השליח נפגע בתאונה – ביהמ”ש התחשב בטיפים שקיבל לצורך קביעת הפסדי שכר

ijump_728x90



פסיקה ייחודית קובעת כי טיפים שקיבל תובע שעבד כברמן ושליח ולא שולם על חלק מהסכומים מס יחושבו בחישוב הפסדי השכר. כך קבע בית משפט לברמן שנפגע בתאונת דרכים.

 

מדובר בברמן ושליח שעבר תאונת דרכים קשה בשנת 2012 ונותר עם נכויות. הברמן טען, כי הרוויח בעבודותיו השונות כ- 13 אלף שקל נטו לחודש. זאת למרות שהצהרתו המדווחת לרשות המסים היתה בסך של כ-5,000 שקל לחודש בתלוש שכר כאשר את שאר הכסף הוא הרוויח בטיפים (לפני חוק הטיפים).

 

מנגד טענה חברת הביטוח שאי אפשר לחשב הפסדי שכר על פי טיפים שלא דווחו וכי יש להתחשב בשכר המדווח שהיה נמוך משמעותית.

 

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליהו בכר, שאישר אתמול את פרסום פסק הדין שניתן ביוני האחרון, קיבל את עמדת התובע וחישב את הפסדי השכר כולל הטיפים. כלומר, התחשב בהכנסה בפועל ולא בזו שדווחה לרשות המסים שהיתה נמוכה באופן משמעותי. המשמעות היא כי הברמן יקבל פיצוי כולל מחברת הביטוח בסך של כ-1.9 מיליון שקל (לאחר ניכויים). 

 


אליהו בכר, שופט ביהמ”ש המחוזי בת”א צילום: אתר בית המשפט

 

“התובע הצליח לחסוך מעבודותיו כמיליון שקל”

 

מדובר בברמן שבזמן התאונה היה בשנות העשרים לחייו. התובע, באמצעות עוה”ד אריאל פרויליך ושחר רום ממשרד פרויליך-פרחי, ציין במהלך המשפט כי ערב תאונת העבודה עבד במספר מקומות עבודה ובהן שליח במסעדה ידועה בתל אביב וברמן בברים שונים בתל אביב. עוד העיד על עצמו, כי קודם לתאונה היה אדם חרוץ וכשיר שעבד ללא הפסקה או הפוגה במקביל בשני מקומות עבודה. לטענתו הכנסתו החודשית הגיעה לכל הפחות לסך של כ-13 אלף שקל נטו בחודש. מנגד, חברת הביטוח סברה, כי מחומר הראיות עולה ששכרו ערב התאונה עמד על כ- 5,000 שקל לחודש.

 


עו”ד אריאל פרויליך צילום: לירון מולדובן

השופט אליהו בכר קבע בפסק דינו כי “לטעמי, בנסיבותיו של תיק זה מצליח התובע להוכיח, כנדרש בדין בראיות משכנעות שבסיס שכרו ערב התאונה עולה על שיעור ההכנסה שדווח לשלטונות. התובע, שאינו מגיע ממשפחה בעלת אמצעים, מצליח לאורך שנים לא רבות לרכוש שני נכסי נדל”ן ללא סיוע בני משפחתו . מעבר לכך, בבעלותו בו זמנית לפחות 2 רכבים יוקרתיים (מרצדס ספורט ואאודי) … ולטענת התובע אף הצליח לחסוך מעבודותיו כמיליון שקל. כל אלה מלמדים על כך שהתובע אמנם מצליח להשתכר סכומים העולים לאין שיעור על אלה שדיווח עליהם לשלטונות המס”.

 

במהלך המשפט ציין בא כוח התובע, כי בעת עבודת התובע לא הוסדרו נושאי הטיפים כחלק משכרו של התובע, ולפיכך הצליח התובע להשתכר סכומים כספיים גבוהים מאותם טיפים


להם זכה כשליח וכברמן, אך אין בכך כדי לפגוע בעצם הסכומים שהשתכר כאמור.

 

בית המשפט קבע כי שיעור השתכרותו החודשי עומד באופן סביר על כ-13 אלף שקל נטו בחודש ערב התאונה. לפיכך, קבע השופט, “לא סברתי כי בסיס השכר צריך לעמוד על אותם שיעורים שדווחו בפועל, במיוחד לאור פגיעתו הקשה של התובע”, נקבע.

 

שני הצדדיים הגישו ערעור לבית המשפט העליון ביולי האחרון. חברת הביטוח, באמצעות עו”ד משה עבדי, טענה כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר העמיד את בסיס השכר של הברמן לעבר על 13 אלף שקל נטו לחודש ולעתיד על 15 אלף שקל נטו לחודש וכי לכל היותר היה על בית המשפט להעמיד את בסיס השכר לעבר על 5,000 שקל נטו לחודש ולעתיד על 7,000 שקל נטו לחודש. עוד נטען כי טעה בית משפט שלא התיר הבאת ראיות לסתור את מצבו הרפואי הנטען של התובע.

 

מנגד, טען הברמן לשעבר בערעור שהגיש לעליון כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר העמיד את הנכות התפקודית שלו על 60%, ולא העמידה לכל הפחות על שיעור הנכות הרפואית (74%). לאור האמור ביקש המערער מהעליון לתקן את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor