד, מבלי לציין את זהות המועמד וציינה שם כי בכוונת חברי האיתור להעביר את המלצתם לראש הממשלה והשרים ביום 16 בדצמבר, לשם אישור המינוי. למרות הודעה זו, נטען כי כבר ביום 15 לדצמבר נחתם כתב המינוי הממנה את קוינט לתפקיד.

 

עוד טוען מעין כי טענת המדינה שקוינט כבר החל בתפקידו לא בכדי אינה מגובה בתצהיר שכן למיטב ידיעתו הטענה לא נכונה והוא יתחיל את תפקידו רק ב-1 בינואר.

 

בקשר לעתירה לבג”ץ שהגישה עמותת לביא, טוען מעין כי זו עוסקת בטענות ובעובדות שטרם כינוס ועדת האיתור ולכן אינה רלוונטית יותר. העתירה הוגשה ע”י עמותה שאינה צד ליחסי עבודה כלשהם והיא עוסקת בין היתר בעיכוב הוצאת מכרז לתפקיד מנהל רשות החברות, מכרז אותו הזדרזה לפרסם נציבות שירות המדינה בסוף השבוע האחרון בחוסר תום לב ולאחר הגשת העתירה, תפקיד בו מחזיק קוינט. על התשובה חתומים עורכי הדין סיגל פעיל וזוהר גיפס.

 


 

כאמור מעין מבסס את בקשתו לפסול את החלטת ועדת האיתור על הטענה שהניקוד של המועמדים היה מוטה. בכדי להוכיח זאת, מפנה מעין לקריטריונים ולדירוג שקיבלו הוא וקוינט מחברי ועדת האיתור. הוא מציין כי כיהן מעל 10 שנים בתפקידי מנכ”ל בכירים בהם היה ממונה על למעלה מ-9,000 עובדים בעיריית ירושלים וניהל תקציב שנתי של כ-5 מיליארד שקל והיה אחראי על עשרות פרויקטים לאומיים מהגדולים בארץ לרבות פרויקט הרכב הקלה.

 

זאת לטענתו בעוד שהמועמד שנבחר, קוינט, עבד כיועץ משפטי ללא כל ניסיון ביצועי ממשי וכמנכ”ל רשות החברות בגוף מטה קטן המעסיק עשרות עובדים עם תקציב זעום של כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד.

 

למרות עובדות ברורות אלו ופערים גדולים בניסיונם וכישוריהם של המועמדים טוען מעיין שניתנו לו ציונים נמוכים מאוד בהשוואה לקוינט, שבכל השנים האלה עסק בייעוץ משפטי וכתיבת הסכמים וחוות דעת משפטיות ולא ניהל פרויקטים כלשהם בשטח ובוודאי לא בהיקפים אותם ניהל מעיין בהצלחה רבה.

 


כהמחשה לדברים מצרף מעיין טבלה שהכין ובה הוא מתייחס לקריטריון “ניהול פרויקטים מורכבים” שמשקלו היה 16% מהציון הסופי. הוא טוען כי היקף התקציבים בהם טיפל בעבר הוא 5 מיליארד שקל ואילו קוינט טיפל רק בעשרות מיליוני שקלים, הוא תכנן ופיתוח עשרות אלפי יחידות דיור ופרויקטים רבים וקוינט עסק בחקיקה ויעוץ משפטי ואף על פי כן, בקריטריון זה הוא קיבל ציון ממוצע 4.2 נקודות מכל אחד מחברי הוועדה ואילו קוינט קיבל 4.4 נקודות בממוצע מכל חבר.

 

כך גם בנוגע לקריטריון “ניהול כוח אדם גדול”, שמשקלו 14%. מעין טוען כי הוא ניהל 9,000 עובדים ואילו קוינט 50 בלבד וגם במקרה זה הוא קיבל ציון ממוצע 3.8 ואילו קוינט קיבל ציון ממוצע 4 נקודות.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor