60% מהערעורים על איכוני השב”כ נמצאו מוצדקים

ijump_728x90



וועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה על מנת לדון בתלונות על מנגנון הערעור של משרד הבריאות על בידוד בעקבות שימוש בכלי הריגול של שב”כ על מנת לזהות אזרחים שהיו במגע עם נשאי קורונה מאומתים. בשבוע הראשון של ההפעלה המחודשת של הכלי, בין ה-1 ביולי ל-8 ביולי, התבקש השב”כ לרגל אחרי 6,321 אזרחים ולאתר את המגעים שלהם עם אזרחים אחרים. בסך הכל זיהה הארגון 70,051 מגעים, מתוך 70,949 מגעים שזוהו בסך הכל, והאזרחים שאותרו התבקשו להיכנס לבידוד.

קראו עוד בכלכליסט:


 

כ-22 אלף ממקבלי הודעות הבידוד בחרו לערער על כך בפני משרד הבריאות, אם כי את נתון זה יש לסייג שכן בימים הראשונים של הפעלת כלי השב”כ מוקד הערעורים של המשרד לא תפקד וייתכן שחלק מהמבודדים נואשו מניסיון הגשת הערעור שלהם. מבין מגישי הערעורים, בסופו של דבר אושר הערעור של כ-60% מהפונים. “אם מישהו מעדכן שהיה בבית ולא פגש אנשים, אנחנו נותנים לו לצאת מבידוד”, אמרה בדיון איילת גרינבאום אריזון, שאחראית על מוקדי החירום של משרד הבריאות.

 

נתון נוסף מתייחס להצלחת כלי השב”כ באיתור נשאים. לפי הנתונים שהוצגו לכנסת, מתוך כלל המגעים שאותרו, בסיוע השב”כ ואמצעים אחרים, 3,495 אובחנו מאוחר יותר כנשאים, מהם 2,468 אותרו רק באמצעות הכלי של השב”כ. לכאורה, עולה שכלי השב”כ איתר לבדו יותר מ-70% מנשאי הקורונה.


נדב ארגמן ראש השב”כ צילום: עמית שאבי

 

ואולם, כפי שמציינת פרופ’ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בפועל איתר השב”כ רק 28.9% מכלל הנשאים החדשים, שכן מספרם הכולל עמד בשבוע הראשון של הפעלת הכלי על 8,529 בסך הכול (נתוני משרד הבריאות שהוגשו לכנסת כללו רק את אלו האנשים מכלל המגעים שאובחנו כנשאים, ולא את כל הנשאים שאובחנו בתקופה זה). נתונים אלו דומים לנתוני ההצלחה של השב”כ בתקופת ההפעלה הקודמת. “מהדיון נראה שאין נתונים מדויקים ויש פערים בין הנתונים. עם נתונים כאלה, קשה מאוד יהיה לקבל החלטות מושכלות. אני מקווה שוועדת חוץ וביטחון תדרוש קבלת נתונים מדויקים בעתיד”, אמרה נהון לכלכליסט.

 


פרופסור קרין נהון נשיאת איגוד האינטרנט צילום: עמית שעל

 

ח”כ אורנה ברביבאי אמרה בפתח הדיון: “הכלי כל כך חריג שצריך לייצר מענה מותאם ממשרד הבריאות. ומה שראינו זה שהכלי הצליח לאתר 70% מהחולים, ולא הייתה לזה המשכיות בהבטים של חקירה אפידמיולוגית. כתוצאה, 70 אלף איש הוכנסו לבידוד – זה חריג בכל קנה מידה. התחלנו בחטא את איכוני השב”כ, המשכנו בכך שלמשרד הבריאות אין מוטיביציה לפתח טכנולוגיות אחרות, והגענו למציאות שבה 70 אלף איש נכנסו לבידוד. רבבות אנשים נכנסו לבתיהם ולא היה להם קצה בהבט של מתן שירות. 2,700 איש ערערו, מתוכם רק רבע שוחררו מהבידוד. יש ספק סביר באמינות הנתונים. כל העסק מנוהל רע”.

 

ח”כ ניצן הורוביץ טען שאיכונים שגויים מכניסים אנשים לבידוד מיותר ופוגעים במקומות עבודה. “לפי הנהל אפשר לפנות למשרד הבריאות ואפשר לבקש בדיקה חוזרת, אבל אי אפשר להשיג מענה ממשרד הבריאות או להגיש ערעור”, טען. “אין עם מי לדבר, זה דבר בלתי נסבל. יש גם שורת שאלות לגבי הנתונים השונים, כמה נשלחו, כמה לא אותרו, מה הזמן שעובר מאיתור המגע ועד מתן ההודעה. הסיפור הזה קריטי, כי אם מוסרים הודעה מהר הבידוד יותר מוצלח וקוטעים את שרשרת ההדבקה. צריך להבין אם הסיפור הזה אמין”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor