הפיראטים הגיעו גם לאקדמיה

ijump_728x90



יוזמה חדשה שמקדמים מו”לים בתחום כתבי העת האקדמיים מנסה לבצר מחדש את החומות סביב מגדל השן של הידע המדעי. מומחי אבטחה מטעם קונסורציום SNSI (ראשי תיבות של Scholarly Networks Security Initiative) של חברות ההוצאה לאור הגדולות בקהילה המדעית מציעים לספריות האקדמיות להתקין באתרי האינטרנט שלהן כלים שיאפשרו להן לעקוב אחר הגולשים בהם. כלים אלו יאפשרו להם לזהות ניסיונות לשימוש לא מורשה במאגרי המידע כחלק מהמלחמה שמנהלים המו”לים במאגרים “פיראטיים” של מחקרים מדעיים.

קראו עוד בכלכליסט:

 

SNSI קם בפברואר האחרון במטרה להיאבק באותם מאגרים אלקטרוניים חינמיים ופיראטיים שמציעים לגולשים בהם גישה חופשית למחקרים, ומאיימים בכך על המונופול של המו”לים על הידע המדעי. ב־SNSI מגדירים את מפעילי המאגרים הללו כמי ש”מאיימים על שלמות הרשומה המדעית, המערכות האקדמיות והנתונים האישיים”. בפועל, מדובר יותר במאבק על הכסף הגדול שהמו”לים גוזרים מהשיטה הייחודית של פרסום מחקרים מדעיים. לא במקרה עומדים בראש ה־SNSI נציגי שני גופי ההוצאה לאור הגדולים בעולם כתבי העת המדעיים, אלווסייר ושפרינגר.


איור ספריה איור: יונתן פופר

 

באקטובר האחרון החלו המו”לים להציע לספריות להתקין כלים שיאפשרו לזהות משתמשים בודדים במאגרי המידע, את כתובות ה־IP שלהם, מהירות ההקלדה, מעבר תנועת העכבר, המקום שממנו הם גולשים ואילו קבצים הם מבקשים להוריד. בקיצור, פריטי מידע פולשניים שנועדו לזהות את דפוסי השימוש שלהם תוך פגיעה לא קטנה בפרטיות הגולשים כולם.

 

האמצעים הפולשניים הללו מאיימים להתקין מנעולים על המחקר האקדמי ושומרי הסף שלו דווקא בשעה שהעולם צמא מתמיד למידע מדויק מהימן וזמין, וכשהפייק ניוז מאיימים להטביע כל חלקה טובה. בעיתוי שכזה, ובעת שהצורך להקשיב למדע עז במיוחד, לא בטוח שסגירתו מאחורי חומת תשלום כבדה היא הדבר הנכון ביותר לחברה האנושית.

 

1. שולי רווח שמנים במיוחד

 

החוקרים שכתבו את כל אותם מחקרים מדעיים שמתפרסמים בכתבי העת של חברי ה־SNSI לא הביעו עד כה תמיכה פומבית במאבקם, ולא במקרה. תעשיית הפרסומים המדעיים מגלגלת סכום מכובד של 10 מיליארד דולר בשנה תוך גריפת שולי רווח שמנים של 37% — יותר ממגזרים מדושנים כמו ענפי הפיננסים, הטכנולוגיה או האנרגיה. המספרים האלו מרשימים עוד יותר כשזוכרים שמדובר בתעשייה עם קהל יעד יחסית מצומצם וקבוע.

 

שולי הרווח השמנים האלו נובעים ממודל עסקי יוצא דופן גם ביחס לתחום ההוצאה לאור. בדרך כלל כתבי עת והוצאות ספרים נושאות בעלויות תפעול רבות ומגוונות שכוללות תשלום לכותבים, עורכים, בודקי עובדות, מעצבים ומפיצים, ושוחקות את שולי הרווח. אלא שבכתבי העת המדעיים מלאכת המחקר, הכתיבה וגם חלק מהעריכה נעשית בידי החוקרים עצמם, שמחקרם ממומן בידי מוסדות אקדמיים שבעצמם ממומנים לרוב בכספים ציבוריים או בתרומות, ופועלים שלא למטרת רווח. לבסוף המחקר נמסר להוצאות כתבי העת בחינם ואפילו תוך חנופה, שכן הפרסום בכתבי העת הוא תנאי מחייב כדי שמבצעי המחקר יוכלו לזכות בתארים מתקדמים, קידומים ופרסים.

 

אחרי שכתב העת מכריע אילו פרסומים ייכנסו, מתי ואיך, באופן שקובע גם את סדר היום המדעי וגם את עתידם של החוקרים — הוא מוכר את התוכן חזרה למוסדות האקדמיים שייצרו אותו כשהוא עטוף באריזה של יוקרה. את המכירה עצמה הוא מבצע לשוק שבוי במחיר מופרז, שלפי הערכות עשוי להגיע עד ל־10 מיליון דולר בשנה באוניברסיטאות גדולות. שלא המפתיע, הגזר ש־SNSI מציע עתה לאוניברסיטאות כדי להסכים ליוזמתו נטר את הגולשים במאגרי המידע שלהם הוא הנחה בדמי המינוי השנתי.

 

2. גם החוקרים מחפשים שחרור

 

בשנים האחרונות חברות הטכנולוגיה שיבשו חלקים רבים בכלכלה, בתעשייה וגם בעולם האקדמיה, אך דווקא תחום הפצת המחקרים האקדמיים לא שובש מהותית. למעשה, דבר לא הזיז את השחקניות הוותיקות ששולטות בענף זה עשרות שנים. הסטגנציה הזו מפתיעה עוד יותר כשזוכרים שעם לידתה של האינטרנט ב־1991, אחת ממטרותיו של ממציאה טים ברנרס־לי היתה להקל את הפצתו של המחקר המדעי בעולם.


אלכסנדריה אלבקיאן מייסדת ספריית הצללים Sci–Hub צילום: Apneet Jolly

 

המוסדות האקדמיים דנים בין לבין עצמם זה שנים על בעייתיות כתבי העת המדעיים, שלא מצטמצם רק למונופול על הידע אלא גם על ערוצי הפרסום של תוצרי מחקר. עם השנים, ככל שחלק מכתבי העת התפרקו, התפצלו ונבנו מחדש, קמו יוזמות שונות מתוך האקדמיה שניסו לערער על המונופול הזה, אך לא זכו להצלחה מרובה. כך, ב־2018 נוסדה יוזמה בינלאומית בשם Plan S שנועדה להנגיש את המחקר בחינם לציבור, וחלק מהחוקרים מעלים את מחקריהם בחינם לאינטרנט. בשנתיים האחרונות כ־200 מוסדות מחקר גרמניים אף ביטלו את חשבונות המינוי שלהם אצל אלווסייר, במטרה לנהל עם המו”ל רב־הכוח משא ומתן על מחירים וגישה חופשית למידע.

 

בעוד החוקרים מנסים למצוא דרכים לשבור את מונופול כתבי העת, האתגר היחיד שהצליח עד כה לדחוק את המו”לים לתגובה הגיע דווקא מחוץ לעולם האקדמי: הציבור הרחב שרוצה לקחת חלק בקהילה המדעית, ושימוש בטכנולוגיה. הפתרון לבש צורה שזכתה לכינוי “ספריות צללים” — אתרי אינטרנט שמהווים מאגרי מאמרים וספרים אלקטרוניים, שאפשר לגשת אליהם בחינם שלא דרך הצינורות המקובלים של המוסדות הפורמליים. מנהלי אותן ספריות צללים, רבים מהם האקרים רוסים, השיגו את התוכן בצורה פיראטית ולא חוקית כדי לשתף אותו עם מי שידו אינו משגת.

 

3. “הפתעה”: הציבור אוהב תוכן פיראטי

 

ספריית הצללים המוכרת מכולן היא Sci-Hub, שהוקמה ב־2011 בידי אלכסנדריה אלבקיאן הקזחית, בתגובה לעלויות הגבוהות של קריאת מחקרים מדעיים. שתי ספריות צללים ענקיות נוספות הן Z-Library ו־Library Genesis, שיחד עם Sci-Hub מעניקות גישה חופשית לעשרות מיליוני מאמרים אקדמיים ומיליוני ספרי עיון.

 

ב־2015 תבעה אלווסייר את שלוש ספריות הצללים הללו בבית המשפט בארה”ב תוך ניסיון להציג את מנהליהן כפושעי סייבר, כפי שעשו אולפני הסרטים וחברות התקליטים נגד אתרי הצפייה הפיראטיים. אלא שהציבור הרחב לא קנה את ההשוואה הזו. לפי סקר מקוון שערך כתב העת האקדמי למדע “Sciencemag” ב־2016, כ־90% מהמשיבים לא סברו שיש פגם כלשהו בהורדת מאמרים מספריות צללים וכשליש מהנשאלים הודו שהם משתמשים בספריות כאלו אף שיש להם גישה לספרייה חוקית. נראה שציבור הגולשים סבור שלאיש אין מונופול על המידע, וגם שהממשק של ספריות הצללים פשוט יותר נוח.

 


ספריות הצללים ממשיכות לצמוח ולהתרחב, מעלות מדי שנה מיליוני פרקי ספרים ועמודי מאמרים חדשים וישנים. אך המו”לים מסרבים להבין לאן נושבת הרוח ובמקום להתאים את עצמם למציאות, מנסים לדרבן את האוניברסיטאות לרגל אחרי משתמשיהן. כן, כי הרי לאולפני הסרטים, ערוצי הטלוויזיה וחברות התקליטים זה עבד כל כך טוב.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor