כל התסריטים שיחברו את נתניהו לפרשת הצוללות

ijump_728x90



המאמץ המשולב לחבר את נתניהו לפרשת הצוללות
משתרע על פני מספר חזיתות: בין חקירה פלילית לוועדת חקירה, ובין הגורמים הרלבנטיים – היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, הוועדה לביקורת המדינה, שר הביטחון ובג”ץ, שמתבקש כעת לכפות גם חקירה וגם ועדת חקירה.

 

נמפה את המהלכים והתרחישים האפשריים במאמץ הזה, שנועד בין היתר “לשדרג” את תיקי נתניהו מכאלו העוסקים בסיגרים, שמפניות וסיקור חיובי בוואללה – למה שמסתמן כשחיתות החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

 

קראו עוד בכלכליסט:


אביחי מנדלבליט ובני גנץ. חקירה פלילית או ועדה ללא שיניים? צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן

 



1. בני גנץ

 

שר הביטחון בני גנץ מגלגל את הרעיון להקמת ועדה חקירה במסגרת הסמכות שנתונה לו. כדי להבין מה הסמכות הזו אומרת כדאי להציץ בחוק הממשלה, סעיף 8א, ממנו שואב אותה גנץ: “מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו (בסעיף זה – השר הממנה), ובראש הוועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה”.

 



חשוב להבין שוועדה ללא שיניים, כלומר ללא סמכות לחייב עדים להעיד ולתפוס מסמכים היא לא הרבה יותר מתחקיר עיתונאי – היא תלוייה לגמרי ברצונם הטוב של המעורבים לשתף פעולה. וכדי שלוועדה יהיו שיניים, כלומר הסמכויות, דרושים כמה תנאים: ראשית, העמדת שופט בראש; שנית, אימוץ היוזמה בידי שר המשפטים; ושלישית, אישור הממשלה. שופט יימצא, ניסנקורן ישתף פעולה, אבל האם הממשלה תאשר? יוזמת גנץ תלויה לחלוטין ברצונו של נתניהו, ואתם רשאים להמר על רצונו זה.

 



2. מנדלבליט

 

להורות על חקירה פלילית זו סמכות היועץ המשפטי לממשלה. עד כה אביחי מנדלבליט נמנע מכך. ההימנעות הזו כבר הולידה עתירות לבג”ץ שנדחו, ועתה על הפרק עתירה נוספת שמגובה בכעשרים תצהירים של בכירי מערכת הביטחון. תצהירים שנועדו לקעקע את התנגדות מנדלבליט לחקירה כבלתי סבירה.

 



בתיקי האלפים התוודענו לתהליך הפנימי של ההתלבטות בין צוותים ופרקליטים לגבי חומרת התיקים, ולגבי שאלת הסעיפים שראוי להצמיד אליהם. לבסוף קיבלנו את הכרעת היועץ: תיק שוחד אחד, 4000, ולא שלושה כפי שדרשו פרקליט המדינה שי ניצן והתובעת בתיקים ליאת בן ארי. לגבי תיק הצוללות, לא נחשפנו למחלוקת דומה, וקיבלנו את ההחלטה להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד שישה מעורבים, אבל לא נגד ראש הממשלה, שכבר משלב מוקדם הוכרז לגביו שאין די ראיות לחקור אותו באזהרה.

 


בנימין נתניהו. “שדרוג” מסיגרים וסיקור אוהד לפרשה ביטחונית חמורה צילום: אלעד גרשגורן

 



אבל זו לא רק שאלה של ראיות. ההחלטה לחקור באזהרה ראש ממשלה בפרשת שחיתות כלכלית-ביטחונית מהדרגה הגבוהה והחמורה ביותר, לבטח הרעידה את כל נימי נפשו של היועץ. ואולי כמזכיר ממשלה הוא יודע כמה דברים שתרמו להחלטה זו – בצדק או שלא. וזו כבר שאלה אחרת, צופה פני עתיד: האם ראוי היה למנות את מי שהיה מזכיר ממשלה ליועץ משפטי לממשלה.

 




בכל מקרה, נראה ש”קל” יותר להאשים ראש ממשלה בשחיתות “קלה” יותר, מאשר לייחס לו שחיתות עומק, תרתי משמע, מהסוג של פרשת הצוללות. מדובר כאן גם בתדמיתה של ישראל בעולם. נכון שזה לא המנדט של מנדלבליט, ובכל זאת, ייתכן שחש אחריות מסויימת גם לעניין הזה, להציג בעולם את ראש ממשלת ישראל כחשוד בשחיתות גרנדיוזית מהסוג שנכרכו בו מדינות כערב הסעודית. ייתכן גם שהוא באמת מסרב להאמין שראש הממשלה יפקיר אינטרסים ביטחוניים וכלכליים ראשונים במעלה רק כדי לגזור לכיסו קופונים שמנים באמצעות בני הדודים שלו.

 



אז האם גם היום מנדלבליט לא מאמין שזה אפשרי? זו שאלת מיליון הדולר, שהתשובה לה חבוייה אולי בניידים של אפי נוה. ואכן, הטרמפ שתפס מיקי זוהר
על ההקלטה נועד לאיים על היועץ – לא רק שימחק את כתבי האישום הקיימים, אלא גם שלא ייעלה על דעתו לשרבב את נתניהו לפרשת הצוללות. איומים צופים פני עבר, הווה ועתיד.

 



3. בג”ץ

 



האם בג”ץ יכפה על היועץ חקירה פלילית? קשה להאמין, ולו מהסיבה ששופטי בג”ץ אינם חשופים לחומר הראיות ואינם הסמכות להעריך את משקלן. זו סמכותן של המשטרה והפרקליטות. בזמנו, כשבג”ץ כפה על היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש להגיש כתב אישום נגד הבנקאים בפרשת ויסות המניות, הוא עשה זאת לאחר ששלל את עמדת היועץ שלא קיים “עניין לציבור”. מנדלבליט לא ישלול את העניין לציבור ויתמקד בראיות – במסלול שיקשה על בג”ץ להתערב. 

 


נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. האם התצהירים יטו את הכף? צילום: יאיר שגיא

 



גם לגבי ועדת חקירה, עניין שנמצא בסמכותה של הממשלה, קשה לראות כיצד יתערב בג”ץ, במיוחד לנוכח העובדה שפרשת הצוללות כבר נמצאת בהליך פלילי מתקדם. הליך נטול נתניהו אמנם, אבל אין להניח שבג”ץ יורה על ועדה כשבמקביל מתקדמים לעבר כתב אישום פלילי.

 



האם התצהירים הם גיים-צ’יינג’ר? האם הם יטו את הכף להתערבות בג”ץ? האם תיווצר מחלוקת בין היועץ המשפטי לשופטי בג”ץ על משקלם ומשמעותם? האם יהיו שופטים שיזהו בהם את ‘האקדח המעשן’ למעורבות פלילית של נתניהו? האם זה יגיע לרמה ולעוצמה שהם יאמרו למנדלבליט – טעית, הנך מצווה לחקור את ראש הממשלה באזהרה? אלה השאלות שלקראת בירורן נערכים כעת.

 



4. מתניהו אנגלמן

 


בסוף יוני הפילה הקואליציה את יוזמת יו”ר ועדת ביקורת המדינה עפר שלח, לבקש ממבקר המדינה בדיקת הליכי הרכש הביטחוני. הדיון התנהל כסוג של חתול ועכבר פוליטיים. מה פתאום נתניהו, אמר שלח, הכוונה לבחון את התהליכים, לבחון החלטות רכש ביטחוני במיליארדי דולרים. יאללה, יאללה, אמרו לו נציגי ראש הממשלה בוועדה שלמה קרעי, קטי שטרית ואופיר כץ, אתה מתכוון רק לנתניהו. לא הכל נתניהו, השיב שלח; הכל נתניהו, השיבו הליכודניקים, והפילו את הרעיון – לא לפני ששמעו כמה עדים כמו אחז בן ארי, שמואל צוקר, משה פרחדמן ואחרים. עדים שסיפרו סיפור מסמר שיער (יש להניח שגם הם בקרב המצהירים לבג”ץ בעתירת איכות השלטון) ממנו – בעולם מתוקן – אפילו נציגי הליכוד היו מזדעזעים. אבל כיוון שגם נושא הרכש הביטחוני הפך כאן לשאלת ‘כן או לא ביבי’, הפילה הוועדה את ההצעה לפנות למבקר המדינה.

 



האם המבקר יבדוק את העניין מיוזמתו? או ליתר דיוק, האם מתניהו אנגלמן יבדוק מבלי שוועדת ביקורת המדינה ביקשה ממנו? נו, בשביל מה מינינו מבקר, כדי שיבקר אותנו?



קישור לכתבת המקור

Travazor

About The Author

סיפורים קשורים

Travazor