עוקלו זמנית דירות היוקרה בישראל של בעלי “המרכז למטייל תאילנד”

ijump_728x90



בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה על הוצאת צו עיקול זמני לנכסי מקרקעין של צדוק משיח וציון מתתיהו, המנהלים עסקי תיירות בתאילנד והפעילו את “המרכז למטייל תאילנד”. זאת, לבקשת ישראלי המתגורר בתאילנד וטוען כי הועסק בשירות המרכז במשך 12 שנה ולא קיבל זכויות יסוד רבות המגיעות לו.

 



לצד התביעה הגיש התובע, מנחם ציוני, בקשה לעיקולים והוא טוען כי יש חשש שלא יהיה ניתן לממש את פסק הדין אם ינתן לטובתו, בשל קושי כלכלי נטען של העסק. מנגד הנתבעים טוענים שאין סמכות לבית הדין בישראל, אלא ההליך כולו יכול להתברר אך ורק בתאילנד.

 



לאחר שניתן צו עיקול זמני, הגישו הנתבעים בקשה לביטול העיקול ולשם כך אמור היה התובע להתייצב לחקירה, אולם הוא טוען שהוא מתגורר בתאילנד ולא יוכל להגיע לישראל בשל משבר הקורונה וחשש שהוא לא יוכל לאחר מכן לשוב בחזרה לביתו בתאילנד.

 


תיירים בבנגקוק

 



לפי התביעה שהיקפה 4 מיליון שקל, המרכז למטייל תאילנד הוקם ב-2008 כעמדת שיווק זעירה לתיירות בתוך מסעדה ברחוב קוואסאן בבנגקוק, הוא רחוב התרמילאים המפורסם. ציוני טוען שהגיע לעבוד בבנגקוק ובזכות פעילותו העסק שגשג ועד משבר הקורונה העסיק מעל 200 עובדים בנקודות שונות בתאילנד. ייחודו של העסק הוא ההתמקדות הטוטאלית בתיירות ישראלית בתאילנד. לפי התביעה, בשנת 2018 החלו הנתבעים משיח ומתתיהו לשתף פעולה עם איסתא והושק המותג “איסתא המרכז למטייל”.

 



לפי טענת התובע, המיוצג על ידי עורכי הדין עמית בן-ארויה ושירה בלום-וולף ממשרד בן ארויה – וולף, בעקבות משבר הקורונה הפסיקו הנתבעים את פעילותם העסקית, וקיצצו באופן חד-צדדי (עד 80% משכר הבסיס) בשכרו של ציוני שעמד טרם המשבר על 550 אלף באט לחודש (כ-60 אלף שקל). חרף התראותיו, ומשלא הצליח לשנות את רוע הגזרה, נאלץ ציוני לסיים את העסקתו אצל הנתבעים – בדין מפוטר. חרף כך, הנתבעים סירבו לערוך עם התובע “גמר חשבון”, ולשלם לו את מלוא זכויותיו – לרבות פיצויי פיטורים ובונוס בגין רווחים.

 



בשל גובה החוב והמצב העסקי הרעוע לטענתו, לצד תביעתו הגיש ציוני בקשה דחופה לעיקול זמני במעמד צד אחד של נכסי מקרקעין של הנתבעים. בין היתר, נטען בבקשה כי הנתבעים חמקמקים, לא ברור היכן הכספים שגרפו במהלך השנים, וכלי רכב אינם רשומים על שמם בישראל (אף שהם מתגוררים בישראל). בהחלטת הרשמת תמר פלץ עציון הובהר, כי אין מנוס מהטלת עיקול זמני על הנתבעים. נכסי השניים עוקלו עד לסך של 800 אלף שקל ובכלל זה עוקלו דירה של מתתיהו בפרויקט סמוך לחוף הים של בת ים וכן וילה עם בריכה פרטית של משיח בראשון לציון.

 



הנתבעים מיהרו בעקבות זאת להגיש בקשה לביטול העיקול באמצעות עו”ד מיכל אפרת אלפרין וטענו כי הבקשה להטלת עיקולים היא דוגמה מובהקת לניצול לרעה של ההליך המשפטי תוך הטעיה בוטה של בית הדין והסתרת המסכת העובדתית הרלוונטית. לטענת השניים, בית הדין לעבודה בישראל נעדר סמכות לדיון במחלוקת והוא אינו הפורום המתאים. גם הדין הישראלי אינו חל על מערכת היחסים בין הצדדים, לטענתם.

 



לפי טענת השניים, התובע הועסק באמצעות חברות תאילנדיות, שילם מסים בתיאלנד, שכרו שולם במטבע תאילנדי וגם לאחר סיום העסקתו הוא ממשיך להתגורר בתאילנד ואין לו קשרים בישראל. עתה משפרץ משבר הקורונה והקפיא כמעט לחלוטין את עסקי התיירות בעולם בכלל ובתאילנד בפרט נזכר התובע לפתע בהיותו אזרח ישראלי במקור ומנסה לברוא יש מאין מציאות מלאכותית כאילו יש קשר בין דיני מדינת ישראל לבין העסקתו בתאילנד.

 



עוד טענו השניים כי היותם ישראליים אף היא לא מועילה לתובע שכן אין כל יריבות אישית בינם לבינו והם לא היו מעסיקיו אלא החברות.

 




בית הדין קבע דיון דחוף בנושא העיקול, במסגרתו ביקשו הנתבעים לחקור את התובע על תצהירו אולם האחרון טוען שהוא לא יכול להגיע לדיון מאחר שהוא מתגורר בתאילנד, ואם יגיע – לא בטוח שיוכל לחזור בחזרה לאחר מכן לתאילנד שכן יש מכסות מוגבלות של זרים שתאילנד מסכימה להכניס בימים אלה. התובע מציע להיחקר על התצהיר באמצעים דיגיטליים ובדיון מרחוק.

 



הנתבעים טוענים כי עצם הדרישה של התובע להימנע מהגעה לדיון מצביעה באופן ברור על חוסר תום הלב שלו בבחירתו להגיש את התביעה דווקא בישראל ועל כך שבית הדין בישראל אכן אינו הפורום המתאים לדון בטענות.

 



בינתיים ובמטרה להימנע מהכרעה, הורתה השופטת תמר עציון פלץ שהדיון יתקיים בפניה מחרתיים (ד’) במעמד עורכי הדין בלבד, והיא תנסה במסגרתו להביא את הצדדים לכדי הסכמות שייתרו את הצורך בביצוע החקירה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor