המועמדת שנכשלה בקורס מתקדמת לכס השיפוט

ijump_728x90


אחרי שנתיים שבהן לא נבחרו שופטים בישראל, המועמדת המובילה למינוי לבית משפט השלום היא לא המוכשרת ביותר או הוותיקה ביותר, אלא דווקא המקושרת ביותר. מדובר בצילי נוה, רעייתו של יו”ר כלל ביטוח לשעבר והשר לשעבר מטעם הליכוד דני נוה, והיא נחשבת לבולטת מבין 30 מועמדים לתפקיד. נוה משמשת גם כראש תחום נזקי גוף בכלל ביטוח.

 

קראו עוד בכלכליסט:

לפי בדיקת “כלכליסט”, נוה נכשלה בקורס מועמדים לשיפוט, שאליו ניגשה ביוני 2016. זה לא הפריע לה להגיש מועמדות לארבעה בתי משפט באותה שנה.

 

הקורס שבו נכשלה התקיים תחת ניהולם של שלושה שופטים בכירים: שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל, מנהל בתי המשפט משה גל והשופטת המחוזית אורית אפעל גבאי.

 


עו”ד צילי נוה צילום: עמית שעל

 


“נתנו דעתנו לתפקיד הבכיר שבו המועמדת מכהנת ולתפקידים שמילאה בעבר, אך לא התרשמנו מקיומו של מצבור התכונות הנדרש למילוי תפקיד שיפוטי”, כתבו השלושה. “מצאנו שלמועמדת אין יכולות משפטיות ברמה הנדרשת לשפיטה”.


 

אם לא די בפסילתה ובחוות הדעת הקשה הזו, בדיקת “כלכליסט” מעלה שניסיונה של נוה בהופעות בבתי משפט איננו משמעותי, אם בכלל קיים. במאגר המשפטי “נבו”, שבו מתפרסמים פסקי דין, לא נמצא אף תיק משפטי שבו עו”ד נוה ייצגה לקוחות.

קשה להבין איך דווקא נוה זכתה למצוא את עצמה ברשימת המועמדים הסופיים לשיפוט, שפורסמה בשבוע שעבר לקראת דיון המכריע שיתקיים ב־13 בדצמבר. בישיבה זו צפויים להיבחר 14 שופטים.

 

מאחר שתהליך מיון המועמדים לשפיטה חסוי ברובו, רוב השאלות והתהיות הנוגעות לאופן קבלת ההחלטות והשלבים השונים שאותם הצליחה עו”ד נוה לעבור נותרות ללא תשובה ברורה.

 

מנתונים שמסרה אתמול דוברות בתי המשפט עולה כי ישנם 44 תקנים של שופטים הממתינים לאיוש בחודשים הקרובים. בבית משפט השלום מרכז יש עשר משרות שופטים שממתינות לאיוש ובבית משפט השלום בתל אביב ארבע משרות.

 

מעו”ד נוה נמסר בתגובה לפניית “כלכליסט”: “אין זה ראוי ואין בכוונתי להתייחס למועמדותי לשיפוט. המועמדות נבחנת בוועדה למינוי שופטים כמתחייב בחוק. אציין רק כי אני עומדת בכל תנאי הכשירות הקבועים בחוק. יש לי ניסיון עשיר ועמוק בניהול מחלקת תביעות בקנה מידה גדול. אני משמשת בתפקיד מעין שיפוטי כיו”ר ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ומבוגרים. אני משוכנעת שניסיוני, כמו יתר המרכיבים הנדרשים, יעמדו לנגד הוועדה הבוחנת את המועמדים לשיפוט. כמועמדת אין ביכולתי להתייחס לכל דבר רכילות ומניעים העומדים מאחורי פרסומים כאלה ואחרים”.

 

בסוף, זה רק נוהג

 

הפעם האחרונה שבה התכנסה הוועדה לבחירת שופטים היתה בנובמבר 2018. מאז חלפו שנתיים, ובהן לא מונו כלל שופטים בישראל, בעיקר על רקע שלוש מערכות הבחירות וחוסר היציבות הפוליטית. לפני כחודשיים נבחרו חברי הוועדה בהרכבה הנוכחי. היו”ר הוא שר המשפטים אבי ניסנקורן; איתו מכהנים שלושה שופטי עליון – הנשיאה אסתר חיות, השופט ניל הנדל והשופט עוזי פוגלמן; שרת התחבורה מירי רגב; חברי הכנסת צבי האוזר ואוסנת מארק; ושני נציגי לשכת עורכי הדין אילנה סאקר ומוחמד נעמנה.

 

היה ראוי שתהליך הגשת המועמדות לשיפוט יהיה מוסדר ושקוף. בפועל, כמעט כולו נעשה במחשכים – וההחלטות, השיקולים, הדיונים ואפילו הממליצים לא מתפרסמים.

 

מי שרוצה להגיש את מועמדותו ממלא טופס שכולל פרטים אישיים רבים ומתבקש גם להפנות לפחות לשישה ממליצים – עורכי דין בכירים או שופטים – המכירים אותו בהיבט המקצועי ויכולים לחוות את דעתם עליו.

 

לאחר שהטופס נקלט במערכת, המועמד ממתין לעתים אפילו שנה וחצי עד שתתכנס ועדת משנה שבה שלושה חברים: שופט עליון, נציג לשכה ופוליטיקאי. ועדת משנה זו מחליטה את מי לשלוח לקורס המועמדים לשיפוט.

 

הקורס איננו מוסדר בחוק ולמעשה הוא מעין נוהג בלבד. בכל זאת, כמעט תמיד מצופה שמועמד לשיפוט יעבור בהצלחה את הקורס.

 

לאחר הקורס, המועמדים הבולטים מוזמנים לוועדת משנה נוספת. מי שמצליח לעבור גם אותה בהצלחה נכנס למה שמכונה “המאגר” – רשימת מועמדים לשיפוט שעמדו בהצלחה בתהליך המיון. לאחר מכן ניתן להעמיד מועמדים מתוך המאגר לערכאה מסוימת. משם, הם צריכים לצלוח רק עוד תחנה אחת: הוועדה למינוי שופטים.

 

רוב המועמדים אלמוניים

 

הוועדה לבחירת שופטים לא התכנסה מאז סוף 2018. אפשר להניח כי כעת, עם כינוסה החוזר, גובשה רשימה הכוללת את המועמדים שקיבלו את חוות הדעת הטובות ביותר. ייתכן שזהו המצב ביחס לרוב המועמדים, אך למשל עיון ברשימת המועמדים שפורסמה לבתי המשפט השלום במחוז תל אביב והמרכז מעורר כמה שאלות.

 

“כלכליסט” ביקש מכמה עורכי דין מוכרים לבחון את רשימת המועמדים הזו, שכוללת כ־30 שמות. כל אחד מהם בנפרד העיר כי רוב השמות ברשימה הם של עורכי דין אלמוניים למדי.

 

את הרשימה ניתן לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות: רשמים שמבקשים לקבל קידום למעמד של שופט; עורכי דין מהשירות הציבורי; ועורכי דין מהמגזר הפרטי.

 

מקרב 30 המועמדים, המוכרים ביותר מלבד נוה הם עורכי הדין מהמגזר הציבורי: יעל ענתות מפרקליטות מיסוי וכלכלה; טל ענר, רפאל ימיני וכריסטינה חילו־אסעד מהסנגוריה הציבורית; נעמה ניר מלהב 433; איתי נעמן מהפרקליטות; ודורית סבן נוי, ראש שלוחת תביעות רמלה במשטרה.

 

במגזר הפרטי מועמדים, בין היתר, עו”ד ורד בלוך שכטמן, שותפה במשרד מיתר; קרין וישינסקי ממשרד פרל כהן; עו”ד מירי הרט ממשרד שקל ובעברה ממשרדו של ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי; ועו”ד דוד יצחק, היועץ המשפטי של לשכת עורכי הדין. יצחק ניגש לקורס המיון כבר לפני שנתיים, עוד בתקופת אפי נוה כראש הלשכה, וככל הידוע עבר אותו בהצלחה.

 

 


הבעל, דני נוה צילום: עמית שעל

 


אין דרישה שלמועמד לשיפוט יהיה רקע עשיר בהופעות בבתי משפט, ובכל זאת היעדרו של רקע כזה אצל נוה מתמיה. כדי להבין כיצד התנהלה הבחירה, פנינו להנהלת בתי המשפט בבקשה לקבל את שמותיהם של עורכי הדין או השופטים שהמליצו על חלק מהשמות ברשימה, ובפרט מועמדים שלא מצאנו תיעוד להופעותיהם בבתי משפט.

 

אלא שדוברת הרשות השופטת מסרה בתגובה: “כל המועמדים עומדים בתנאי הכשירות הקבועים בחוק. פרטי הממליצים הם סודיים בהתאם לכלל 15 לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים) התשמ”ד 1984”.

 

מכוח הכלל הזה, כל תהליך הבחירה אינו שקוף לציבור. 



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor