ללא מינויים במערכת אכיפת החוק

ijump_728x90


היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר הערב (ב’) לראש הממשלה בנימין נתניהו את הסדר ניגוד העניינים בעניינו. ההסדר נועד למנוע מנתניהו שימוש בכוחו כדי להשיג יתרונות במשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

ההסדר עוסק בחמישה נושאים: החלטות הנוגעות למינויים במערכת אכיפת החוק (יועץ, פרקליט, מפכ”ל); החלטות הנוגעות למינויים של שופטים לעליון והמחוזי ירושלים; החלטות הנוגעות לעדים או לנאשמים אחרים במשפט; עיסוק בתחום הפעילות של משרד התקשורת שיש לה השפעה על התיק הפלילי; ואיסור מעורבות בחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי.

 

החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הסדר ניגוד העניינים עם ראש הממשלה מפורסמת בעקבות חודשי מו”מ בין לשכת מנדלבליט לבין עו”ד יוסי כהן, פרקליטו של ראש הממשלה. בין עו”ד כהן, שהתייעץ לאורך כל הדרך עם נתניהו, ובין המשנה ליועץ, דינה זילבר, ועוזרו הבכיר של היועץ, גיל לימון, הוחלפו טיוטות רבות של ההסדר והתקיימו כמה פגישות. בכל פעם אחד הצדדים ביקש לשנות את התנאים, אולם בסופו של דבר, ובעיקר בשל העתירה לבג”ץ בדרישה להכריז על נבצרות ראש הממשלה בשל כתבי האישום נגדו, הואצו המגעים והגיעו לכלל הסכמה.

 

חשיבותו של ההסדר בכך שהוא צפוי לאפשר למנדלבליט להמשיך ולהגן על ראש הממשלה בעתירות. היועץ נדרש להשיב לבג”ץ עד יום ד’ בנושא.

בכמה נאומים בחודשים האחרונים רמז מנדלבליט כי הסדר למניעת ניגוד עניינים עם נתניהו הוא תנאי הכרחי כדי שימשיך להגן עליו בבג”ץ. בכך יוכל היועץ לומר כי הושג הסדר אשר ירחיק את נתניהו משימוש במשאבי הממשל, כגון החלטות ומינויים, במישרין ובעקיפין, כדי לקדם נושאים אשר ישפיעו על מצבו המשפטי. ההסדר שאותו היועץ רואה כסופי, נועד לצמצם את מרחב ניגוד העניינים שבו יימצא ראש הממשלה נתניהו באותה עת שהוא נאשם במשפטו הפלילי.

 

 


היועמ”ש אביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

 

כחלק מהתכתשות משפטית-פומבית במכתבים בין הצדדים, מנדלבליט הודיע לנתניהו עוד באוגוסט, כי טיוטת חוות הדעת המגדירה את תחומי קבלת ההחלטות שבהם הוא מנוע לעסוק בשל חשש לניגוד עניינים היא “הנחיה מחייבת לעניין תחומי הפעולה בהם ראש הממשלה מנוע מלפעול בין באופן ישיר ובין באופן עקיף”.

 

תשובת היועץ הייתה אז במענה למכתב פרקליטיו של נתניהו, שבו הודיעו כי אינם מסכימים לטיוטת ניגוד העניינים, מכיוון שהיועץ עצמו נגוע לטענתם בניגוד עניינים כמי שהעמיד לדין את נתניהו, ולכן ראש הממשלה לא יפעל על פי דרישתו.

 

באותו מכתב תשובה הזכיר עוזרו הבכיר של היועץ, עו”ד לימון, לעו”ד יוסי כהן, כי נתניהו הצהיר כבר בפני הרכב בג”ץ מורחב שכהונתו תהיה “כפופה להסדר ניגוד העניינים שייערך עמו”.

 

 


בנימין נתניהו צילום: רויטרס

 

בדיון עם המשנה דינה זילבר הונחו פרקליטיו של נתניהו לומר שאין בכוונתו להתערב בבחירת פרקליט המדינה ומפכ”ל המשטרה נוכח העמדתו לדין. כמו כן לא יוכל נתניהו להיות מעורב ביוזמות חקיקה ממשלתית כמו “החוק הצרפתי” שנועד לדחות את העמדתו לדין לתקופה שלאחר כהונתו וכן “פסקת ההתגברות” שנועדה לעקוף פסקי דין של בג”ץ אם יחליט על מניעותו מהמשך כהונה. עם זאת, נתניהו יוכל להשתתף בהצבעות בכנסת הנוגעות לנושאים אלה.

 


במכתב הבהיר עו”ד לימון שאין זה הסדר ניגוד העניינים הראשון שנערך עם ראש הממשלה מאז החל בכהונותיו השונות מאז 1996. הוא ציטט את נתניהו שאמר לבג”ץ שהיועץ המשפטי אינו יועץ במובן השגור וכי חוות דעתו “מחייבת את הרשויות”. לדבריו, הפרת חוות הדעת “תוצאתה הבלתי נמנעת היא הפרה של חוקי המדינה ושל פסקי הדין של בתי המשפט ובסופו של דבר פגיעה קשה בשלטון החוק”.

 

לימון הוסיף: “ניגוד עניינים אינו עניין נקודתי אלא מצב מתמשך, שהוא פועל יוצא של עניינים אישיים מחד גיסא וסמכות ואחריות בתפקיד הציבורי מאידך גיסא. ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים מתקיים כל עוד בעל התפקיד הוא בעל סמכות, או בעל יכולת להשפיע על עניינו האישי, בין אם עומדת על הפרק החלטה קונקרטית שמממשת את החשש לניגוד עניינים ובין אם לאו”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor