הנהלת בתיהמ”ש גיבשה נוהל אחיד לטיפול בניכור הורי

ijump_728x90



הנהלת בתי המשפט גיבשה נוהל לטיפול כלל־ארצי בסוגיית “ניכור הורי”
והעבירה אותו בחשאי לעיונם והערותיהם של גורמים בלשכת עורכי הדין – כך נודע ל”כלכליסט”.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

לדברי גורם שנחשף לטיוטה, היא כוללת מתן כלים לכל שופטי בתי המשפט למשפחה לטפל בסוגיות של ניתוק קשר, תוך התמקדות בסעדים זמניים ככלי למתן מענה מהיר. בניכור הורי הכוונה למצבים שבהם ילדים להורים גרושים מסרבים לפגוש את אחד ההורים בגלל הסתה ומניפולציות של ההורה שעמו הם מתגוררים.

 


גירושים (צילום אילוסטרציה) צילום: Shutterstock

 

מסלול משפטי ארוך

הגורם אמר שבטיוטה אין שאלון, כפי שהופיע בנוהל שניסתה לגבש נשיאת בית המשפט למשפחה במחוז מרכז רבקה מקייס
ועורר ביקורת. ככל הידוע, גם אין חובה להפקיד ערובה כספית כתנאי לטיפול בבקשה. הטיוטה נשמרת בחשאיות בידיהם של כמה עורכי דין בכירים מתחום דיני המשפחה, שנושאים גם בתפקידים בוועדות משפחה בלשכה, ורק הם זכו להעיר את הערותיהם בנוגע לטיוטת הנוהל.

 

עורכי דין בכירים מתחום המשפחה תוהים מה יעלה בגורלו של הנוהל המתקיים כבר שנתיים במחוז תל אביב, שבו מונה שופט בית המשפט לענייני משפחה ארז שני כ”שופט מוקד”, והוא מטפל באופן בלעדי בסוגיות ניתוק קשר בין הורה וילד. השופט שני זוכה להערכה רבה על פועלו בתחום, וגורמים שונים טוענים שביטול הנוהל בתל אביב, כתוצאה מיצירת מודל כלל־ארצי, יפגע בעיקר באבות שכתוצאה מהגירושים מתנתק הקשר בינם לבין ילדיהם.

 

 


השופטת מקייס

 

ישנה הבחנה בתחום, שמתבטאת בפסיקה, בין סרבנות קשר שעשויה לנבוע מהתנהגותו של ההורה עצמו, לבין מצבים שבהם ילדים מנתקים קשר עם אחד הורים על רקע הסתה ואיבה בין ההורה שמגדל אותם לבין ההורה השני. כיום הורה שנמצא בנתק מילדיו ומבקש סיוע מביהמ”ש עובר מסלול ארוך, שבו מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ומתנהל הליך גישור שנמשך 60 יום. רק אם ההליך נכשל, הבקשה עוברת לשופט. זאת למעט בביהמ”ש למשפחה בתל אביב. השופט שני הוציא בשנה האחרונה לא מעט פסקי דין בתחום, כשהוא מטפל בכל הבקשות בנושא סרבנות קשר, ויתר הסוגיות של אותה משפחה מטופלות בידי שופטים אחרים, כרגיל.

 

כפי שנחשף ב”כלכליסט”, במחוז
מרכז נעשה ניסיון לגבש גם כן מודל לטיפול בניכור הורי. הנשיאה מקייס הזמינה לשני מפגשים קומץ עורכי דין בתחום ובמפגשים הוצג בפניהם המודל. עם החשיפה ב”כלכליסט” המודל ספג ביקורת ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הנחתה שלא ליישמו ולהמתין לגיבוש נוהל כלל ארצי. אותו מודל כלל שאלון חודרני ובו עשרות שאלות שנטען כי עלולות ללבות את היצרים בין ההורים וכן התנייה להפקדת ערובה כספית, שעשויה אף היא להקשות על אבות במצוקה כלכלית שבנוסף גם מנותקי קשר מילדיהם.

 

“לא ידענו על הטיוטה”

במהלך ההמתנה לגיבוש נוהל ארצי הוגשו שתי עתירות לבג”ץ, שתיהן באמצעות עורכי הדין דוד טובול והילה יחזקאל, שטענו כי ישנו אי־שוויון בכך שרק בתל אביב מופעל מודל ויש לקדם מודל ארצי. כתוצאה, היו שחששו שהמהלך יביא לביטול המודל בתל אביב.

 

העתירה האחרונה של טובול ויחזקאל הוגשה בתחילת אוגוסט, אלא של”כלכליסט” נודע כי טיוטת הנוהל הארצי כבר הוכנה והופצה ללשכה לפחות חודשיים קודם לכן. העובדה הזו לא הופיעה ולו ברמז בעתירה, ולדברי טובול, הוא כלל לא היה מודע לכך שישנה טיוטת נוהל בגיבוש מתקדם. טובול מקורב מאוד לעו”ד רומי קנבל, ראש מחוז מרכז, שהיתה בסוד העניינים בעת הניסיון לגבש את המודל של השופטת מקייס והיא עוסקת בתחום דיני המשפחה. קנבל מסרה שגם היא לא ידעה שישנה טיוטת נוהל, שמצויה למעשה בידי חבריה שמכהנים בוועדת משפחה של הלשכה. הנהלת בתי המשפט סירבה לאפשר לעיין בטיוטת הנוהל, וטוענת שמדובר במסמך פנימי.

 


דוברת בתי המשפט מסרה שלא מדובר בקבלת הערות בחשאי, אלא שהטיוטה הועברה להערות באמצעות ראש הלשכה וכן מחלקת ייעוץ וחקיקה, כחלק מעבודת מטה סדורה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor