הפרקליטות הטעתה את בג”ץ לחשוב שפרופ’ יעל אמיתי קראה לסרב פקודה

ijump_728x90


באחת התלונות המוצדקות נגד הפרקליטות בדו”ח 2019 על מייצגי המדינה בערכאות, נמצאה הפרקליטות כמטעה את בג”ץ. פרופ’ יעל אמיתי שהציגה את מועמדותה למועצת הנגידים
גרמניה-ישראל, הלינה בפני הנציבות על כך שבמסגרת עתירה שהוגשה לבג”ץ נגד מינויה לתפקיד, נכתב שקראה לכוחות הביטחון לסרב פקודה. לפי התלונה, תשובת הפרקליטות לעתירה חטאה לאמת והציגה מצג שווא, לפיו הפונה אכן השמיעה בעבר קריאות מסוג זה. הנציב קבע שתשובת הפרקליטות לעתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק הציגה תמונה שהיה בה כדי להטעות. מקריאת המסמכים עליהם חתמה אמיתי, ברור כי מדובר בקריאה לממשלה שלא להוציא תחת ידיה הוראה בלתי חוקית, שאסור לתיתה ושאסור לבצעה. לא ראוי לסווג קריאה לגיטימית לממשלה במשטר דמוקרטי ככוללת בתוכה קריאה לחיילים לסרב פקודה, שהינה פסולה ואסורה.

 

תלונה זו של פרופ’ אמיתי היא חלק מהדו”ח השנתי לשנת 2019 שהגיש נציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) דוד רוזן על מייצגי המדינה בערכאות ואלה עיקריו: במהלך 2019 הוגשו לנציבות 633 פניות, לעומת 511 פניות שהוגשו בשנת 2018. עלייה של כ-24%. 435 מהפניות הוגדרו כתלונות, שיעור המהווה עלייה של למעלה מ-18% ממספר התלונות שהוגשו במהלך השנה הקודמת.


פרופ’ יעל אמיתי צילום: דנה קופל

 

96 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2019 נמצאו מוצדקות (כ-23%), ו-32 תלונות מתוכן (כ-33%) לוו בהמלצה אופרטיבית בצידן. 166 נדחו על הסף, 106 נדחו לגופו של עניין ו-56 הופסק בירורן. לשם ההשוואה, ב-2017 נמצאו מוצדקות 41 תלונות שהיוו כ-14% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש-13 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית; בשנת 2018 נמצאו מוצדקות 79 תלונות, שהיוו כ-22% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש- 26 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית.

 

הנציב רוזן סבור שהעלייה הזו שמסתמנת כמגמת עלייה מתמשכת מאז כניסתו לתפקיד, מעידה על “פירות שיתוף הפעולה עם הגופים המבוקרים בשנים האחרונות ועל תוצאות חשיפת הציבור הרחב לפעילות הנציבות ולתוצריה”. וייתכן שגם שהיא משקפת את חוסר האמון הגובר בפרקליטות שמהדהדים נתניהו ומקורביו – במשפחתו, ממשלתו ומפלגתו.

 


השופט בדימוס דוד רוזן צילום: עמית שעל

 

ב-89% מהתלונות בהן טיפלה הנציבות, הסתיים הטיפול במהלך שנת 2019, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. הזמן הממוצע לבירור תלונה ומתן החלטה עמד על כ-39 ימים בלבד.

 

דוגמאות נוספות לתלונות שנמצאו מוצדקות: חברת כנסת הלינה על התנהלות הפרקליטות סביב סוגיית הסכמי עדי מדינה וטענה, בין היתר, כי ההנחיה, לפיה על המשטרה להעביר דיווח תקופתי לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה בסוגיית עדי המדינה הינה כללית, עמומה ולא עודכנה מאז שנת 2005. מהתייחסות הפרקליטות עלה, כי בזכות תלונתה של חברת הכנסת לנציבות אותרה תקלה בדבר היעדר יישום ההנחיה בשנים האחרונות באשר לדיווח התקופתי בנושא. עם גילוי תקלה זו, מונתה פרקליטה בכירה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה אשר תפקידה לרכז הנתונים אודות טובות ההנאה הניתנות במסגרת הסכמי עדי מדינה ולהפיק דו”ח תקופתי בהסתמך על נתונים אלו, שיועבר לעיונם של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. התלונה נמצאה מוצדקת.

 


סנגור פלילי הלין לנציבות כנגד התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת פרשת רצח חמורה. לפי התלונה, הפרקליטות אישרה את חקירתו באזהרה של הסנגור – במסגרת תפקידו – בחשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, מבלי שהיה לה כל ביסוס ראייתי לכך. משחקירתו של הסנגור הסתיימה ב”חוסר אשמה” טען הסנגור להתנהלות קיצונית ופוגענית של הנילונים. הנציב רוזן מצא את התלונה מוצדקת. הפרקליטות טענה לחשד כי הסנגור היה מעורב בהדלפת מידע מחדר החקירות לאדם אחר. הנציב דחה את טענת הפרקליטות וקבע כי מלימוד תמלילי האזנות הסתר, שיורטו במסגרת חקירת הפרשה, ושעליהם התבסס עיקר החשד נגד הסנגור, לא ניתן להסיק כי הסנגור הוא שהדליף מידע, למי שאינם מרשיו. ולכן, ההחלטה לעצור את הסנגור במעצר בית, תוך הטלת איסור על יצירת קשר עם המעורבים בפרשה – לרבות מרשיו – פגעה בצורה קשה בזכות חוקתית, זכות ההיוועצות של לקוח עם עורך דינו.

 

מבוקרי הנציב הם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, חטיבת התביעות המשטרתיות, עורכי דין המחזיקים יפוי כוח מטעם היועמ”ש, תובעים המוסמכים מטעמו של היועץ, וחוקרי משטרה המייצגים את המדינה בערכאות. קבוצת המבוקרים כוללת כ-3,680 מייצגי מדינה. מספר התלונות הגבוה ביותר, 229 (53%) הוגש נגד הפרקליטות. נגד היועץ המשפטי ומחלקותיו הוגש 17 (4%).



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor