רשמי הילדים כנוצרים כתנאי לדיון בבקשת גירושין

ijump_728x90


האם אישה יהודיה שהמירה את דתה לנצרות תחויב לרשום גם את שני ילדיה הקטינים כנוצרים, כתנאי לכך שיאושרו גירושיה מבעלה? בשאלה זו מתבקש לדון בית הדין הכנסייתי לערעורים של הפטריארכיה היוונית בירושלים.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

הסוגיה התעוררה במסגרת הליך גירושין של בני זוג, כשהאישה שמיוצגת בידי עו”ד ליאן קהת המירה את דתה לדת הנוצרית יוונית אורתודוכסית ונישאה לבעלה בגיל 20 לפי המסורת הנוצרית. לזוג נולדו שלושה ילדים ונטען כי למרות המרת דתה של האישה, הילדים התחנכו במוסדות יהודים.


אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

כעשר שנים לאחר הנישואים פתחה האישה בהליכי גירושין. בדיון בינואר 2019 נודע לבית הדין הכנסייתי כי האישה לא רשמה את הקטינים כנוצרים וגם לא את עצמה ובערעור שהגישה היא טוענת כי בית הדין הכנסייתי החליט לחייב אותה לשנות את דתה במשרד הפנים מאחר שידוע שהיא עברה טבילה וגם ילדיה ונישואיה התקיימו בכנסיה אורתודוכסית.

 

האישה התנגדה לדרישה, הודיעה לבית הדין הכנסייתי שהיא חזרה לדתה המקורית והעובדה ששני הילדים רשומים במשרד הפנים כיהודים היתה על דעתו של בעלה והיא עומדת על השארת המצב הקיים ללא שינוי.

 

בסוף 2019 דחה בין הדין את בקשתה וחייב אותה לרשום את הקטינים כחברי הכנסייה היוונית אורתודוכסית וזאת כתנאי להמשך הדיון בתביעה לגירושין.

 

על כך הגישה ערעור והיא טוענת כי למרות שהקטינים עברו את טקס הטבילה והוצא לקטינים לכאורה אישור של בית הדין הכנסייתי, הרי שללא רישום ההמרה במשרד הדתות אין להמרת הדת תוקף חוקי. המסקנה המתבקשת לטענתה, היא שהקטינים לא המירו את דתם ולא השתייכו לעדה הנוצרית יוונית אורתודוכסית אלא לדת היהודית בלבד.






עורכת דין ליאן קהת
צילום: יעקובי רונן

 

 

עוד נטען כי אפילו אם תסכים האם להמיר את דתם של הילדים ולרשום זאת במשרד הדתות, הרי שבתה היא מעל גיל 12 ולא ניתן לעשות זאת ללא אישורה בכתב, וזאת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקובע כי אם מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו, אלא אם כן נוסף להסכמת הוריו או אישור בית המשפט, נתן גם הוא מראש הסכמתו בכתב. הבת, נטען, נולדה טרם המרת דתה של האישה ולכן היא נולדה לאם יהודייה ולאב נוכרי.

 


לטענת האישה אין לבית הדין הכנסייתי סמכות לכפות עליה להמיר את דתם של הקטינים וחופש הדת מהווה את אחת החירויות הבסיסיות של אדם. עוד היא טוענת כי עקרון טובת הילד צריך להילקח בחשבון וכאשר האם שייכת לעדה היהודית ועניין המשמורת וחינוך הקטינים מוטל על כתפיה.

 

בן זוגה לשעבר של האישה מיוצג בידי עו”ד עיסא פראג. האישה טוענת כי על אף שערעורה הוגש כבר לפני מספר חודשים, הוא לא נדון עד כה. בימים האחרונים היא פנתה שוב לבית הדין וממתינה להכרעה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor