“פינוק” חדש בהייטק: טוס לחו”ל או תפוטר

ijump_728x90



לפני שבועות אחדים כינסה חברת SQREAM מתל אביב את עובדיה כדי לעשות תיאום ציפיות. סמנכ”ל בחברה, שפועלת בתחום ניתוח ביג דאטה, שאל את העובדים: “מי מכם לא מסכים לטוס ללקוחות כדי להתקין את המערכות?” כמעט כולם הרימו את היד, ואז הסמנכ”ל אמר: “אני מצטער אבל ניאלץ להיפרד מכל מי שלא מסכים ולגייס במקום עובדים אחרים, אחרת החברה לא תכניס כסף”. לאחר איום מפורש כזה, רבים מהעובדים התקפלו והסכימו לנסוע.

 

SQREAM רחוקה מלהיות היחידה שמתמודדות עם תופעות לוואי לא פשוטות ובחלקן מפתיעות של התפרצות הקורונה. גם ע’, מנהל פרויקטים בחברת הסייבר NSO, נשלח על ידי החברה לנסיעת עבודה, אך סירב משום שיש לו ילדים קטנים והוא לא רצה לשהות בבידוד שבועיים. חרף הסירוב הראשוני, העובד נאלץ לטוס בסופו של דבר ללקוח, לאחר ש־NSO העמידה לרשותו דירה לתקופת הבידוד שהוא יידרש לה בשובו.

 

גם בסטארט־אפ בתחום הרחפנים נתקלו בסוגיה דומה, שכן לא ניתן לבצע את התקנת המערכת לגמרי בשלט רחוק ואין מנוס מביקור פיזי של עובד טכני להשלמת ההתקנה. לאחר בחינת הנושא ודיונים עם עובדים, גיבשו בחברה מתווה ייחודי עבור עובדים שחייבים לטוס לחו”ל. במסגרת המתווה מנסה החברה להמעיט ככל הניתן במספר העובדים שנוסעים לחו”ל, עם עדיפות לעובדים צעירים ללא ילדים. אלה נוסעים לתקופה ממושכת יחסית של כחודש, לאחריה שבים לבידוד של שבועיים ואז מקבלים עוד שבועיים חופש להתאווררות ושהיה עם המשפחה. בתום מחזור כזה, הם נשלחים שוב לחו”ל.

 

במקביל גורמים בענף ההייטק מעידים כי יש כבר מקרים נקודתיים של פיטורי עובדים שסירבו לטוס במסגרת תפקידם לחו”ל. “אם התפקיד של עובד הוא להתקין את מערכות החברה באתר הלקוח וחצי שנה הוא קיבל שכר בלי שעבד, החברות מרגישות שהוא לא מבצע את תפקידו ואין היום בעיה כמו בעבר למצוא מישהו אחר. שוק העבודה, גם בהייטק, הפך לשוק של מעסיקים יותר מאשר שוק של עובדים”, אומר גורם בכיר בתחום הפיננסים בחברת הייטק. לדבריו, החברות “מפצות” את העובדים על הסיכון הכרוך בטיסה באמצעות בונוסים וטיפול בלוגיסטיקה הקשורה לבידוד. הפיצוי הוא גם עבור שהייה במדינה שעדיין יש בה קורונה, ולרוב מדובר בהתנגדות לנסיעה דווקא לארצות הברית, בעבר היעד הנחשק ביותר. כך למשל עובד מסטארט־אפ ישראלי נחת לצורך עבודה בדרום קוריאה בדיוק כשנרשמה עלייה חדה בתחלואה במדינה. מיד עם הגעתו ובאופן בלתי צפוי נדרש העובד להיכנס לבידוד במתקן מיוחד ונאלץ לשהות שבועיים בחדר קטנטן בדומה לנוסעי “דיימונד פריננס” שנתקעו ביפן בתחילת ההתפרצות.

 

 


מימין: עו”ד יעל דולב, אביחי מיכאלי ועינת גז צילומים: נמרוד גליקמן, מנחם עוז

 

“כשהלקוח בחו”ל מתקומם”

 

אם פעם טיסות לחו”ל היו עניין שבשגרה בחברות הייטק ועובדי המגזר נמצאים באופן קבוע על הקו, הרי בחודשים האחרונים סוגיית הטיסות לחו”ל מסעירה את הענף, בעיקר מאז פתיחת השמים. ועובדים שחזרו לטוס מדווחים כי הטיסות, בעיקר לארצות הברית, מלאות כמעט כמו פעם.

 

הבעיה מורגשת בעיקר בחברות שמוכרות חומרה ומערכות מורכבות יחסית של תוכנה שדורשות ניהול והכשרה ראשוניים באתר הלקוח, וזאת בניגוד לחברות בתחום התוכנה שיכולות לבצע הכל מרחוק. “הבעיה שנוצרה לחברות ישראליות היא חוסר יכולת להכיר בהכנסות, לפעמים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים”, מסביר אביחי מיכאלי, יועץ בכיר לחברות סטארט־אפ. “זאת משום שנציג שלהם לא הגיע ללקוחות לסיים את התקנת המערכות אותן קנו. מדינות רבות, ובהן ישראל, לא הכירו בקורונה ככוח עליון, וכך לקוחות רבים בחו”ל איימו לבטל את העסקה. לחברות בארץ לא נותר אלא לוודא שצוותים שלהן יטוסו לסיים התקנות גדולות כדי להכיר בעסקה, ולגבות את התשלום עבורה”.

 

לכאורה חברות רבות מתגאות בכך שהן מחזיקות צוותים מקומיים כדי שלא יצטרכו לשאת בעלויות הגבוהות של שיגור עובד ישראלי רק לשם ההתקנה. אלא שלדברי מיכאלי, חברות רבות אכן נעזרות בשותפים מקומיים להתקנות, אבל זה נוגע רק ל־80% מתהליך ההתקנה. את היתר צריכים לעשות עובדים ישראלים מיומנים, וזאת מסיבות של שמירה על הקניין הרוחני: “זה כמו ששף נותן את המתכון הסודי שלו להמונים, אבל מחסיר מרכיב מסוים כדי לוודא שהטעם לא יוצא אותו דבר והיתרון התחרותי שלו נשמר”.

 


נתב”ג בקורונה צילום: רויטרס

 

“כשהתפקיד מחייב לטוס”

 

לסוגיית הטיסות יש היבט נוסף שמתחיל לצוף על פני השטח בתקופה האחרונה: מה תהיה נכונות העובדים לטוס, גם אחרי שיהיה חיסון לקורונה? וכמה מתוך מערכת היחסים העסקית יתאפשר לנהל מרחוק באמצעות זום? מצד אחד עובדים ומנהלים בהייטק, שגילו את ה”שקט” שבהיעדר טיסות ואת היכולת לפתור חלק גדול מהסוגיות בשיחות וידאו, מעידים על עצמם כמי שלא ירצו לשוב לאותה תדירות של נסיעות עבודה כמו בעבר. מצד שני, מחקרים מהחודשים האחרונים מצאו שבשיחות וידאו פערי התרבות גדלים. עינת גז, מייסדת משותפת ומנכ”לית papaya global, שעוסקת בניהול ותכנון שכר בחברות, אמרה לכלכליסט: “הזום מחדד את הצורך בעובד איטלקי שמכיר את השפה ואת התרבות שצריך כדי לעבוד מול לקוח באיטליה, וכך גם ביתר המדינות. על כן רואים שחברות נוטות לגייס עובדים מקומיים בכל שוק שבו הן פועלות. זה ניכר גם בישראל, ולכן ייתכן ותורגש פגיעה בתעסוקה בתחומים מסוימים, בעיקר בקרב עובדים שהיו ‘על הקו’ בעבר”.

 

נושא הטיסות משפיע גם על יחסי עובד־מעביד. מצד אחד זכות העובד לשמור על בריאותו, וגם החשש מבידוד מובן; מצד שני החברה משלמת לעובד על ביצוע תפקידו. “כמו דברים רבים שקשורים לקורונה, אנחנו נחשפים כל הזמן לבעיות חדשות ומגבשים פתרונות תוך כדי ריצה”, אומרת יעל דולב, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין GKH. לדבריה, במרבית המקרים הצדדים מגיעים לפשרה ואירועים של פיטורים הם בשוליים: “בעבר אנשים רבו על לנסוע לחו”ל במסגרת העבודה, ויש גם תפקידים שהם בהגדרה מראשון עד חמישי להיות מחוץ לישראל. אם לפתע העובד לא מוכן יותר לעבוד כך, זה מצדיק פיטורים. מנגד, אם מדובר בעבודה שאפשר לעשות מרחוק, ההתעקשות של המעסיק היא חוסר תום לב. למעסיק יש זכות לנהל את עסקו באופן הרווחי ביותר, והשאלה היא עד כמה הדרישה לטוס היא לא הגיונית. נקודת האיזון בין העובד למעסיק היא לא פשוטה. ישנם גם לא מעט עובדים שחלק גדול מתפקידם הוא טיסות לחו”ל, שהם לא רוצים לבצע כעת ופשוט מבקשים מהמעסיק לא לפטר אותם, אלא להוציאם לחל”ת”. עוד הוסיפה כי אם העובדים מקבלים שכר בתקופת הבידוד והעובד מסרב בכל זאת לטוס, החוק עומד לצד המעסיק.

 

עמי גל, מנכ”ל SQREAM, אמר שאינו מכיר את הישיבה שבה התבקשו העובדים להצביע על נכונותם לטוס לחו”ל, אך ציין כי יש בחברה עובדים שחוששים לטוס, ויש גם עובדים שהתנדבו לטוס לחול: “זו דילמה, אבל אף אחד לא מכריח אף אחד לנסוע. את העובדים שהתנדבו לנסוע לחו”ל הפכנו לגיבורים ונתנו להם גם בונוס”.

 

בחברת NSO אמרו בנוגע לעובד שסירב לטוס לחו”ל ונאלץ לעשות זאת בסופו של דבר: “אנו ממשיכים בפעילות העסקית הענפה והנמרצת, לרבות טיסות לכל יעד נדרש בעולם, כמובן תוך שמירה על בריאות עובדינו ועמידה בכל ההגבלות המקומיות והגלובליות. ככלל אנו גאים בעובדי החברה שמגלים אחריות ומסירות הראויים להערכה לתפקידם וטסו בחודשים האחרונים לכל יעד שבו לחברה יש ממשקים עסקיים.

 

“כבימי שגרה, וביתר שאת בתקופת הקורונה, אנו מתחשבים במצבם האישי, הרפואי והמשפחתי של העובדים, ומתאימים את עיתוי הטיסות לאילוצים ובקשות כאלה ואחרות. מעולם לא היה מקרה שהחברה ביקשה מעובדים לטוס נגד רצונם. להפך, החברה מטיסה רק עובדים שמביעים עניין והסכמה. באשר לתקופה הבידוד הנדרשת, החברה דואגת לעובדים במידת הצורך לפתרונות מגורים חלופיים או מלון על חשבון החברה. לא מוכר מקרה של עובד שביקש לא לטוס, וככל שיהיה כזה, החברה תמצא חלופה תוך התחשבות מלאה, כפי שנהגה עד כה ולא חייבה אף אחד לטוס”.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor