הנגיף הקפיץ ב־41% בקשות לפשיטות הרגל

ijump_728x90



הקורונה הכלכלית נכנסה בשערי בתי המשפט: עלייה של 41% במספר הבקשות לפשיטות רגל שהוגשו מתחילת שנת 2020 עד אמצע נובמבר לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. כך עולה מדו”ח של הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, הגורם המופקד מטעם המדינה על ניהול ופיקוח על הליכי פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק והבראת חברות והסדרי נושים.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

הנתונים המשקפים עלייה בהגשת הבקשות לפשיטת רגל מצביעים על כך שבעקבות משבר הקורונה, עסקים ואנשים רבים מוצאים את עצמם נקלעים לסחרור כלכלי ומתקשים להישאר עם הראש מעל למים, אינם יכולים לפרוע את חובותיהם והופכים לחדלי פירעון. עו”ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית (כנ”ר) והממונה על הליכי חדלות הפירעון, צפתה את העתיד לבוא כבר לפני חודשים. “אי אפשר יהיה להתחמק מכך שנחווה גידול בהיקף הבקשות לחדלות פירעון וכנראה שגם בהיקפים מאוד מאוד גדולים של עשרות אחוזים”, אמרה יעקבי.

 

מהנתונים עולה כי למגפת הקורונה שהחלה במרץ 2020 השפעה על כמות הליכי חדלות הפירעון בישראל. החל מתחילת השנה ועד ל־15 בנובמבר הוגשו 18,990 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטות רגל) על ידי יחידים. מתוכן, 4,283 עם חובות של מתחת ל־150 אלף שקל הועברו לטיפול רשות האכיפה והגבייה. מהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עולה כי עד אמצע נובמבר 2019 הוגשו 13,441 בקשות, כלומר השנה נרשמה עלייה של 41% בבקשות לפשיטות רגל. יש לשער שבחודש וחצי הקרובים עד לסוף השנה כמות פשיטות רגל אף תחצה את רף ה־20 אלף.


כונסת הנכסים הרשמית והממונה על חדלות פירעון סיגל יעקבי צילום: אוהד צויגנברג

 

 

עוד עולה מנתוני הדו”ח כי ביוני 2019 הוגשו 1,165 בקשות לחדלות פירעון לעומת 2,038 ביוני 2020, עלייה של 75%. במרץ 2020, בתחילת הגל הראשון, הוגשו 1,919 בקשות לחדלות פירעון לעומת 1,086 בלבד במרץ 2019, קפיצה של 77%.

 

לא בכל חוב אשמה הקורונה

 

פשיטת רגל היא הליך מורכב. היתרון המרכזי שלו הוא היכולת לפתוח דף נקי מבחינה כלכלית, לקבל הפטר מהחובות ולהתחיל מחדש. אבל צריך להביא בחשבון שיש חובות שלא ניתן לקבל מהם הפטר כמו מזונות, קנסות, חובות שנוצרו במרמה ועוד. בנוסף, יש להליך הגבלה על יכולת הפעילות הכלכלית בעתיד מכיוון שהמידע מגיע למערכת הפיננסית, מופיע בדו”חות נתוני האשראי ומגביל את היכולת ליטול אשראי חדש. יש גם מגבלות בתקופת ההליך של עיכוב יציאה מן הארץ, צורך להגיש דיווחים חודשיים על הוצאות והכנסות, צורך לעבור בדיקה כלכלית אצל בעל התפקיד ועוד.

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקפו ב־15.9.2019, ולמעשה מחליף את פקודת פשיטת הרגל שהיתה נהוגה עד אז. התפיסה העומדת בבסיס החוק החדש הנה לדאוג לשיקומו של החייב, לסייע לו להגיע להסדר עם נושיו ולאפשר לו לצאת לדרך חדשה.

 


מלבד משבר הקורונה כניסתו לתוקף של החוק החדש דחפה לעלייה במספר הבקשות לחדלות פירעון. כך, למשל, ברבעון הראשון של 2019 הוגשו 4,401 בקשות לפשיטות רגל, וברבעון הראשון השנה – לפני פרוץ הקורונה ולאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקף – הוגשו 6,286 בקשות. כלומר, עלייה של42% במספר הבקשות לפשיטת רגל ללא קשר למשבר הקורונה.

 

מנתוני הדו”ח של משרד המשפטים עולה כי בשנת 2019, טרום תקופת הקורונה הוגשו 16,378 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל (צו כינוס או צו לפתיחת הליכים), מדובר בירידה של כ־17% במספר הבקשות לצו כינוס לעומת שנת 2018, שבה הוגשו 19,854 בקשות.

 

מבחינת צווי הפטר – הפוטרים את פושט הרגל מחובותיו לאחר תקופה – במהלך שנת 2019 ניתנו 7,633 צווי הפטר, וזאת בהשוואה ל־7,325 צווי הפטר שניתנו בשנת 2018 – ירידה של כ־4%. עוד עולה מהנתונים כי במהלך שנת 2019 הוגשו לממונה תביעות חוב על ידי נושים בהיקף של כ־29 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ־19 מיליארד שקל הוגשו בהליך פשיטת רגל וחדלות פירעון של יחידים, וכ־10 מיליארד שקל הוגשו בהליכים של פירוק חברה וחדלות פירעון של תאגידים. להשוואה, החל מיום 1.1.20 ועד ליום 15.11.20 הוגשו לממונה תביעות חוב בסך כ־25 מיליארד שקל. מתוך סכום זה כ־15 מיליארד שקל הוגשו בהליך פשיטת רגל וחדלות פירעון של יחידים, וכ־10 מיליארד שקל הוגשו בהליך של פירוק חברה וחדלות פירעון של תאגידים.

 

קרן לרווחת עובדים זרים

 

במסגרת חוק חדלות פירעון הוענקו לחוקרי הממונה על התהליך סמכויות חקירה פליליות שלא היו להם קודם לכן. עם כניסתו של החוק לתוקף ב־15 בספטמבר 2019, פועלים החוקרים במסגרת יחידת חקירות פלילית ארצית ועצמאית הפרוסה בכמה מוקדים ברחבי הארץ. בשנת 2019, בחמישה תיקים הוגשו כתבי אישום כנגד פושט הרגל וב־45 תיקים נוהלו חקירות נגד פושטי רגל.

 


עוד מציין הדו”ח נתונים בתחום החילוט – הליך של הקפאת נכסים, שמבוצע על ידי יחידת החילוט שהוקמה באפוטרופוס הכללי על רקע המאבק המתגבר בפשיעה הכלכלית ובהון השחור. בשנת 2019 נפתחו ביחידת החילוט 3,024 תיקי חילוט הכוללים נדל”ן, כספים ומטלטלין בחילוט זמני או קבוע. בשנת 2019 התקבולים בקרנות החילוט מכוח החוק לאיסור הלבנת הון הסתכמו ב־כ־66 מיליון שקל בהשוואה לכ־51 מיליון שקל בשנת 2018. כמו כן, בשנת 2019 התקבלו באפוטרופוס הכללי עיזבונות ותרומות לטובת מדינת ישראל בסך כולל של כ־195 מיליון שקל לעומת 74 מיליון שקל בשנת 2018.

 

מנתון מעניין נוסף המתפרסם בדו”ח עולה כי בשנת 2019 הוקמה באפוטרופוס הכללי קרן לרווחתם ובריאותם של עובדים זרים. במהלך השנה הופקדו לקרן זו כ־642 אלף שקל. כספי הקרן חולקו ויחולקו החל משנת 2020.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor