הסטארט-אפ החדש של שאול אולמרט

ijump_728x90


השבוע פתחנו סטארט-אפ. ואנחנו הולכים לכבוש את העולם. אבל בדרך לשם צפוי לנו מסע מרתק ומלא סיפורים, והחלטתי לחלוק אותו אתכם, כדי לתת לכם הצצה אל התהליכים שמאחורי הסיפורים עליהם אתם קוראים אחר כך בכותרות. ונתחיל, כמתבקש, ממש בהתחלה. בעזרת השם מה?? לא יכול להיות! תקווה בוכריס קירבה את עיניה אל מסך המחשב, הקריאה בקול רם את השם המוזר שהופיע עליו, ולמרות שהייתה לבדה במשרד – הביטה סביב במבוכה לוודא שאיש אינו שומע אותה. ״חזירים מעופפים בע״מ״? בשם כזה היא טרם נתקלה. כבר עשרים וארבע שנים שהיא עובדת במשרד רשם החברות בירושלים, ומדי יום מגיעים אליה טפסי רישום של מאות ארגונים בהקמה.

 

היא בודקת שהאגרה שולמה כחוק, שמסמכי ההתאגדות כוללים כתובת, מספר טלפון ואת שמות בעלי המניות, שתחום העיסוק של החברה צוין בשדה הנכון בטופס (רבים נוטים להתבלבל ואז היא נאלצת לדחות את הבקשה ולהורות להם להגישה שנית לאחר תיקון) וששם החברה אינו דומה מדי לשמות של חברות אחרות שכבר רשומות. במקרה הזה היא דילגה על שלב הבדיקה. היה ברור לה שאיש לא העלה בדעתו עד היום לרשום חברה בישראל עם השם ״חזירים מעופפים״. ״לעסוק בכל פעילות חוקית״, רשמו מגישי הבקשה בשדה ״תחום עיסוק״ שבטופס, ותקווה ניסתה לדמיין מה לעזאזל החברה הזו מתכוונת לייצר.

 

אבל מכיוון שהטופס מולא כראוי, ומכיוון שהקושי שלה לדמיין מוצר שקשור בחזירים עם כנפיים המרחפים מעל הקרקע לא היווה עילה מספקת לדחיית הבקשה, ובעיקר מכיוון שהשעה כבר הייתה מאוחרת והיא רצתה ללכת הביתה – היא לחצה בהיסוס קל על הכפתור הירוק, והסטארט-אפ החדש של אילן ושאול הפך לעובדה קיימת.

 

התרגשות רבה ליוותה את קבלת האישור הרשמי לכך שהרעיון שאילן לייבוביץ’ ואני מגלגלים בינינו בתקופה האחרונה הופך למציאות. היינו שם בעבר, שנינו, כל אחד בנפרד, או ליתר דיוק כל אחד עם שותף אחר, והבאנו לאוויר העולם חברות סטארט-אפ. עבור אילן ושותפו דני זו הייתה חברת Rounds ששמונה שנים מהיום בו אישרה תקווה בוכריס את הקמתה היא נמכרה לחברת Kik, ועבורי זו הייתה Playbuzz, ששמונה שנים לאחר הקמתה היא עדיין חיה ובועטת, אבל בלעדי. היציאה למסע הזה בפעם השנייה היא לא פחות מרגשת, אולי אפילו יותר.

 

אני נזכר במסע המטורף שעברתי עם Playbuzz: בשנתיים הראשונות בהן היינו צוות קטן שעבד עבור שכר זעום, בהשקת המוצר וסימני ההצלחה הראשונים שהגיעו בעקבותיה, הצמיחה, גיוסי ההון, מאות האנשים ששכרנו, הקמת משרדים ברחבי העולם, הסכמים מסחריים עם אלפי שותפים ולקוחות, זכייה בפרסים, טיסות לעשרות יעדים בעולם, הפרסום וההתרגשות הגדולה שבעקבותיהם. אני נזכר גם בלילות הרבים ללא שינה, כשלא תמיד הצלחתי להסביר לעצמי מה בדיוק מטריד אותי אבל הייתי נסער ומבולבל, בפרידה הקשה מעובדים שהתפטרו או פוטרו, באינספור תשובות שליליות שקיבלנו ממשקיעים ושותפים, כתבות עוקצניות בתקשורת, התחרות הקשה מול חברות אחרות, לחץ מהמשקיעים וניהול משברים.

 

הכול יש בה, בהרפתקאה הזו הקרויה סטארט-אפ. היא דורשת עצבים מברזל, המון סבלנות, יכולת להכיל את החרדות והקשיים של כל הסובבים אותך, אבל בעיקר היא דורשת ממך להמשיך להאמין, גם כשהתוצאות מאחרות להגיע. וזה קשה. מאוד. כשהחלטתי לעזוב את פלייבאז לאחר שמונה שנים, לא ידעתי מה יהיה הצעד הבא בקריירה שלי, וגם לא רציתי לחשוב על זה. רק רציתי שקט. שאף אחד לא יבוא אלי בטענות, ישאל שאלות, יציע הצעות או ינתח נתונים. פשוט שקט.

 

ולאחר חודשים ארוכים של שקט, כשבמקביל העולם כולו עובר לא מעט תהפוכות וסערות, החלו הגעגועים. הגעגועים ללילות הארוכים של בדיקת המוצר רגע לפני שמשחררים גרסה; הגעגועים לבדוק דבר ראשון על הבוקר עם כמה משתמשים וכמה הכנסות סיימנו את היום הקודם, געגועים לרגע הזה שלאחר אינספור ישיבות, דיונים והתיעצויות כשלכולם כבר נגמר הכוח מישהו פתאום אומר: ״רגע, למה שלא…״ ומציע את הרעיון המבריק שפותר את הבעיה, ובעיקר געגועים לתחושה הכל כך מיוחדת הזו, התחושה שאתה חלק ממשהו שגדול ממך.

 


שאול אולמרט, מייסד פלייבאז שעוזב את החברה צילום: אוראל כהן

 


ולמה דווקא ״חזירים מעופפים״? ובכן, החברה שלנו הולכת לייצר אפליקציית מובייל חדשנית ושאפתנית שאין לה שום קשר לחזירים (נכון לעכשיו, בכל אופן). הביטוי ״כשחזירים יתחילו לעוף״ באנגלית, דומה קצת ל״כשלסבתא יהיו גלגלים״ בשפתנו. מין משפט מזלזל שבא להבהיר לשומע שההסתברות שהחלום שיש לו יהפוך למציאות זהה להסתברות שחזירים יתחילו לעוף.

 

וזה בדיוק סטארט-אפ – חלום שנשמע מטורף, לא אפשרי, הזוי, אבל אתה בכל זאת הולך עליו, למרות שלא מעט אנשים חושבים שההסתברות שחזירים ילמדו לעוף גבוהה יותר. אז אילן ואני יוצאים לדרך, ומדי פעם אעדכן ואחלוק אתכם קצת ממה שקורה לנו לאורכה. ואתם – מוזמנים לקרוא ולקחת חלק במסע הארוך והמרתק הצפוי לנו. רק אל תשכחו מדי פעם להרים עיניים השמימה – אולי בעוד זמן לא רב תראו שם חזירים מעופפים.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor