“לא צריך לעבוד שנתיים-שלוש בלי משכורת”

ijump_728x90



סטראט־אפים מוביל־איי והאבנה לאבס, שנמכרו לאינטל, הם דוגמאות נפלאות לאקזיטים ישראליים במיליארדי דולרים, אבל תעשיית ההייטק יודעת הרבה מאוד אכזבות. רוב חברות הסטארט־אפ לא יגיעו לאקזיטים של מיליארדים ואפילו לא של עשרות מיליונים, ורבים מהיזמים יסגרו את החברות שעליהן נתנו את נשמתם. רם יוניש מסימפליפיי (Cymplify) ויבגני פאץ’ מפאזיט (Fuzzit) מצאו לעצמם דרך אחרת להגיע לאקזיט המיוחל. בתוך מספר חודשים הם מכרו את החברה שאותה הקימו בהשקעה מינימלית.  

קראו עוד בכלכליסט:

 

פאץ’ ויוניש מכרו את החברות שלהם בתוך פרק זמן של חודשים ספורים בתמורה למיליוני דולרים, וכבר מהרגע הראשון שניהם היו מודעים לכך שזהו המסלול שבו ילכו.

פאזיט של יבנגי פאץ’, יוצא יחידת 8200 ובוגר של כמה חברות הייטק, כולל היפריון שנמכרה לצ’קפוינט, הקים את החברה לבדו ב־2019 והסתייע במספר עובדים מרחוק כדי לפתח את הטכנולוגיה של החברה. בחברה, שנמכרה לענקית הקוד הפתוח GitLab במיליוני דולרים, לא הושקע כסף מקרנות או משקיעים פרטיים כך שכל סכום האקזיט הלך לכיסו של פאץ’.

 

רם יוניש הצטרף לשני יזמים, יהלי סלע וגילי ינקוביץ, שהיו בעבר ביחידת מצו”ב (מרכז צופן וביטחון) בצה”ל והקים איתם את סימפליפיי שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת ליצרניות ציוד IoT לחזק את הגנת הסייבר שלהן באופן מובנה על גבי המכשירים עצמם. כחצי שנה לאחר הקמת סימפליפיי הם מכרו אותה לענקית צ’ק פוינט תמורת כמה מיליוני דולרים.

 

מכירה תוך חודשים

 

בשיחה עם “כלכליסט” מסביר יוניש מדוע יזמים צריכים לחשוב היטב על הדרך שהם מתכוונים לעשות עוד לפני שהם יוצאים למסע הארוך של הקמת חברה. “אני מכיר הרבה יזמים צעירים שעובדים שנתיים־שלוש ולא מושכים משכורת בלי אוכל במקרר ונתקעים עם חברה בלי אמצעים לפתח אותה”, הוא אומר.

יוניש אינו יזם צעיר וזה אינו ניסיונו הראשון בהקמת חברה, אך בגיל 47 הוא הבין שהמסלול לאקזיט לא חייב לעבור דרך קרנות הון סיכון או גיוסי ענק אלא אפשר להגיע אליו במכירה מהירה מאוד. יוניש עבד במטריקס 11 שנים ובתפקידו האחרון היה סמנכ”ל מכירות בחטיבה גדולה, אך במקביל הקים עם שחר מטורין את “סטארט־אפ גריינד”, קהילה שנועדה לחשוף סיפורי השראה ולחבר יזמים מתחילים לאלה שכבר הצליחו.

 

באחד האירועים פגש את ינקוביץ וסלע שהציעו לו להצטרף אליהם להקמת סטארט־אפ. “כשחשתי מספיק בטוח עזבתי את מטריקס והקמנו את סימליפיי באפריל 2019. כמה חודשים אחר כך, בנובמבר, כבר חתמנו על המכירה לצ’ק פוינט”, מספר יוניש.

 


רם יוניש, מייסד סימפליפיי צילום: סאם יעקובסון

 

למרות התיאור הפשוט של מכירת החברה, יוניש אומר שלא מיהר למכור אותה ואפילו היה קרוב מאוד לקבל השקעה גדולה ממשקיע פורטוגלי שהאמין בו. “היינו בשלב מתקדם, אבל לבסוף החלטנו לבחור בצ’ק פוינט ולא בהשקעה”, הוא מספר. “מהרגע שהקמנו את החברה שמנו לעצמנו יעד של 9 חודשים לגיוס גדול או מכירה אפשרית”.

 

פגישה עם צ’ק פוינט סייעה לו להחליט. “הגעתי לפגישה עם בכיר בצ’ק פוינט ומהר מאוד הוא אמר לי שהטכנולוגיה שלנו מעניינת אותם, אם לשיתוף פעולה ואם לרכישה. זה הדבר שגרם לי להבין שאפשר גם אחרת. כולם חושבים לבנות את היוניקורן הבא ואף אחד לא חושב על מכירה מהירה. לי זה גרם להיות יותר רגוע כלכלית ויותר רגוע מבחינת עבודה”.

לאחר שהבין שמכירה מהירה יכולה להיות אופציה טובה החליט יוניש לסייע ליזמים אחרים לעשות דרך דומה.

 

“המסר שלי ליזמים הוא שלהקים חברה ולמכור אותה מהר זה לא מילה גסה, אלא זו צריכה להיות שאיפה”, הוא מכריז. “כך תגיע ליזמות הבאה שלך כשאתה רגוע והרבה יותר בשל ותוכל לפתח משהו גדול יותר. הרבה חברות נופלות בשלב של הפרה־סיד וסיד, אבל אם אתה מגיע ממקום בטוח כמי שכבר עשה את זה, הסיכוי שלך להצליח הוא הרבה יותר גדול.

יוניש מוסיף ש”לגייס מקרנות זה דבר טוב, אבל זו לא הדרך היחידה”.

 

 


מימין: אלירן מסיקה דירקטור רכישות GitLab ויבגני פאץ מנכ”ל פאזיט צילום: איציק בן דוסה

 

עד 10 מיליון דולר

 

לדברי יוניש, המסלול שהוא מציע מתאים רק לחברות סטארט־אפ שיש להן פתרון טכנולוגי מוכח לבעיה כלשהי.

“כשיש לנו ביד פתרון טכנולוגי נחפש תאגיד שהפתרון הזה יכול לסייע לו”, הוא מסביר את החזון מאחורי היוזמה שלו. “אנחנו רוצים לכוון לתאגיד שהטכנולוגיה שלנו תעניין אותו. זה שונה כי רוב הקרנות שואלים את הסטארט־אפ מיהם הלקוחות שלך ומהו הצפי לגידול. לעומת זאת, אנחנו רוצים להיפגש כבר בהתחלה עם הצוותים של התאגידים ולראות מה מעניין אותם, לקבל מהם פידבק ולתת מענה אמיתי לצרכים שלהם. במקום להשקיע שנים ולחכות לאקזיט הגדול נוכל למכור מהר את הטכנולוגיה שלנו בתוך זמן קצר בכמה מיליוני דולרים. אנחנו מדברים על סכומים של עד 10 מיליון דולר. זה יביא את היזם למקום של איזון בחיים. הוא יוכל להיכנס לתאגיד גדול ולהתקדם בו או לצאת החוצה אחרי תקופה”.

 

“אני מחפש יזמים שעדיין לא גייסו כסף מקרנות הון סיכון וחייב שיהיה להם פתרון טכנולוגי שעובד וצוות טכנולוגי חזק”, הוא מדגיש. “אני רוצה להביא לתאגיד עסקה פשוטה בסכום לא גדול, עסקה שלא מזיזה את המחט לאף אחד. אבל היזם חייב להיות מאוד גמיש במחיר ולא לדרוש יותר מדי”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor