‘פרקליט המיעוט’ שהמליץ להקל עם נתניהו

ijump_728x90



האם עו”ד עמית איסמן, שנבחר פה אחד בוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה,
יקבל גם את אישור הממשלה וימונה לתפקיד? הסיכוי לכך טמון, בין היתר, בהדלפות שהוצגו אתמול במסמך ההגנה מן הצדק שהגישו סניגורי ראש הממשלה לבית המשפט המחוזי בתיקי האלפים, ובעיקר בציוץ של כתב חדשות 13 אביעד גליקמן שמיפה את המחמירים והמקלים בצוות התביעה המורחב שכינס מנדלבליט לדון בסעיפי האישום.

 

על ההחלטה להאשים את נתניהו בשוחד בתיק 2000 נכתב שכל הבכירים תמכו “למעט רז נזרי ועמית איסמן”. מנדלבליט בחר כעת לפרקליט המדינה את ‘פרקליט המיעוט’ שאת עמדתו אימץ כשהחליט להקל עם נתניהו בתיקי 1000 ו-2000.

 

קראו עוד בכלכליסט:


עו”ד עמית איסמן צילום: באדיבות דוברות משרד המשפטים

 

מנדלבליט רצה את איסמן מלכתחילה, והשאלה היחידה הייתה האם יבחר בו למרות הסתבכותו הקלה הקשורה באמירות לא הולמות כלפי שתי עובדות הכפופות לו. הוגשה נגדו תלונה על הטרדה מינית, אולם כשהתבררו הדברים, נותרה איזו הערה על חוטיני, שלא הבשילה עד לכדי נקיטת צעדים מרחיקי לכת. בכל מקרה, לא ידוע שארגוני הנשים שלחו לוועדה מחאות רציניות נגד המועמדות, וזה בוודאי הקל על מנדלבליט להגשים את בחירתו פה אחד בוועדת האיתור, שכללה בין היתר את פרופ’ אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים בחיפה. איסמן, כפרקליט מחוז חיפה, הוא אורח קבוע בכנסי האוניברסיטה.

 

עם זאת, מעניין שמנדלבליט לא בחר בשלמה למברגר, שלאחר פרישת שי ניצן היה מועמדו היחיד לתפקיד. רק לאחר ששר המשפטים אמיר אוחנה הגיע למשרד עם רעיונות משלו, הרחיב מנדלבליט את מאגר מועמדיו וכלל בהם גם את איסמן. מנדלבליט גם לא שכח את עמדתו המחמירה של למברגר נגדו בפרשת מסמך גלנט-הרפז. למברגר היה גם בין המחמירים בתיקי נתניהו, מה שלבטח היה מקטין את סיכוייו בממשלה.

 

מבחינת הבשורה החדשה, הציפייה לרוח חדשה בפרקליטות – איסמן לא נחשב להבטחה גדולה. הוא נחשב למשפטן מבריק, לבעל ניסיון רב בהופעות בבית משפט, לדמות שתמיד מועיל ומרתק להתייעץ איתה; אבל הוא ניחן בנוקשות ניהולית, ובעיקר בד.נ.א של שושלת משה לדור-שי ניצן, ד.נ.א שמטפח את האתוס הצודק והטהור – ויש האומרים הצדקני והטהרני – תמיד של הפרקליטות.

 


דווקא למברגר היה זה שהחל להוביל רוח חדשה, שמכירה בצורך לשקם את דימוי המערכת. התחושה שרוח זו תכתיב את המינוי ותפתח אותו לראשונה למועמד חיצוני, הכניסה למרוץ גם שני שופטים מחוזיים בכירים, מיכל אגמון-גונן וירון לוי. המציאות טפחה על פניהם, כשהוועדה, כלומר היועץ, החליטה לחזור ולתמוך במסורת המינוי הפנימי. לעת הזו, כשהפרקליטות – ובמיוחד היועץ – ניצבים על ספו של המבחן הגדול ביותר בחייהם המקצועיים, ובעימות הקשה ביותר בתולדותיהם מול המערכת הפוליטית – החליט מנדלבליט שזה לא הזמן לרפורמות, לחשיבה חדשה ולרוחות מבחוץ. זה הזמן לסגור את השורות, להמשכיות, להתמקדות במשימות. מבחינה זו, איסמן הוא המינוי האידיאלי.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor