90% מהבקשות להסרת תוכן נענות ללא צו

ijump_728x90



מבין הנאשמים שהפרקליטות ניהלה נגדם ב־2019 תיקים פליליים 84% הורשעו על ידי בית המשפט (אותו שיעור הרשעה כמו ב־2018). כך עולה מדו”ח הפרקליטות ל־2019. ביחס ל־5% נוספים נקבע כי ביצעו את העבירה אך הם לא הורשעו. 81% מההרשעות היו בעקבות הסדר טיעון. ב־3% מהתיקים הנאשמים זוכו, ב־3% המדינה חזרה בה מכתב האישום, וב־3% מהמקרים היתה הפסקה או התליה של ההליכים.

 

הפרקליטות ניהלה ב־2019 בסך הכל 4,408תיקים נגד 5,688 נאשמים, המהווים רק 10% מהתיקים הפליליים המתנהלים במדינת ישראל — אלה העוסקים בעבירות החמורות ביותר. מרבית התיקים מטופלים על ידי חטיבת התביעות במשטרה.

 

דו”ח הפרקליטות עוסק ביחידות השונות, הן בפרקליטות הפלילית והן באזרחית. עניין מיוחד מעוררת יחידת הסייבר בפרקליטות שעוסקת הן בניהול הליכים פליליים בתחום והן באכיפה אלטרנטיבית, כמו הסרת גישה או צמצום חשיפה לתכנים בלתי חוקיים ברשת.

 

מהנתונים על פעילות זו בדו”ח עולה כי ישנה למשל עלייה תלולה של יותר מפי 8 במספר הבקשות של היחידה מחברות האינטרנט להסרת תכנים במקרים שלא ניתן להגיע אל מבצע העבירה. מ־2,241 בקשות הסרה שהוגשו ב־2016 ל־19,606 בקשות ב־2019. ב־90% מהמקרים התכנים הוסרו באופן וולונטרי ללא צורך בצו שופט. רבות מבקשות ההסרה נגעו למערכת הבחירות הראשונה ב־2019.

 

 

 

 

8,870 בקשות להסרת תכנים מפייסבוק

 

מרבית בקשות הסרת התכנים של יחידת הסייבר במסגרת האכיפה במישור הוולונטרי ביחס לעבירות פליליות במרחב המקוון היו מפייסבוק (8,870 בקשות) שב־82% מהמקרים שפנו אליה התכנים הוסרו, טוויטר הסירה תוכן ב־93% מהמקרים, יוטיוב ב־76% וגוגל הסירה ב־71% מהבקשות (7 בקשות בסך הכל).

 

בפן של האכיפה הפלילית, נפתחו בשנה החולפת 56 תיקים ביחידת הסייבר בפרקליטות, חלק ניכר מהם מרובי חשודים ומרובי נפגעים ונפגעות. 53% מהם היו בעבירות שהתבצעו במרחב המקוון ממניע כלכלי כמו עבירות הונאה, הלבנת הון ומכירת פרטים של כרטיסי אשראי גנובים. 33% מהתיקים היו בעבירות מין, זנות ותועבה באמצעות המחשב. בסך הכל הוגשו בשנה החולפת 37 כתבי אישום על ידי היחידה. 17 מתוכם כללו יותר מ־170 אישומים בעבירות מין שבוצעו כלפי 243 נפגעים ונפגעות במרחב המקוון.

 

מניתוח תיקי האכיפה הכלכלית שנועדו לשלול רכוש שהשיגו עבריינים בפעילות פלילית, ושהסתיימו בגזר דין ב־2019, עולה כי במסגרתם הוגשו (בשנים קודמות) בקשות חילוט בהיקף של 189 מיליון שקל ובסופו של יום החליטו בתי המשפט אשתקד לשלול בתיקים אלה מהעבריינים 175 מיליון שקל במצטבר. במסגרת כתבי אישום שהוגשו ב־2019, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להורות על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ־325 מיליון שקל.

 

עוד עולה מהדו”ח כי בסך הכל הוגשו בשנה החולפת 3,038 ערעורים לעליון ולבתי המשפט המחוזיים – 87% מהערעורים על ידי הנאשמים והיתר על ידי המדינה. מרבית הערעורים הוגשו על גזר הדין ולא על עצם ההרשעה.

 

ב־2019 התקבלו פסקי דין ב־422 ערעורים שנשמעו במחוזי. מבין אלה, מרבית הערעורים שהוגשו על די מורשעים נדחו (57%) או נמחקו (6%), ב־24% מהמקרים הערעור התקבל במלואו וב־11% מהמקרים התקבל חלקית. כלומר בעוד רק כל אדם רביעי שהורשע בעבירה פלילית מצליח להפוך את ההחלטה במחוזי, ערעורי המדינה מתקבלים יותר: 51% מהם התקבלו במלואם, 16% חלקית ורק 27% נדחו.

 

 


מימין: מ”מ פרקליט המדינה אביחי מנדלבליט והפרקליט לשעבר שי ניצן צילום: יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי

 

העליון נתן ב־2019 פסקי דין ב־679 ערעורים. מאלה שהוגשו על ידי נאשמים 66% נדחו, 9% נמחקו, ורק 18% התקבלו במלואם ו־7% התקבלו חלקית. מערעורי המדינה לעליון 49% התקבלו, 5% התקבלו חלקית, 42% נדחו ו־4% נמחקו.

 

ב־2019 ניתן לראות מגמה של ירידה בכמות תיקי החקירה שהעבירה המשטרה לעיון הפרקליטות – 31,727 תיקי חקירה לעומת 34,300 בשנה המקבילה. במרבית המקרים הפרקליטות אכן פתחה על בסיס החומרים תיק פלילי – כ־29 אלף תיקים ב־2019. תיק פרקליטות יכול להכיל יותר מתיק חקירה אחד, וייתכן שיוגש בקשר אליו יותר מכתב אישום אחד.

 

הדו”ח מציין את העבירות העיקריות שבגינן נפתחו התיקים: אלימות (39% מהתיקים), מין (18%), רכוש (8%), הונאה (7%), הפרעת סדר ציבורי (6%), סמים (4%), הגנת הפרטיות (3%), נשק ואמל”ח (3%), המתה (2%), תעבורה (2%), כלכלי (1%), ביטחון המדינה (1%) והיתר תיקים בעבירות אחרות.

 

הפרקליטות מציינת בדו”ח כי כ־67% מהתיקים שנפתחו אצלה ב־2019 טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם מהמשטרה, כחלק ממדיניות לצמצום מספר התיקים הממתינים להכרעה. עם זאת, נכון לסוף 2019 נותרו בפרקליטות 226 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים וטרם התקבלה בהם החלטה סופית. אולם לדברי הפרקליטות, כולם בשלבי טיפול מתקדמים.

 

יותר תיקים נסגרו תחת עילה של חוסר אשמה

 


מספר כתבי האישום שהגישה הפרקליטות ב־2019 היה 4,003, ב־3,738 תיקים שונים, מרביתם תיקים שפתחו הפרקליטות במהלך שנה זו והיתר בשנים קודמות. ב־2019 היתה ירידה בשיעור כתבי האישום שהגישה הפרקליטות בתיקים שנפתחו באותה שנה ורק ב־14% מהם הספיקה הפרקליטות להגיש כבר כתב אישום. זאת לעומת שיעור רב־שנתי ממוצע להגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות של 22% — מתוך תיקי הפרקליטות הנפתחים באותה השנה אשר לא יועדו לגניזה על ידי המשטרה.

 

בנוסף עולה מהדו”ח כי ב־2019 נסגרו 17,175 תיקים נגד 25,654 חשודים ללא הגשת כתב אישום (מספר זה כולל הן תיקים שנפתחו מ־2019 והן תיקים משנים קודמות).

 

נתון מעניין נוסף בדו”ח נוגע לעילות סגירת תיקים, סוגיה שלאחרונה התברר שהעסיקה מאוד בפן האישי את היועץ המשפטי לממשלה ד”ר אביחי מנדלבליט, שכיום משמש גם כממלא מקום פרקליט המדינה, ב־2019 נסגרו 18% מהתיקים מחוסר אשמה – עלייה בסיבת סגירה זו לעומת 12% מהתיקים ב־2017 ו־15% ב־2018. זאת, בעקבות הנחיית פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן בנושא. 49% מהתיקים נסגרו בעילה של חוסר ראיות והשאר מסיבות אחרות.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor