בית המשפט המחוזי מרחיב את טווח שכר הטרחה שניתן לשלם למנהל עיזבון

ijump_728x90


בפסק דין יוצא דופן של בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט סגן הנשיא שאול שוחט להכפיל את שכרו של מנהל עיזבון שטיפל בתיק מורכב, כך שבמקום לקבל 2% מתוך העיזבון שהם 700 אלף שקל, הוא יקבל 4% מהעיזבון, ובסה”כ 1.44 מיליון שקל לפני מע”מ. זאת עבור עבודה שנמשכה 9 שנים וכללה איתור של 154 יורשים שונים.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 


סגן נשיא המחוזי ת”א, השופט שאול שוחט. ציין כי השכר השעתי שנפסק בשלום, 350 שקל, “נמוך משמעותית מהתעריף לעורך דין בעל ותק וניסיון”

 


ההחלטה התקבלה בשבוע שעבר ובמסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש מנהל העיזבון, עו”ד אפרים ולדמן, על פסק דין של השופטת אסתר ז’יטניצקי רקובר מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר דחתה את בקשתו לפסוק לו שכר טרחה שיעמוד על 4% משווי העיזבון.


 

ההחלטה של השופטת רקובר ניתנה על אף שהאפוטרופוס הכללי הסכים לשכר המבוקש, ועשה זאת לאחר שהוצגה הסכמה לכך כמעט מצד כל היורשים. השופטת ביקשה בתחילה מעו”ד ולדמן לפרט מהו שווי העיזבון ומה הסכום שהוא צפוי לקבל, והוא השיב שהשווי הכולל 36 מיליון שקל והדגיש שנאלץ לבצע עבודה יוצאת דופן בשל ריבוי היורשים בתיק והצורך באיתורם.


 

השופטת הפנתה לתקנה 45ב לתקנות הירושה בה מוגבלת תקרת השכר ל3% משווי העיזבון ושכר גבוה מכך משולם רק במקרים מיוחדים בהם בוצעו פעולות חריגות או מאמץ מיוחד. לפי הפסיקה הממוצע בקביעת שכר טרחה צריך להתקרב לאמצע כלומר 1.5%-2%.

 

 


עו”ד רמי שמאמה צילום: שרון לוין

 

במקרה זה קבעה השופטת אומנם העיזבון כלל נכסים רבים וניהולו נמשך 9 שנים והצריך התנהלות לא פשוטה מול יורשים רבים. יחד עם זאת ציינה שמנהל העיזבון העריך כי הוא וצוותו עבדו על התיק 2000 שעות והדבר מגלם 720 שקל לשעת עבודה, סכום שלדברי השופטת חורג מהנהוג והמקובל אף בנסיבות שבהן ניהול העיזבון הצריך ביצוע פעולות רבות וחריגות.


 

הסכמת מרבית היורשים לתשלום 4% קבעה השופטת אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין זה שהרי שכר הטרחה של מנהלי העיזבון נקבע ע”י בית המשפט ולא ע”י היורשים. לפיכך היא החליטה להעמיד את שכר הטרחה בסך 350 שקל לכל שעת עבודה ובסך הכל 700 אלף שקל ובתוספת מע”מ.

 


מנהל העיזבון הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה באמצעות עו”ד רמי שמאמה. השופט שוחט סקר את פסיקתה של השופטת רקובר ונימוקיה ולבסוף קבע כי הוא סבור שיש לקבל את הערעור ולפסוק למנהל העיזבון את שכר הטרחה שביקש.

 

הוא קבע כי אומנם צדקה השופטת רקובר כשציינה כי הסמכות לפסיקת שכר טרחת מנהל עיזבון היא לבית המשפט בלבד, יחד עם זאת לדברי השופט שוחט מדובר כאן במקרה חריג למדי בו היורשים שהיו מודעים לכלל העבודה והיקף הפעילות שנדרשה ממנהל העיזבון הביעו הסכמתם לבקשתו לפסיקת שכר טרחתו מתוך הערכה והוקרה על העבודה המאומצת והבלתי שגרתית והתוצאה שהניבה. בנסיבות אלו הוא קבע כי “בהחלט היה מקום ליתן משקל להסכמת היורשים ולעמדת האפוטרופוס הכללי”.

 

השופט ציין כי השכר השעתי שנפסק בהיקף 350 שקל “נראה נמוך משמעותית מהתעריף השעתי המקובל לתשלום לעו”ד בעל ותק וניסיון רב כמו המבקש”. בנסיבות אלה החליט השופט שוחט לקבל את הערעור ולקבוע ששכרו של מנהל העיזבון יעמוד על 4% משווי העיזבון.

 

“פער בלתי נתפס לעומת שכר מפרקים”

 

פסק הדין והנורמות המשתקפות בו מצביעות על הבדל קיצוני לעומת המקובל בעת פסיקת שכר טרחה של מפרקים ונאמנים בהליכי חדלות פרעון. זאת על אף שישנם לא מעט קווי דימיון בין עבודתו של מפרק חברה לבין מנהל עיזבון.

 

כך, בעוד מפרקים ונאמנים בהליכי חדלות פרעון דורשים (ומקבלים) עד 15% מקופת הנושים לכיסם, בתחום העיזבונות שכר הטרחה המקובל נמוך הרבה יותר ועומד על 3%-4% לכל היותר מתוך העיזבון, בהתאם לתקנות הירושה.

 


בנוסף, בתחום העיזבונות אין כמעט משמעות להסכמת יורשים לשכר טרחה ולהפך, במרבית המקרים הסכמה כזו נחשבת פסולה. בתחום הפירוקים, בעלי התפקיד נוהגים לעשות שימוש בהסכמת נושים, בעיקר כשמדובר בנושים חזקים כמו בנקים שכלל לא נושאים בשכר הטרחה, על מנת לשכנע את השופטים לפסוק להם שכר גבוה יותר.


 

עו”ד רמי שמאמה שייצג את מנהל העיזבון אמר בתגובה לפסק הדין: “ישנו פער בלתי נתפס בין שכר מנהלי העיזבון כפי שנקבע בתקנות הירושה לבין שכרם של ‘בעלי תפקיד’ אחרים כפי שנקבע בתקנות החברות אשר עשוי להגיע לשכר של 15%, מנהל עיזבון צריך להסתפק ב’תקרה נמוכה’ של 3% עד 4% במקרים מיוחדים. שניהם עושים מלאכה דומה אבל באופן אבסורדי ממנהל העיזבון מצפים להסתפק בהרבה פחות.


 

גם כאשר בית המשפט פוסק את שכרו של מנהל העיזבון על פי תעריף שעתי, הוא פוסק תעריף שעתי נמוך בהרבה לעומת שכר מפרקים. למרבה הצער, עד כה, גם הסכמת כל היורשים לתת למנהל העיזבון שכר של 4% לא הועילה. בתי המשפט נטו להתעלם מהסכמה זו ובמקרים מסוימים אף ראו בה דבר פסול.


 

היום בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט שאול שוחט) עושה הבחנה דקה אך חשובה מאד לטובת מנהלי עיזבון. אם הסכמת היורשים לשכר ניתנה לאחר שמנהל העיזבון סיים את תפקידו, אין להתעלם ממנה.”



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor