יש לדחות העתירה להקפיא הרפורמה במשפט האזרחי

ijump_728x90


שר המשפטים אבי ניסנקורן, הנהלת בתי המשפט והיועץ המשפט לממשלה אביחי מנדלבליט הגישו לבג”ץ בקשה לדחות את עתירת לשכת עורכי הדין שביקשה להקפיא את תקנות סדר הדין האזרחי החדשות
שצפויות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר וצפויות לשנות את האופן בו ינוהל משפט אזרחי בישראל.

 

בין השאר התקנות מטילות מגבלות על כתבי הטענות שהמתדיינים ובאי כוחם יגישו. כך למשל מי שיגיש תביעה לבית משפט השלום לא יוכל לכתוב מעבר ל- 15 עמודים. הלשכה טוענת כי הרפורמה תגרום לפגיעה באוכלוסיה מוחלשת ומציבה יעילות על חשבון צדק. המשיבים טוענים באמצעות פרקליטות המדינה כי התנהלות לשכת עורכי הדין והשיהוי בה נקטה מהוות התנהלות העולה כדי חוסר ניקיון כפיים וכי הרפורמה בניהול המשפט האזרחי תפשט ותייעל ההליכים.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:


 

התקנות נחתמו בחודש ספטמבר 2018 ופורסמו ברשומות באוקטובר 2018. החודש – למעלה משנתיים אחרי פרסומן של התקנות וכשבועיים ומחצה בלבד לפני כניסתן של התקנות לתוקף מוגשות עתירות לביטול התקנות. בתגובת המדינה לבג”ץ נכתב כי הדעת מתקשה להלום שגוף דוגמת לשכת עורכי הדין ילווה באופן אינטנסיבי ובמשך שנים הליך מקצועי ומורכב דוגמת גיבוש התקנות החדשות, ושנתיים לאחר התקנת תקנות אלו, וכשבועיים ומחצה בלבד לפני כניסתן של אלו לתוקף, יעלה לפני בית המשפט הנכבד טענות לפיהן לא ניתן כלל להסדיר תקנות אלה, אלא בחקיקה ראשית. המדינה טענה כי אין בטענת העותרות בכדי לתת הסבר מספק לשיהוי הניכר בהעלאת הסוגייה במסגרת עתירה לבג”ץ, ואת סד הזמנים הדחוק אליו קלעו את בית המשפט.

 


אבי ניסנקורן שר המשפטים צילום: משרד המשפטים

 


עוד נכתב כי התקנות החדשות נועדו להבטיח גישה קלה יותר לערכאות ולהשיג שוויון בין מתדיינים. כך למשל, קביעת דרך אחת לפתיחת הליך, כפי שנקבע בתקנות החדשות, צפויה להקל על מימוש זכות הגישה לערכאות עבור כלל הציבור ובמיוחד עבור בעלי דין בלתי מיוצגים, אשר חלקם התקשו לעמוד בכללי פתיחת ההליך בהתאם לסדרי הדין הקודמים, לאור מורכבותם. בנוסף, הרפורמה שמה במרכז את האזרח מקבל השירות, במטרה לתת לו שירות איכותי, יעיל ומהיר יותר. 

 

בהמשך נכתב כי “אין כל ספק כי יש בתקנות החדשות שינוי משמעותי של הפרוצדורה הנוהגת בהליכים האזרחיים בבתי המשפט, שהרי זו מטרתן – להביא לשינוי מצב שלדעת העותרים הוא מחויב המציאות. ככל שינוי, בוודאי בסדר גודל כזה, מלווה הדבר בחשש שחלקו נובע משמרנות, מהעדפת המוכר ומהרצון להימנע מאי הוודאות. זאת, עד כדי התעלמות מהצורך המובהק בשינוי וממאזן היתרון והרווח הגלום בו. אולם אנו סבורים כי במעלה הדרך לא תהיה עוד מחלוקת על אודות תרומתן של התקנות לשינוי אופיו של ההליך השיפוטי, לטובת הציבור”.


 

התגובה הוגשה באמצעות עו”ד רועי שויקה ממחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה.

 

 

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: “צר לנו על תשובת הפרקליטות לבג”ץ, שמעידה מעל לכל על הניתוק בינה ובין הציבור בישראל, ולכן לא מפליאה העובדה שהיא סופגת ביקורת ציבורית קשה על התנהלותה. שום תגובה לבג”ץ לא תשנה את העובדה הידועה לכולם, שכניסת התקנות החדשות תפגע בצורה קשה באזרחי ישראל ובזכויותיהם הבסיסיות בהליכים משפטיים”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor