כך שינתה הקורונה את עמק הסיליקון

ijump_728x90



העשן שכיסה את עמק הסיליקון בשבוע האחרון, התפוגג חלקית ואפשר לשוב ולנשום. אל רכבת ההרים ש-2020 זימנה לעולם ההייטק, הצטרף גל השריפות שאיים על עמק הסיליקון כמעט מכל הכיוונים ושרף כמה מהמבנים ההיסטוריים מסביב לו. כל מי שחיפש מפלט באורגון בצפון, בסנטה קרוז במערב, או בלוס אנגלס בדרום, גילה במהירות שהכבישים חסומים בקירות של אש מכל הכיוונים ויחד עם הקורונה והעוצר החלקי, רבים מהישראלים שחיים פה החלו לפזם לעצמם את “אין מוצא” של אדם וקיוו שבסוף אפל בקורפטינו או גוגל במאונטן ויו ישלפו ברגע האחרון חומת הגנה חדשנית.

 

קראו עוד בכלכליסט:

השריפה לא שינתה הרבה מלבד תחושת האין אונים שהקורונה כבר יצרה וההסתגרות שנמשכת מאז פברואר, כשרוב העובדים והלימודים עברו למרחב האון-ליין והמשרדים והקמפוסים נותרו שוממים, ושינו מהקצה אל הקצה את אופי החיים והעבודה של מיליונים. כמו בישראל, גם פה בכל יום הולכת ומתארכת

רשימת העסקים שקורסים, חלקם מקומות אייקוניים שליוו את העמק עשרות שנים, כמו מייפילד בפאלו אלטו, וחלקם מקומות טרנדיים כמו בית הקפה האהוב עלי בלוס אלטוס – רד ברי, שהודיע כי ייסגר.

 

הקניונים, בניגוד לישראל, שוממים והאינטרקציה המרכזית של אנשים היא בגיחות ספורות לסופרמרקט או בהליכות בפארקים וביערות, כשהם מנסים לשמור על מרחק אחד מהשני. יותר מתמיד, נשמעות כיום בעמק קריאות של אנשים לעבור לערים ומדינות אחרות בארה”ב – השריפות, המיסוי הגבוה של קליפורניה, הנוקשות סביב המגיפה (שהצילה רבים בזכות העוצר החלקי, אך השאירה רבים עם שיער ארוך ומספרות סגורות), האפשרות לעבוד מרחוק, יוצרים לראשונה דה-סנטרליזציה של העמק שמוקדם עדיין להעריך את השפעתו.

 

אחרי שנים שבעמק עסקו רק בגיוסים של כסף ואנשים, למעלה מ-30 אלף עובדים עדכנו שפוטרו מאז מרץ בחברות סטארט-אפ ובחברות גדולות, כשעיקר המפוטרים הם בתחומי התחבורה (אובר/ליפט/ בירד) והתיירות. בחודשים האלו, רוב חברות ההייטק הפסיקו לגייס עובדים, ויחד עם הצעדים של ממשל טראמפ להקפאת ויזות עבודה וגרין קארד של מהגרים, נשמת אפו של העמק, היתה עצירה כמעט מוחלטת בתחום.

 

 


עמק הסיליקון צילום: שאטרסטוק

 

חברות הובלה (חלקן ישראליות) מדווחות בחודשים האחרונים שהשינוע שלהן עבר לראשונה להיות בין מדינות ולא רק בין ערים בתוך העמק. סן פרנסיסקו, המרוחקת כ-40 דקות נסיעה מהעמק, ושבעשור האחרון נהפכה בעצמה למוקד ההייטק והחדשנות של חברות רבות המתבססות על עובדים צעירים, עוברת זעזוע עצום בימים אלו, כשמחירי הדירות להשכרה בעיר שהגיעו לשיא בארה”ב, עברו נפילה חדה עם מעברם של עובדים רבים לעבודה מרחוק באזורים מחוץ לעיר או לקליפורניה; וכמו בניו יורק, מי שיכול, מחפש כיום מרחבים פתוחים וחיי קהילה פרבריים מחוץ לערים הגדולות.

 

מהלומה מאוד גדולה נחתה על העמק רק בשבוע שעבר, כשחברת האבטחה פלנטיר, מהחברות הכי גדולות במרכז פאלו אלטו, בירת העמק, הודיעה שתעביר את ההנהלה שלה לדנבר, קולורדו. מנכ”ל החברה, כמו בהליך גירושים, רמז על פערים שאינם ניתנים לגישור בתרבות בין שני האזורים ויצר פולמוס שלם סביב העמק והאלטרנטיבות.

 

קדמה להכרזה הזו של פלנטיר, טסלה, חברת הרכב הגדולה ביותר בעולם, שינקה את ה-DNA שלה מהעמק, שהודיעה כי תעביר חלק מהייצור שלה בעמק למדינות אחרות, שנחשבות נוחות יותר לייצור ושיווק ופחות נוקשות בנושאי מיסוי, שכר מינימום והגבלות אחרות.

 

מצד שני, כמו תמיד, ההספדים נראים גם מוקדמים מדי. מעט מאוד אזורים בארה”ב מציעים את השילוב של איכות חיים, מזג אוויר נוח (כשאין שריפות ורעידות אדמה), בתי ספר ברמה גבוהה, קהילה בטוחה ורוח של חדשנות, ולכן רשימת האלטרנטיבות לאנשי העמק במקומות אחרים מתקצרת. מחירי הנדל”ן בעמק עצמו לא נפגעו, ויחד עם ריביות נמוכות, אפילו עלו בחודשים האחרונים.

 

בקיץ, תקופה שבדרך כלל מאוד שקטה בעמק, חברות ההייטק הגדולות – פייסבוק, טסלה, גוגל, מיקרוסופט ואפל, שמניותיהן נגעו בשיאים של כל הזמנים, חזרו לגייס עובדים, וכרגע לפחות הן לא זזות לשום מקום; וגם לא העובדים שלהן שעשו הון עתק אפילו בתקופת הקורונה עם העלייה ההיסטורית במחירי המניות ורק הגדילו את תחושת הבועה הכלכלית והטכנולוגית של העמק מול אזורים אחרים בארה”ב.

 

קרנות ההון סיכון חזרו להשקיע אחרי עצירה של כמה חודשים, כולם ממשיכים לחפש יוניקורנים, וההנפקות והרכישות אפילו התגברו.

 

 


מטה גוגל בעמק הסיליקון צילום: google

 

הספדים או לא – מה שברור הוא שהעמק, כמו כל העולם, עובר תהליכים חדשים של המהפכה הדיגיטלית, והשריפות והקורונה מאיצות אותם מאוד ומשנות את מרכזי הכובד לכיוונים חדשים.

 

המהפכה הדיגיטלית, שלה חיכו כל כך הרבה זמן, מתרחשת לנגד עינינו, הופכת את המיקום הפיזי לשולי, ומחייבת חשיבה חדשה וחדשנות; במקביל היא מייתרת תפקידים היסטוריים ומאיצה פערים בין שכבות גיל ושכבנות סוציו-אקונומיות.

 

ההשפעה היא על כל תחומי החיים והטכנולוגיה, ואעסוק בחלק מהם בהמשך, ודוגמאות לא חסרות. עם תחילת השנה בבתי הספר, גילינו לדוגמה שמורים ותיקים, שנחשבים לטובים בבית הספר בכיתה, לא מוצאים את הידיים והרגליים מול מורים צעירים יותר שעדיין לא צברו ותק בכיתות, אבל היכולת שלהם להעביר שיעורים באון-ליין גבוה לאין שיעור.

 

גם החשיבה הקהילתית משתנה – בתי הכנסת הרפורמים והקונסרבטיביים, שהם ליבת החיים הקהיליתיים של הקהילות היהודיות המקומיות בארה”ב, עברו לאון-ליין ופתאום מגיעים אליהם מתפללים מכל רחבי ארה”ב שמרגישים קשורים יותר לרב או לזרם. המתנ”סים היהודיים – שיש בהם חדר כושר ופעילות אחרת, עברו למתכונת און-ליין וממציאים את עצמם מחדש, כשהם משרתים קהילות שלא נמצאות כלל באזור.

 

מאז פברואר, כל ההתקשורת עם הרופאים שלנו – היא באון-ליין, ואת הקניות בסופר החליפו חברות אחרות שמביאות מזון הביתה ולעיתים גם גידולים בגינה. אנשים רבים עוברים לחברות ביטוח שמבטחות רכבים לפי קילומטרז’, ולא באופן גלובלי, כי הרכבים לא נוסעים. חופשות הקיץ המסורתיות של טיסות ומלונות הוחלפו בשקי שינה ואוהלים או קראוונים בפארקים. וכמו בארץ, כל החיים שלנו הם סביב זום.

 

 


שריפת יער בקליפורניה צילום: איי פי

 

השינויים האלו מובילים בהכרח לחדשנות. העמק לא יכל לעמוד מנגד ולראות אותם בלי לשנות ולהציע שינוי. היזמות לא נעלמה כפי שרבים העריכו. אני פוגש כל הזמן יזמים בעמק, צעירים ומבוגרים שחושבים ועושים ומשנים כבר עכשיו בהתאם למציאות החדשה. אחד המקומות הטובים להתרשם מהשינוי היה ביום הצגת החברות של חברת ההשקעות YCombinator, שהיא יותר מחממה המכילה 100 חברות בכל מחזור ומהווה את הססמוגרף של העמק. לראשונה, כל הדמו דיי, היום שבו מציגות החברות את עצמן ואת הרעיונות שלהן, היה באון-ליין ופתח אפשרות לאנשים מכל העולם לצפות בחברות, שעד כה הציגו באולם הגדול של מוזיאון הטק בעמק.

 


ומה שעלה מהצגת 100 החברות הללו, זה שהעמק הסתגל מהר מאוד לקורונה ולדה-סנטרליזציה – חלק גדול מהחברות עסקו בפתרונות לקורונה ובמעבר הדיגיטלי מהאוף-ליין לאון-ליין (אימונים, לימודים וסופרמרקטים – באון-ליין).  אבל חלק גדול אחר, לקחו רעיונות שעובדים בעמק והציעו אותם מחוץ לעמק, במדינות אחרות או באזורים אחרים בעולם – לדרום אמריקה, למזרח התיכון, לאירופה.

 

העמק ממשיך את התפקיד ההיסטורי שלו בחדשנות, אבל מסתגל לעולם גדול יותר ורחב יותר, שיתקיים מחוץ לעמק שבו יפעלו מהנדסים, משווקים ומוכרים מהבית, ויבנו את הדברים הגדולים ממקום מבוזר שיכול להיות למעשה בכל מקום, ללא קשר לכתובת מגורים או ויזת עבודה.

 

עודד חרמוני הוא שותף מנהל של קרן ההון סיכון J-Ventures שבה מעורבים מנהלים בכירים בחברות הייטק גדולות, יזמים סדרתיים ושותפים בקרנות הון סיכון מובילות בעמק, ומתמקדת בהשקעות בחברות בעמק הסיליקון, בניו יורק וישראל.

 




קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor