יש תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, אבל אין תקציב

ijump_728x90



ההצלחה בפיתוח המהיר של החיסון נגד קורונה נזקפת רבות לזכותן של יכולות הבינה המלאכותית של פייזר ומודרנה. תחום הבינה המלאכותית צפוי להיות דומיננטי גם בשנים הבאות.

 

לאור ההשפעות הדרמטיות של תחום זה על מחקר ופיתוח בתחומי התעשייה, התשתיות, הביטחון, הבריאות והתרופות אין זה מפתיע שהמדינה יוצאת בתוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית בתקציב של 5 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות. הבעיה היא שבהיעדר תקציב מדינה מאושר, כל מה שהתוכנית תקבל לעת עתה הם פירורים מתקציביהם של רשות החדשנות ומשרד המדע.

 

קראו עוד בכלכליסט:


ד”ר ארנה ברי צילום: עמית שעל

 

“התוכנית תצא לדרך בהילוך איטי יותר בעזרת התקציבים שיש לנו כעת”, אמר ל”כלכליסט” ד”ר עמי אפלבאום, יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה. “אנחנו כבר מריצים תוכנית של בינה מלאכותית, אבל זו לא התוכנית הנדרשת וברור שיהיו דברים שלא יבוצעו ולא ייצאו לפועל אם לא יהיה תקציב מאושר. אם גם ב־2021 יהיה תקציב המשכי כמו ב־2020, נצטרך לעשות אנליזה כמה להקצות לתחום הבינה המלאכותית. ברור שזה יהיה בעצימות נמוכה ולא מספקת”.

 


 

בינה מלאכותית בהגדרתה היא מכונה או מערכת המבצעות משימות שלרוב מתבצעות על ידי חשיבה אנושית, כמו הבנת שפה טבעית, למידת התנהגויות או פתרון בעיות. היא מהווה כאמור מרכיב חשוב בפיתוחים טכנולוגיים בכל תחום כמעט.

 

התוכנית, שעדיין זקוקה לאישור תקציב המדינה כדי לצאת לפועל, נוצרה עבור פורום תל”מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) שכולל את רשות החדשנות, הוועדה לתכנון ותקצוב, המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא”ת), משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר. היא נכתבה על ידי ועדת המומחים לבחינת תחום הבינה המלאכותית בראשות ד”ר ארנה ברי.

 

הוועדה ממליצה להקצות בפעימה הראשונה 550 מיליון שקל לצורך כמה פרויקטים דחופים: הקמת תשתית מחשוב־על בחומרה מופחתת (HPC) בתקציב של 270 מיליון, קידום פרויקטים של מו”פ גנרי בדגש על יכולות NLP (עיבוד שפה טבעית) בתקציב של 180 מיליון שקל, וקידום הכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם לאקדמיה בתקציב של 100 מיליון שקל.

 


 

התקציב המלא של התוכנית, כפי שאישר פורום תל”מ, יעמוד על יותר מ־5 מיליארד שקל לתקופה של 5 שנים. תוכנית זו צפויה להיות מנוהלת על ידי ועדת היגוי שתכלול את נציגי הגופים החברים בפורום תל”מ, והיא תלווה על ידי ועדה מדעית שתורכב ממומחים בארץ ובעולם.

 

במסגרת פעילותה קיימה הוועדה בראשות ברי פגישות רבות, בין היתר עם גורמים מובילים בתחומי התעשייה, הביטחון והממשל, חוקרים מובילים באקדמיה ומומחים מהעולם. כמו כן, הוועדה סקרה תוכניות דגל שונות שיושמו במדינות אחרות בעולם ודו”חות רלוונטיים אחרים שנכתבו בנושא.

 

לדברי אפלבאום, התוכנית מגדירה מה ישראל צריכה לעשות כדי לסגור את הפער בתחום הבינה ההמלאכותית בינינו לבין מדינות אחרות. “פרשנו תוכנית תקציבית נדרשת. כרגע צריכה להתחיל עבודה בין משרדי הממשלה השונים”, אמר.

 

לדברי אפלבאום, אחד התחומים החשובים בתחום הבינה המלאכותית הוא הכשרת כוח אדם לנושא. “בסין ובארצות הברית מושקעים מיליארדים בהכשרות כאלה. המדינה חייבת להשקיע קודם כל בהון האנושי. יש כבר פעילות בעצימות נמוכה באקדמיה ויש לנו תוכניות להכשרות חוץ־אקדמיות, אבל זה לא מספיק. דבר חשוב נוסף הוא מחשוב־על. נהיה חייבים לרכוש מחשוב כזה כי אחרת התעשיה לא תוכל להיכנס לכל הפעילות בתחום הבינה המלאכותית”, אמר. “חלק חשוב מבחינת המדינה הוא פתיחת הדאטה הממשלתית וענן מקומי. כמו כן חשובה הרגולציה, שבשבילה לא צריכים תקציב. כל גוף ששותף בפורום שלנו מסתכל פנימה ורואה מה הוא יכול לקדם ללא תקציב”.

 


 

במחקר שנערך על ידי חברת Tortoise בשנת 2019 נוצר מדד המדרג 54 מדינות לפי יכולות בינה מלאכותית, תוך התבססות על 7 מאפיינים: כישרונות, תשתית, סביבת פעילות, מחקר, פיתוח, אסטרטגיית ממשלה ומסחרי. ישראל דורגה במקום 12. בסעיף הכישרונות ישראל דורגה במקום 13, בתשתית 36, בסביבת הפעלה 50, במחקר 5, בפיתוח 5, באסטרטגיה ממשלתית 46 ובמסחרי 3. כפי שניתן לראות, היה פער משמעותי בין הדירוג הגבוה של ישראל במחקר ופיתוח לבין הדירוג הנמוך בתשתיות הנדרשות, בסביבת פעילות ובאסטרטגיית ממשלה. 

 


ד”ר עמי אפלבאום. “ישראל מפגרת באופן משמעותי לעומת העולם” צילום: עמית שעל

 

בשנת 2020 ערכה החברה מדד מעודכן ובו ישראל דורגה במקום 5. הדירוג בסעיפים השונים היה: כישרונות 5, תשתית 27, סביבת הפעלה 38, מחקר ופיתוח 7, אסטרטגיה ממשלתית 51 ומסחור 3. כלומר, הדירוג הכללי של ישראל השתפר אך סעיפי התשתיות, ההטמעה והמדיניות הממשלתית נותרו בדירוג נמוך מאוד. כמו כן, ניתן לראות שבמחקר ופיתוח, שמעידים על חדשנות, ישראל ירדה בדירוג ב־2020.

 

בשל אופן החישוב של המדד והפיטורים בענף ההייטק ישנה זמינות גבוהה יותר של הון אנושי. מדיניות הממשלה ירדה בדירוג ואילו ההשקעות הפרטיות עלו. המלצות הוועדה בנושאי התשתית, החינוך והרגולציה אמורות לפתור את הפערים האלה, ולעודד מצטיינים שיצאו משוק העבודה ללמוד לתארים מתקדמים.

 


במחקר שנערך על ידי מרכז International Research Development Centre מקנדה ו־ Oxford Insights, נוצר מדד המדרג את כלל מדינות העולם לפי מוכנות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית. הדוח כולל ביקורת נוקבת על הפער והפיגור של ישראל, ומדרג אותה במקום ה־20. הדו”ח גם מציין שישראל צריכה להשתפר בהיבטי זמינות נתונים, בדגש על נתונים ממשלתיים.

 

אפלבאום: “ישראל מפגרת באופן משמעותי. היינו במקום ה־12 מתוך 54 מדינות בתחום הבינה המלאכותית ב־2019. הבעיה העיקרית שלנו היא האטרסטרגיה של הממשלה. אנחנו במקום מאוד נמוך שם. יש אצלנו דיסוננס בין מה שהמגזר העיסקי עושה לבין התשתיות הממשלתיות. הדו”ח שלנו בא לסגור את הפער הזה. מדינות משקיעות מיליארדים רבים ואנחנו לא שם. אבל אני אופטימי ומאמין שכל ממשלה בישראל תראה בבירור שהפלטפורמה של בינה מלאכותית היא אבן יסוד בחוסן הישראלי. ללא קיומה, הביטחון והכלכלה לא ישגשגו”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor