במוקד החלטת המחוזי בת”א: מיהו צרכן של פייסבוק?

ijump_728x90



פייסבוק תאלץ להתגונן בישראל מפני בקשת תביעה ייצוגית, אחרי שבית המשפט דחה את דרישת החברה לפסול את הבקשה על הסף בטיעון שהתובעים אינם “צרכנים” של הרשת החברתית.  

קראו עוד בכלכליסט:

 

במרכז ההחלטה, של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב רחמים כהן, עמדה השאלה מיהו “צרכן” של פייסבוק. הרשת החברתית טענה שההגדרה מכסה רק משתמשים מהשורה, ולכן לפי תנאי השימוש שלה לא יכולה התביעה להתברר בישראל אלא רק בבית משפט בקליפורניה. מנגד טענו התובעים – שני מפעילים עמודים ששילמו בעבור פרסום בפייסבוק לפני שהחברה סגרה את חשבונותיהם – שגם הם עונים להגדרה של “צרכן”, ולכן יש לדון בבקשת התביעה הייצוגית בישראל.

 

התובעים, עו”ד אלי נכט ואיש השיווק העצמאי סמיון ולדברג, הגישו את בקשת התביעה בשם “כל משתמשי פייסבוק (בין אם בתשלום, בין אם לאו) שחשבון הפייסבוק שלהם הושבת על ידי פייסבוק ללא התראה מוקדמת וללא שפייסבוק אפשרה להם לערער על ההחלטה להשבית את החשבון”. בין השאר טענו השניים שפייסבוק הפרה את תנאי השירות שלה כאשר השביתה את חשבונותיהם ללא התראה מראש וללא אזהרה, ושפעלה בחוסר תום לב בניגוד לחוק החוזים. לדבריהם, סגירת החשבונות גרמה למשתמשים נזק כספי ישיר ועקיף. עוד נטען שסעיף שמתיר לפייסבוק להשבית את חשבונות משתמשיה כרצונה ללא הודעה מוקדמת וללא אפשרות לשחזר את החשבון הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו להתבטל.


רחמים כהן שופט בית המשפט המחוזי תל אביב

 

לפי תנאי השימוש בפייסבוק, במקרה של”צרכן” יש טענות או מחלוקות כלפי החברה, הרי שחלים על אלו חוקי המדינה שבה הוא מתגורר, והסמכות הרלוונטית לדיון היא בית המשפט באותה מדינה. שאר המשתמשים יכולים לתבוע את החברה רק בבית משפט בקליפורניה.

 

פייסבוק, שביקשה לדחות את בקשת התביעה על הסף, טענה שהתובעים אינם צרכנים, שכן הם מציגים את עצמם בבקשת האישור כמשתמשים עסקיים שרכשו שירותים מהחברה. “המבקשים אינם ‘סתם’ משתמשים בפלטפורמת פייסבוק, שאינם משלמים (קרי, צרכנים) אלא הם משתמשים ש’אינם צרכנים’ (קרי, מפרסמים)”, כתב כהן בסכמו את טענות פייסבוק. מנגד, טענו התובעים שהסיווג של פייסבוק אותם כלקוחות עסקיים שגוי, שכן הם גם בעלי חשבון פרטי שהושבת גם הוא.

 

בהחלטתו מציין השופט כהן את העובדה שלצד העמוד העסקי פתחו התובעים גם פרופיל משתמש אישי, ושפייסבוק סגרה את שניהם. “מבחינה לשונית, המבקשים הם ‘צרכנים’ של פייסבוק, הם ‘משתמשים’ בשירותי פייסבוק”, אמר. “פייסבוק מבקשת להבחין בין משתמשים שאינם משלמים, שאז הם צרכנים, לבין משתמשים אשר רכשו שירותי פרסום מפייסבוק, שאז אינם צרכנים. סבורני, שנושא התשלום אינו יכול לשמש מדד בלעדי להבחנה בין צרכנים ללא צרכנים.

 

“מטבע הדברים, בעולם הרגיל, צרכן משלם עבור השירותים שהוא צורך. לפיכך, עצם התשלום, אינו הופך את המבקשים ללא צרכנים. הטענה, שרק מי שלא משלם לפייסבוק הוא ‘צרכן’, אינה מובנת מאליה. מדובר בשימוש מעורב הן שימוש אישי, ביתי ומשפחתי (בפרופיל האישי) והן שיווק קורסים וקידום נושאים ציבוריים ב’עמודים’. בשים לב לכך, שמדובר בשירות ‘שעיקרו אישי’ ולכך, שפייסבוק סגרה את הפרופיל האישי נראה, שיש לראות במבקשים כ’צרכנים’ של פייסבוק”.

 


פייסבוק צילום: canva

 

כהן מזכיר גם את פער הכוחות הניכר בין התובעים לפייסבוק: “המבקשים הם אנשים פרטיים, שרכשו מידי פעם שירותי פרסום ו’חבילות’ שיווק ואילו פייסבוק היא תאגיד רב לאומי ורב עוצמה, שמעל לשני מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים במוצריו, אי השוויון בין פייסבוק לבין המשתמשים הוא כה משמעותי, עד אשר יש בו כדי לטשטש את ההבדלים, אם קיימים, בין משתמשים שלהם פרופיל אישי בלבד לבין משתמשים שלהם גם ‘עמודים’ עסקיים. שניהם מצויים בעמדת נחיתות ביחס לפייסבוק ושניהם ראויים להגנות החקיקה הצרכנית”.

 

לאור זאת קיבל השופט את טענות התובעים שהם “צרכנים” של פייסבוק, דחה את בקשה הפסילה על סף של החברה וחייב אותה בהוצאות משפט בסך כ-30 אלף שקל. עתה צפוי התיק להתקדם לדיון בבקשת התביעה הייצוגית לגופה, ורק לאחריו יחליט בית המשפט האם לאשר את הבקשה או לפסול אותה.

 


בפייסבוק בחרו שלא להגיב להחלטה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor