פיצוץ עסקת טאבולה ואאוטבריין: חדשות רעות לשתיהן

ijump_728x90



הפיצוץ של עיסקת טאבולה ואאוטבריין מהווה חדשות רעות לשתי החברות. המיזוג אמור היה ליצור חברת ענק במונחים ישראליים שתאפשר להן להתמודד עם התחרות מול ענקיות אמריקאיות.

 

עתה צפויות שתי החברות לצעוד חזרה למצב שבו אף אחת מהן אינה מספיק חזקה להכריע את המתחרה. התחרות העזה תשחק את הרווחיות של שתי החברות ותקשה עליהן לצמוח בשוק האגרסיבי.

 

קראו עוד בכלכליסט:


אדם סינגולה (מימין) וירון גלאי. הקורונה טרפה את הקלפים

 

שלשום בלילה דיווח אתר “כלכליסט” לראשונה
על פיצוץ עיסקת ההייטק של השנה: שתי חברות התוכן, שחתמו באוקטובר 2019 על מיזוג מתוקשר, החליטו לחתום על הסכם לביטול ההסכם. באותו יום פשטה רשות התחרות הישראלית על משרדי ynet בחשד לתיאום מחירים בין טאבולה ואאוטבריין, אבל לא היה לכך קשר לפיצוץ העיסקה.

 

ארבעה ימים היה הביטול באוויר. היה זה כאשר אדם סינגולדה, ממייסדי טאבולה, דרש לשנות את תנאי העסקה המקוריים, שלפיהם בעלי המניות של אאוטבריין היו אמורים לקבל 30% ממניות החברה המאוחדת ו־250 מיליון דולר במזומן. כעת סינגולדה דרש לקיים את המיזוג במתכונת של עיסקת מניות בלבד. ככל הידוע אאוטבריין היתה מוכנה לרדת למרכיב של 100 מיליון דולר במזומן אבל סינגולדה סירב.

 

שתי החברות פעילות בתחום המלצות התוכן – הצגת לינקים למאמרים נוספים עבור גולשים באתרי תוכן, כשחלקם מהווים שילוב של תוכן שיווקי. שתיהן נוסדו ב־2006 ומעסיקות יחד 2,250 עובדים, מהם 900 בישראל.

 


 

בחודש שעבר פורסם כי רשות התחרות הבריטית מסרבת לאשר את המיזוג למרות שהרשות האמריקנית אישרה אותו. במקביל, בסוף אוגוסט תם מועד המימון שהעמיד קונסצורסיום בנקים בראשות ג’יי פי מורגן להלוואה של 250 מיליון דולר לטאבולה למימון העיסקה.

 

לאחר שפג תוקפו של הסכם המימון, טאבולה יכולה היתה לקבל הלוואה חדשה מהבנקים – אבל בתנאים אחרים. משבר הקורונה קבע כללים חדשים למימון חברות וההלוואות ניתנות היום בריביות גבוהות יותר. בנוסף, התוצאות של שתי החברות השתנו והבנקים היו מתמחרים את המניות שאמורים לקבל כבטוחות להלוואה בשווי אחר.

 

לא ידוע אם טאבולה ניסתה לבקש הלוואה מחודשת, אבל ברור שהבקשה של טאבולה לעבור לנוסחה אחרת של עיסקה, במניות בלבד, נענתה בשלילה על ידי הדירקטוריון אאוטבריין בראשות שלמה דברת מקרן ויולה והמנכ”ל דיוויד קוסמן. עבור חברה שהולכת למיזוג שבו היא נחשבת ברמה די שווה לחברה המתמזגת, עיסקת מניות ללא מזומן שבו גם תהיה במיעוט בחברה הממוזגת זה אירוע די משפיל. הסירוב היה מובן. מבחינת סינגולדה, הפער בין החברות גדול, והשינוי היה מתבקש. סינגולדה מכחיש בתוקף כי לא הצליח לגייס מימון.

 

גם מבחינת טאבולה מדובר בצעד שנוי במחלוקת משום שמי שמאמין בחברה שלו מעדיף לשלם מזומן וליהנות מהאפסייד באמצעות אחזקה ביותר מניות בחברה הממוזגת.

 

שיקול אחר נוגע להרכב בעלי המניות של אאוטבריין, רובם הן קרנות שמחפשות אקזיט. החברה, שהוקמה על ידי ירון גלאי ואורי להב, גייסה במהלך השנים 150 מיליון דולר. טאבולה גייסה 180 מיליון דולר.

 


 


בנוסף, לא מדובר במתחרות הוגנות וידידותיות אלא בחברות שיש ביניהן יריבות מרה לאורך שנים. שתיהן הלכו למיזוג מחוסר ברירה. את הפעילות הממוזגת אמור היה לנהל סינגולדה תחת המותג טאבולה. ויתור על השליטה והענקת סמכויות הניהול לסינגולדה לא היתה צעד קל עבור אאוטבריין.

 

היות שמדובר בתחום, שבו אין חברה ציבורית נסחרת שיכולה לתת אינדיקציה לשווי, הרי שהנפקה של החברות בנאסד”ק איננה מובנת מאליה. צפוי פער בין המכפילים שבעלי המניות בחברות מצפים להם לבין מה שהשוק יהיה מוכן לתת.

 

סביר יותר לצפות למיזוג עם חברה מסוג ספאק Special-purpose acquisition company – חברה ללא נכסים שהיזמים מנפיקים אותה לציבור ומקבלים את אמון המשקיעים כי יאתרו “עסק מטרה” וימזגו אותו לתוך חברת הספאק. שתי החברות הישראליות עשויות לנסות להתמזג לחברה כזאת בתקווה לקבל את השווי המבוקש: 1.5–1 מיליארד דולר.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor