הקשר האיסלנדי של טייקון הנדל”ן מוזס גרטנר בקרב על בוררות גורן

ijump_728x90



באוקטובר 2008 נפל דבר באיסלנד. לאחר חודשים ארוכים שבהם ניסה הבנק המרכזי להתמודד ללא הצלחה עם קריסת המערכת הפיננסית,
וכששני מקרים דומים כבר מאחוריה, הלאימה הממשלה את הבנק השלישי בגודלו במדינה – קאופתינג (Kaupthing). המהלך הגיע לאחר שממשלת בריטניה השתלטה על זרוע שרותי הבנקאות באינטרנט של הבנק האיסלנדי, שניהל בבריטניה כ־160 חשבונות ובהם למעלה מ־2.5 מיליארד ליש”ט.

 

מי שהיה מהלקוחות המרכזיים של קאופתינג באנגליה באותם ימים, עם ערבות אישית לחוב ענק של כ־550 מיליון ליש”ט, מה ששיקף כ־20% מפעילות הבנק שרוכזה בלונדון והפך אותו ללקוח הגדול ביותר של הבנק במדינה, הוא דמות שפרצה לכותרות בישראל בתחילת השבוע – איש העסקים היהודי משה (מוזס) גרטנר. מאז ועד היום, ובעקבות חובות נוספים של מאות מיליוני ליש”ט, נכנס גרטנר לסחרור פיננסי ומנסה עדיין להגיע להסדר נושים.

 

קראו עוד בכלכליסט:


סניף בנק קאופתינג באיסלנד ב־2008. להלאמת הבנק היתה השפעה קשה על עסקיו של משה גרטנר צילומים: בלומברג,

 


 

כפי שנחשף לראשונה בכלכליסט,
גרטנר (62) שכר את שירותיו של מנכ”ל חברת המודיעין העסקי CGI, צביקה נווה, כדי לעקוב אחרי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, אורי גורן, ששימש בורר בסכסוך על מאות מיליוני דולרים בינו ובין אחיו מנדי ליריבם המר – דן גרטלר.

 


גרטלר הוא איש עסקים שמחזיק בזכויות כרייה למשאבי טבע במרכז אפריקה, ונמצא כמה שנים על הכוונת של הממשל בארה”ב בשל חשד לעבירות שחיתות. ב־2018 גם אסר משרד האוצר האמריקאי על מוסדות פיננסיים במדינה לבצע העברות כספים לחברות של גרטלר, בטענה שניצל את קשריו עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ז’וזף קבילה, כדי לקבל תפקיד של מתווך, אשר חברות בינלאומיות שהביעו עניין בעסקים עם המדינה חויבו “לעבור” דרכו.

 

הבורר גורן התפטר לאחר שנודע לו על שכירת החוקר הפרטי נווה, שאליו הגיע גרטנר בהפניה והמלצה של מקורבי משפחת ראש הממשלה, נתן אשל ועו”ד יוסי כהן. נווה, התברר, שימש בפועל כ”סוכן כפול”, קיבל 50 אלף דולר על “המשימה” והגיש תצהיר לגורן שבו חשף שנשכר למצוא ראיות לפסילתו. הגרטנרים אגב טוענים כי הוטמנה להם בכלל מלכודת מתוחכמת מצד גרטלר, במטרה לגרום להם לפנות לחוקר הפרטי ולגרום להתפטרות הבורר.

 


דן גרטלר (משמאל) צילום: אוראל כהן

 

בחזרה להלאמת הבנק האיסלנדי קאופתינג, ששינה מאז את שמו לאירון (Arion) בנק. היא, מתברר, היתה בעלת השפעה קשה על עסקיו של משה גרטנר. מי שהיה עד תחילת העשור הקודם טייקון נדל”ן בלונדון, ומעשירי המדינה עם נכסים בשווי 430 מיליון ליש”ט לפי הדירוג של “הסאנדיי טיימס” נכון לשנת 2009, נקלע להליכי חדלות פירעון.

 


מאז מנהל משה גרטנר, יהודי שומר מצוות, מגעים שידעו עליות וירידות להסדר נושים בשל חובות שנאמדו נכון לשנת 2019, על פי הטיימס, ב־800 מיליון ליש”ט. מסמכים שהתפרסמו ב־2015 ב־JC (ג’ואיש כרוניקל) הצביעו כי גרטנר, שמתגורר בהנדון, צפון מערב לונדון, חייב כסף למגוון חברות, אנשים פרטיים וארגוני צדקה. וכך מי שהיה מהתורמים המרכזיים לקרנות צדקה (למשל 200 אלף ליש”ט לקרן למטרות צדקה Golders Green – אשר תורמת למגוון מטרות יהודיות, ו־500 אלף ליש”ט לקרן למטרות צדקה Investream במרכז לונדון), הפך בעצמו למי שתלוי בחסדי נושיו.

 

אגב הדרך שבה ניהל לפעמים גרטנר את עסקיו נראת מהצד די חריגה. כך למשל בין מסמכי הבוררות בינו ובין אחיו מנדי לדן גרטלר נחשף “צטלה”, פתק קטן בכתב יד, שבו מאשר גרטלר כי לווה ממנו סכום גבוה של 15 מיליון דולר במסגרת עסקת יהלומים. לא רק לחיצת יד, אבל רחוק מהסכמי הלוואה משפטים ומתן ערבויות כמקובל.

 

כל זה אולי היה נראה פחות רלוונטי לבוררות המסקרנת של האחים גרטנר עם דן גרטלר ללא הפרט הבא: על פי פסק דין שניתן באוגוסט 2019 על ידי השופט הראשי של ה־ICC, לשכת המסחר הבינלאומית, במסגרת המגעים להסדר נושים חתם גרטנר על הסכם עם הבנק האיסלנדי שלפיו כספים שיקבל מהבוררות עם גרטלר ישמשו לפירעון החוב לבנק האיסלנדי שהוא הנושה גדול ביותר שלו. מה שיכול להסביר את רמת הלהבות בסכסוך שלו עם גרטלר, ועד כמה רחוק היה מוכן ללכת גרטנר כדי לנסות להבטיח את זכייתו בבוררות. שהרי לכספים האלה הוא זקוק לצורך הסדר נושים.  

 


ה”צטלה” – פתק קטן בכתב יד שבו מאשר גרטלר (בצילום משמאל) כי לווה מגרטנר 15 מיליון דולר במסגרת עסקת יהלומים

 


 

על פסק הדין זה, שקבע כי היה מדובר בהסכם שהיה חסר תום לב וגרם להעדפת נושים ולכן יש לבטלו, הוגש ערעור והוא בוטל לאחרונה – כך לפי מקורבים לגרטנר. לדבריהם בית המשפט העליון באנגליה קבע שהחוב לקאופתינג הוא חלק ממצבת החובות הכלליים לנושים, שאיתם נמצא משה גרטנר במגעים להסדר נושים.

 

עוד הם טוענים כי כל הכספים שיתקבלו בבוררות, אם יתקבלו, מיועדים בכלל לשורה של קרנות משפחתיות שרשומות באי גיברלטר, ולא כדי לפרוע את החובות העצומים כתוצאה מערבויות לבנק האיסלנדי שנתן גרטנר לחברה פרטית שלו. לדבריהם החוב לבנק קאופתינג נקנה לאחרונה על ידי צד שלישי, כך שמשה גרטנר שוחרר מהערבויות.

 


מטעם האחים גרטנר, המיוצגים על ידי משרד ש.הורביץ ורון ברקמן, נמסר: “נושא דרקו הורבט עלה בבוררות לפני כחמש שנים. מדובר בטענות לעוסות וממוחזרות שאין מאחוריהן דבר, חוץ מניסיון של גרטלר להסיט את העניין ממעשיו החמורים, לרבות תשלום למר לורנצי
על מנת שיעיד עדות שקר. בניגוד ללורנצי, הורבט העיד כי קיבל תשלום, ואף הסביר את הצורך בתשלום, בשל חששו מפגיעתו הרעה של גרטלר. זאת ועוד, עדותו של הורבט נדרשה משום שגרטלר העיד עדות כזב בפני כבוד הבורר וטען כי הסכם מסוים שמוכיח את טענות האחים גרטנר אינו קיים. הורבט הציג את ההסכם האמור, ובכך שמט את טענותיו של גרטלר והראה פעם נוספת, כי עדותו של גרטלר היתה בלתי אמינה בעליל”.

 

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor