בית המשפט סירב לעקל את נכסי נחום ביתן ויינות ביתן

ijump_728x90



בית המשפט המחוזי בתל אביב לא נעתר לבקשה להטיל עיקול זמני על נכסי נחום ביתן ורשת יינות ביתן במעמד צד אחד. את הבקשה הגישה לפני כשבועיים במעמד צד אחד לב ברון קומודיטיס, במקביל לתביעה שהגישה על 44 מיליון שקל בטענה לאי החזר הלוואה. השופט עודד מאור קבע כי “הטענה כי רשת יינות ביתן ונחום ביתן ממונפים, אין בה כדי לסייע עת המדובר בהלוואה שהיא עצמה נועדה למנף”.

 

קראו עוד בכלכליסט:

לב ברון קומודיטיס עוסקת ביבוא מלט וחומרי גלם לבנייה, ונמצאת בבעלות מי שהיה ידיד של נחום ביתן, בנימין ברון. “באוקטובר 2017 הלוותה לב ברון ליינות ביתן סכום מצטבר של 35 מיליון שקל. המועד האחרון לפירעון מלוא סכומי ההלוואה חלף באוקטובר 2020.

 

“לצורך הבטחת החזר ההלוואה במועדה, העמידה יינות ביתן, אשר באותה עת נשלטה באופן בלעדי על ידי מייסד החברה ביתן, שטר חוב אשר ביתן ערב לו”, טענה לב ברון באמצעות עו”ד גלעד ברגמן. עוד נטען כי הוסכם בהתאם לתנאי שטר החוב כי אם ההלוואה לא תיפרע במועד, תתווסף לקרן ההלוואה ריבית פיגורים.

 

“טענת שווא”

 

על פי התביעה, יינות ביתן ונחום ביתן הפרו את התחייבותם כלפי לב ברון ולא פרעו את חובם במועד, ו”חמור מכך, לאחרונה יינות ביתן הודיעה ללב ברון כי היא לא מכירה בחובתה לפרוע את ההלוואה ללב ברון, וזאת בטענת שווא – לפיה לא מדובר בהלוואה שהעמידה לה לב ברון כביכול, אלא ב’הלוואת בעלים’ נחותה שהעמיד ליינות ביתן מר ביתן”.

 

עוד נטען בתביעה כי מאחר שנחום ביתן ביקש כי ההלוואה ומקור הכספים יישמרו בסוד, העברת הכספים ליינות ביתן בוצעה מחשבונה של לב ברון לחברה בבעלות אחיו של ברון ומשם לחברה פרטית שבבעלות ביתן, הנקראת ב. ביתן נכסים, אשר העבירה באותו יום את הכספים לחשבונה של יינות ביתן.

 


נחום ביתן. על פי התביעה, ההלוואה נועדה לתשלום לעובדים ולספקים צילום: עמית שעל

 

 

במכתב תגובה שהעבירה רשת ביתן לאחרונה, באמצעות עו”ד יואב נהיר ממשרד מיתר, נטען כי לב ברון לא העמידה כל הלוואה ליינות ביתן ואין ליינות ביתן כל חוב ללב ברון. “טענות בדבר היותם של סכומי ההפקדות הלוואות מאת לב ברון ולא הלוואות בעלים הועלו רק בחודשיים האחרונים”.

 

“ביקשו לשמור בסוד”

 

לב ברון גם הגישה בקשה לצו עיקול זמני על כל הנכסים והכספים השייכים או מגיעים לרשת יינות ביתן ונחום ביתן עד לסכום של 44.5 מיליון שקל, כדי להבטיח את סכום התביעה במקרה שפסק הדין יקבל אותה. בבקשת העיקול נטען: “לאחרונה יינות ביתן הודיעה ללב ברון כי היא לא מכירה בחובתה לפרוע את ההלוואה ללב ברון, וזאת בטענת שווא לפיה לא מדובר בהלוואה שהעמידה לה לב ברון כביכול אלא בהלוואת בעלים שהעמיד ליינות ביתן מר ביתן ללא מועד פירעון. ליינות ביתן אין שום טענת הגנה שיכולה להצדיק את דחיית התביעה”.

 

עוד נטען בבקשת העיקול כי “מצבה הכלכלי של יינות ביתן הנו בכי רע באופן המקים חשש כבד שיינות ביתן לא תוכל לפרוע את ההלוואה, ואף עלול להביאה למצב של חדלות פירעון ככל שתידרש לפרוע את חובה בהינתן פסק הדין”.

 

בתצהיר שהגיש בנימין ברון צוין: “על רקע יחסי החברות ביננו, פנה אליי נחום ביתן בערב סוכות שנת 2017, וביקש ממני להלוות ליינות ביתן מיליוני שקלים, על מנת שישמשו לתשלום משכורות לעובדים לפני החג, תשלום לספקים וכדומה. ביתן ביקש ממני כי מתן ההלוואה ומקור הכספים יישמרו בסוד, על מנת שלא להחמיר את השמועות שנפוצו על אודות מצבה התזרימי של יינות ביתן, והתחייב כי יעשה כל מאמץ להשיב את ההלוואה בתוך שבועות ספורים”. עוד ציין ברון כי “ברור כי דרישה לפירעון חוב של למעלה מ־44 מיליון שקל הנו סכום שעלול להכביד על רוב מוחלט של החברות הפעילות בישראל, לא כל שכן על חברה ממונפת כיינות ביתן אשר מצויה בקשיים תזרימים זה שנים”.

 


השופט מאור לא מצא לנכון להוציא צו עיקול זמני נגד נחום ביתן והרשת במעמד צד אחד: “אם לשיטת התובעת כבר ב־15 באוקטובר 2020 היה על ביתן והרשת להשיב את כספי ההלוואה, מדוע השתהו עד היום בהגשת התביעה. הטענה כי רשת יינות ביתן ונחום ביתן ממונפים, אין בה כדי לסייע עת המדובר בהלוואה שהיא עצמה נועדה למנף. מכל מקום סעד במעמד צד אחד לא יינתן”.

 

בשלב זה הצדדים פנו לבית המשפט עם מספר מועדים לדיון בבקשה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor