הממשלה תקדם טכנולוגיות אזרחיות במקום מעקב השב”כ

ijump_728x90



הממשלה תחויב לפתח טכנולוגיות אזרחיות לאיתור קירבה בין בני אדם, שמתוכננות מלכתחילה באופן שמגן על הפרטיות, בדומה לנעשה בעשרות מדינות אחרות בעולם. השימוש באפליקציות יהיה וולונטרי, ללא תשלום, ויתבסס על מידע מוצפן ואנונימי. כך קובעת הצעת חוק שניסחו בימים אלה והגישו לוועדת החוץ והביטחון בכנסת קבוצה של 15 מומחים לפרטיות מתחומי המשפט, הטכנולוגיה ומדעי החברה.  

קראו עוד בכלכליסט:

 

“פיתוח חלופות אזרחיות לכלי המעקב של השב”כ אחר נתיבי התנועה וההדבקה של חולי קורונה והאנשים שעימם נפגשו, הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה”, אומרים עו”ד חיים רביה ופרופ’ מיכאל בירנהק, שיזמו את ההצעה ונמנים על קבוצת המומחים החתומה עליה. “אין מחלוקת שהמעקב של השב”כ, אירגון ביון מסכל, אחרי אזרחי המדינה הוא צעד קיצוני ומסוכן שיש לחדול ממנו לאלתר. הצעת החוק נועדה לחייב את הממשלה לפעול באפיק אזרחי, וקובעת אמות מידה להגברת אמון הציבור בטכנולוגיות החלופיות ולעידוד השימוש בהן. אם ישראל תפעל כך היא תצטרף למעגל המונה עשרות מדינות, שברובן המכריע נאבקות בקורונה בהצלחה רבה”.


ניטור חולי קורונה צילום: שאטרסטוק

 

עם קבלת החוק הזמני להסמכה חוזרת של שירות הביטחון הכללי למעקב אחר מסלולי התנועה של חולי קורונה והאנשים שהיו במגע איתם, פרסמה קבוצת המומחים לפרטיות הצעה מפורטת להסדרת חלופה אזרחית למעקב השב”כ. ההצעה הוגשה לחברי וחברות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שידונו בשבועות הקרובים בגיבוש הסדר קבוע להסמכת השב”כ למעקב אחרי חולים.

 

לפי דברי ההסבר להצעת החוק של המומחים, יש טכנולוגיות אזרחיות שהן חלופות טובות למעקב השב״כ. שלא כמו אמצעי המעקב של השב”כ, הטכנולוגיות האזרחיות מאפשרות זיהוי מהיר ומדוייק יותר של מגעים, תוך שמירה טובה על פרטיות.

 

תפקע הסמכת השב”כ

 

לפי ההצעה, החלופות יכללו יישומון (אפליקציה) שמיועד להתקנה במכשיר טלפון חכם, וחומרה ייעודית כמו צמיד או כרטיס חכם, שיאפשר לנטר קירבה בין חולה לאדם אחר, גם בקרב האוכלוסיה החרדית, או אנשים אחרים שאינם משתמשים בטלפונים חכמים.

 


אפליקציית משרד הבריאות למאבק בקורונה

 

הצעת החוק של המומחים מורה שהשימוש בחלופות יהיה וולונטרי, בדומה לאפליקצית “המגן” – היישומון הלאומי למאבק בקורונה שפיתח משרד הבריאות עם פרוץ המגפה. ההצעה קובעת כי שר הבריאות יגבש ויתקצב תוכנית לאומית לעידוד השימוש בחלופות. ההצעה נוקטת ניטרליות טכנולוגית ונמנעת מהוראה מפורשת בדבר טכנולוגיה מסוימת שתשמש למטרה הזו. עם זאת, ההצעה קובעת שהשימוש בטכנולוגיות האלה יהיה חינמי, כדי להגביר את תפוצתן ויעילותן וכדי שכל האזרחים יהיו מוגנים.

 

מידע אנונימי ומוצפן

 


במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות למידה שאינה עולה על הנדרש, קובעת הצעת החוק של המומחים עקרונות לפעולת החלופות האזרחיות למעקבי השב”כ. בין השאר היא מורה כי השימוש בהן ייעשה רק בהסכמה מדעת של המשתמש ומרצונו החופשי, כי הן לא יאספו או יפיצו מידע אישי מזהה, כי כל המידע שיעבדו יהיה אנונימי ומוצפן, וכי הוא יישמר באופן מקומי רק במכשיר המשתמש. נתוני הקירבה שייאספו בדרך הזו יימחקו מאליהם לאחר 21 יום.

 


מעקב אחר אזרחים צילום: שאטרסטוק

 

הטכנולוגיות, קובעת ההצעה, יאפשרו למשתמש שאובחן כחולה קורונה לעדכן משתמשים אחרים שהיו במגע קרוב איתו ב-14 הימים שקדמו לאבחונו, בציון מועד מקורב של השהות – בלי לזהות את החולה עצמו. לא יועבר מידע מהיישומון, אלא בפעולה רצונית ומודעת של המשתמש, בכל מקרה, לא יועבר מידע לממשלה, אלא בהסכמת המשתמש ומרצונו החופשי.

רבים מהמומחים שגיבשו את הצעת החוק הם מייסדי עמותה בשם “פרטיות ישראל” שנמצאת בשלבי רישום אחרונים בימים אלה. הם כוללים את פרופ’ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עו”ד חיים רביה, ראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי-הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, ד״ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, ד”ר ענת בן-דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, עו”ד יורם הכהן, מנכ”ל, איגוד האינטרנט הישראלי ולשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ועו”ד נעמה מטרסו, מומחית לאבטחת מידע והמנכ”לית המיועדת של פרטיות ישראל.

 

עוד נמנים על מגישי ההצעה עו”ד עמיר כהנא ממרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית, ד”ר דלית קן-דרור פלדמן מהקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, עו”ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, ד”ר אלדר הבר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ’ בני פנקס ממרכז הסייבר והמחלקה למדעי המחשב באונ’ בר-אילן, דורון שקמוני, מומחה סייבר ויזם טכנולוגיה שהוא ממקימי איגוד האינטרנט הישראלי ונשיאו בעבר וד”ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית ומנהלת מערך המחקר ופיתוח התעשייתי של משרד התמ”ת וממייסדות פרטיות ישראל (עמותה בהקמה).




קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor