הנשק הסודי של עולם הגיימינג מגיע לבורסה

ijump_728x90



אם כל התחזיות יתממשו, 2020 תירשם כשנה של הנפקות מבטיחות מאוד. אחד השמות החמים, שרץ כבר תקופה בחרושת השמועות של וול סטריט, הוא Unity (יוניטי), חברה שמוכרת היטב למי שעוסקים בגיימינג – וכמעט שלא לכל השאר. ואחרי חודשים ארוכים של ספקולציות, החברה פרסמה השבוע תשקיף לקראת הנפקה, בתאריך שטרם נקבע.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

התשקיף מאשש את מה שבתעשייה כבר יודעים על יוניטי: החברה, שהגיוס האחרון שביצעה לפני כשנה היה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, היא אחת המשמעותיות ביותר בענף הצומח הזה – ואם הכל ילך כשורה, היא תהיה בעתיד משמעותית מאוד גם בעוד ענפים אחרים. כבר כיום יותר מ־1.5 מיליון איש משתמשים מדי חודש בתוכנה של יוניטי. חלקם מגיעים מחברות ענק, חלקם מפתחים עצמאיים שמנסים ליצור את הלהיט הגדול הבא, חלקם רק רצו לבדוק במה מדובר.

 

 

 

הפופולריות הזאת הפכה את יוניטי למלכה הבלתי מעורערת של התחום: יותר מ־50% מהמשחקים שיוצאים כיום בעולם נעשים ביוניטי. ב־2019 החברה רשמה הכנסות של 542 מיליון דולר, עלייה של כמעט 150 מיליון דולר מ־2018. אולם כיאה לחברת טכנולוגיה שמנפיקה ב־2020, יוניטי טרם רשמה שנה רווחית וסיכמה את 2019 עם הפסד של כ־163 מיליון דולר. וכמקובל בהנפקות הטכנולוגיה בשנים האחרונות, מזהירה שאינה יודעת אם אי פעם תהיה רווחית.

 

בענף שגם ככה רחוק מאוד מעולמו של המשקיע הממוצע, יוניטי רחוקה עוד יותר. היא לא מוציאה משחקים שמוכרים מיליוני עותקים ולא מייצרת קונסולות – אבל התוכנה שפיתחה הכניסה אותה כמעט בכל סלון שמשחקים בו משחקים, ובוודאי שבכל טלפון חכם. התוכנה הזאת נקראת מנוע משחק, מעין מקום מפגש שמחבר בין כל החלקים הנעים שמרכיבים משחק – גרפיקה, סאונד, פיזיקה וקוד – וגורם להם להגיב זה לזה. בעבר, מי שרצה לפתח משחק נדרש לפתח גם מנוע מאפס. זה הוביל לפיתוחים כפולים ומיותרים, שכן רוב המנועים עושים בערך את אותו הדבר.

 

המנועים הללו היו בעבר בעיקר רכוש פנימי של מפתחות משחקים, אבל בסוף שנות התשעים חברות התחילו לזהות שהמנועים עצמם יכולים לייצר אפיק הכנסות משמעותי, עם צמיחת התעשייה והצורך בכלים נגישים לפיתוח משחקים. במשך שנים המנגנון עבד פחות או יותר ככה: חברה מייצרת משחק וכולם רוצים ביס מהטכנולוגיה השווה שמניעה אותו – ומשלמים בהתאם עבור גישה אליה. אבל עשור אחר כך, יוניטי שינתה לגמרי את הכללים.

 

 


סצנה מתוך סרט המנדלוריאן. מנועי המשחקים מעניקים גמישות מלאה ליוצרים צילום: אי.פי

 

בחינם ולכולם

החברה החלה את דרכה בדנמרק ב־2004 כדי לפתח משחק. התוצאה, משחק פשוט בשם GooBall, היתה כישלון מוחלט. אבל הכישלון הזה לימד את המייסדים של יוניטי שהתוצר הבאמת מעניין שלהם היה המנוע שבנו. ממש כמו החברות המסחריות בסוף שנות התשעים, הם הבינו שיש ביקוש גדול לכלים האלה. בניגוד מוחלט לחברות המסחריות, הם החלו להפיץ את יוניטי כ”פלטפורמה דמוקרטית”.

 

באותה תקופה מנועים עלו הרבה כסף ולכן שירתו בעיקר חברות מבוססות – בעוד מפתחים עצמאיים נדחקו לשוליים. ואז הגיע האייפון, וחולל רעידת אדמה בגיימינג. פתאום נוצר כמעט בן לילה קהל של מיליוני משתמשים שלוקחים איתם לכל מקום מחשב נייד קטנטן, שמסוגל להריץ משחקים פשוטים – מהסוג שיותר נוח, קל ונגיש לייצר ביוניטי. משם הדרך ללבם של עוד ועוד מפתחי משחקים היתה קצרה. ביוניטי הבינו היטב מי קהל היעד שלהם – מפתחים עצמאיים – וחילקו את המנוע בחינם כנקודת מוצא. ברגע שמשתמש עובר רף הכנסות של 100 אלף דולר בשנה, הוא נדרש לשלם 400 דולר – והמחיר עולה בהתאם לרף ההכנסות. עם 1.5 מיליון משתמשים פעילים – גם אם רובם נמצאים מתחת לרף התשלום – הסכומים האלו מצטברים.

 

אולם ההבטחה הגדולה של יוניטי נעוצה בתעשיות אחרות, שבהדרגה משתמשות יותר ויותר במנועי משחק – או “סביבות פיתוח תלת־ממד”, כפי יוניטי והמתחרות מכנות אותם כדי לקרוץ לתעשיות הללו. סביבות העבודה המורכבות האלה משמשות כבר כיום בארכיטקטורה, אדריכלות ובניין; באנימציה והפקות קולנוע וטלוויזיה; בהדרכות והכשרות; בשידור הופעות חיות; ויותר ויותר גם בפסי ייצור, בעיקר של תעשיית הרכב. בתשקיף יוניטי מציינת כי 60 מתוך 716 הלקוחות הכי גדולים שלה – כאלה שמכניסים לה יותר מ־100 אלף דולר בשנה – משתמשים ביוניטי שלא למשחקים. להערכת החברה, השוק שמחוץ לגיימינג כבר שווה כ־17 מיליארד דולר.

בין היתר, חלק מהחידוש המצולם של דיסני למלך האריות נוצר ביוניטי. המנדלוריאן, סדרת טלוויזיה המתחרשת בעולם של מלחמת הכוכבים, צולמה כמעט כולה תוך שימוש מסיבי במנוע המתחרה Unreal (אנריל). ולמה לא, בעצם? המשחקים המתקדמים ביותר נראים טוב בדיוק כמו אפקטים ממוחשבים בקולנוע, ומנועי המשחק מאפשרים ליוצרים לשנות את כל הסביבה בזמן אמת ובזריזות: את המיקום והגדלים של אובייקטים ודמויות, את עוצמת וזווית התאורה, את השעה ביום ואם נושבת רוח בעצים.

 

התחרות מתגברת

את אנריל מפתחת חברת אפיק, שהתפרסמה בשנים האחרונות בזכות המשחק פורטנייט ובשבועות האחרונים סביב ריב מתוקשר בינה לבין אפל.
מקובל לדבר על תחרות עזה בין יוניטי לאנריל, שני המנועים המשמעותיים ביותר בשוק. אלא שרוב התחרות הזאת רעיונית בלבד. שני המנועים חזקים בדברים שונים ומתאימים לשאיפות שונות: בהכללה, אנריל נהדר למשחקים עם גרפיקה ריאליסטית, בעוד יוניטי תפור להפקות צנועות יותר.

 

התחרות בין אפיק ליוניטי מתרחשת בעיקר באזורי הביניים, והצרכנים והיוצרים מרוויחים ממנה. באפיק נהגו לגבות תמלוגים של 5% ממשחקים שהרוויחו למעלה מ־3,000 דולר ברבעון – עד שהבינו שזה מבריח את המפתחים העצמאיים היישר לזרועותיה של יוניטי – והחלו לגבות תמלוגים רק ממיליון דולר ומעלה.

 

כמו כן, אנריל הוא רק מוצר אחד של אפיק, שכאמור פיתחה את פורטנייט, וגם מנהלת חנות דיגיטלית למכירת משחקים. מה שמחזיר אותנו לצרות של אפיק מול אפל, שהסירה את פורטנייט מחנות האפליקציות שלה, לאחר שאפיק ניסתה להפעיל חנות דיגיטלית משל עצמה בתוך המשחק מתוך כוונה לעקוף את מדיניות התמלוגים הקשוחה של אפל עצמה. בתגובה, אפל איימה להסיר מהמכשירים שלה כל משחק שפותח באמצעות אנריל. ריב הענקיות הזה רק מוסיף עוד רוח למפרשים של יוניטי. בית המשפט אמנם בלם את האיום הדרקוני של אפל, אבל אין ספק שצפויות עוד מהלומות קשות בין שתי החברות. יוניטי, שמלכתחילה מפתחת רק מנוע משחק, פטורה לעת עתה מהצרות האלה.

 


אלא שיוניטי ואפיק הן ממש לא היחידות שמבינות את הפוטנציאל בתחום. לצד מתחרות צעירות וחצופות שמנסות לעשות ליוניטי את מה שעשתה לתעשייה לפני עשור, גם לאמזון יש מנוע משחק שצובר תאוצה, וגוגל מתקדמת לתוך התחום והכסף הגדול שממתין בו.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor