עד היום הופקדו כ-43 אלף ייפויי כוח מתמשכים, 20 אלף בשנה האחרונה

ijump_728x90



ועדת החוקה בראשות ח”כ יעקב אשר התכנסה היום (ג’) לדיון מיוחד ביישום הרפורמה לייפוי כוח מתמשך. במהלך הדיון הועלו טענות לקשיים בעיקר מול הבנקים, כאשר עורכי הדין נתקלים במדיניות לא אחידה בין הבנקים השונים ולעיתים אף בין סניפי בנק שונים ביחס למעמד ייפוי הכוח המתמשך.

 


בשנת 2016 אישרה הכנסת את תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שכלל רפורמה משמעותית בדיני האפוטרופסות ויצר מנגנונים חלופיים לאפוטרופסות. אחד המנגנונים המשמעותיים שעוגן בחוק הוא ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות מקדימות המאפשר לאדם בהיותו כשיר לקבוע מי יקבל החלטות עבורו כאשר יאבד את יכולתו לקבל החלטות. ייפוי הכוח יכול להיעשות בענייניו האישיים של הממנה, חלקם או כולם, בכל הנוגע לרווחתו האישית, לרבות מקום מגוריו, בריאותו, ועניינים גופניים, נפשיים או חברתיים.

 

בניגוד לייפוי כוח רגיל הפוקע בעת חוסר כשירות האדם, ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקף דווקא כאשר אדם חדל להבין בדבר שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך. דווקא בשל כך, נקבע כי ייפוי כוח זה ייחתם בידי עו”ד שעבר הכשרה בנושא והייפוי יופקד במשרד האפוטרופוס הכללי.

 


סיגל יעקבי, האפוטרופוסה הכללית

 

עו”ד סיגל יעקבי, האפוטרופוסה הכללית ומ”מ מקום מנכ”ל משרד המשפטים, ציינה בדיון כי עד היום הופקדו למעלה מ-43,000 יפויי כוח מתמשכים בשלוש וחצי שנים. ה-43,000 לא מתחלקים לינארית אלא ב-2020 הופקדו 20,000 כך שיש גידול אקספוננציאלי. 2,070 נכנסו כבר לתוקף, כלומר הגיעו למצב בו יש להפעילם”.

 

עוד אמרה כי “החוק קבע שאפשר לחתום על הייפוי רק בפני עו”ד שעבר הכשרה מקצועית וזו ההכשרה הכי מבוקשת, 11,000 עורכי דין כבר עברו אותה. אחת הטענות היתה שהכלי מאוד יקר והוא מכוון לאוכלוסיות יותר מבוססות ואכן בתחילה השכ”ט עמד על 20,000 שקל והיום מדובר ב-4,000-3,000 שקל. הכנסת בחרה בזמנו שלא לעסוק בכך והשוק עשה את שלו. זה עדיין סכום לא מבוטל לאנשים שידם אינה משגת ולכן השקנו מיזם התנדבותי עם משרד הרווחה עם למעלה מ-250 עורכי דין שהסכימו להתנדב”.

 


בהתייחסה לקשיים ביישום הרפורמה אמרה יעקבי כי “הקושי הוא בהטמעת הכלי הזה בדרגי השטח. אין מחלוקת על נכונות הבנקים אך ההטמעה בשטח עדיין לוקה בחסר”.

 

טיבי רבינוביץ’ מאיגוד הבנקים ציין כי “הבנקים מודעים לנושא ואמירה כזו לגבי פקיד כלשהו שלא היה מודע לא מצביעה על תופעה כלל מערכתית. יש חבלי לידה ובסופו של דבר זה מורכב כי לבנק יש חובת נאמנות וזהירות כלפי הלקוח. אין לבנק אינטרס להקשות באמצעים בירוקרטים אלא להגן על כספי הלקוח ויש סכסוכים המתעוררים כשהבנק נמצא באמצע וחייב להיות זהיר. אי אפשר במהלך מהיר להיענות לדרישות לא ברורות. ככל שיש בעיות נקודתיות נבחן אותן. למיטב ידיעתי כל פקיד אמור לדעת על הרפורמה”.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor