מסע המעקב והבילוש בחברת רמי לוי תקשורת

ijump_728x90



לקוח שהגיש תביעה קטנה, עיתונאים שפרסמו כתבה שלילית ועובדים של חברת רמי לוי
– אלה חלק מהקורבנות בכתב אישום חמור שהוגש היום לבית משפט השלום בירושלים נגד חברת “רמי לוי שיווק השקמה תקשורת” ובכירים בחברה. בבסיס כתב האישום: פגיעה בפרטיות, הפרת חובת סודיות ושימוש במאגרי מידע בניגוד לחוק.

 

קראו עוד בכלכליסט:

ארבע שנים אחרי שהחלה חקירת המשטרה נגד החברה
בחשד לפגיעה בפרטיות ובילוש אחר עובדים, לקוחות ועיתונאים, הגישה הבוקר פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום חמור נגד החברה, נגד מנהלה אופיר אטיאס, שהוא אחיינו של רמי לוי ונגד שלמה ג’וליאן, אחראי אבטחה בחברה.

 

התיק נגד רמי לוי עצמו, שנחקר בפרשה, נסגר כפי שדיווחה גם החברה השבוע לבורסה.

 


רמי לוי. נחקר בפרשה, אך התיק נגדו נסגר

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין אביה גליקסברג בניטה ומיכל בלומנטל בשנת 2011 קיבלה חברת רמי לוי רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד. בהתאם לכך היא התקשרה עם חברת פלאפון תקשורת וקיבלה ממנה גישה למערכות הפעלה שונות של פלאפון, בין היתר למערכת (המכונה “הפרוד”) המתעדת נתוני תקשורת ומאפשרת להפיק פלטי שיחות של מנוי נבחר ולבצע איכוני מיקום של המנוי.

 

מדובר במערכת אשר נועדה לשימושן של חברות תקשורת לצורך מניעת הונאות. הפקת נתוני תקשורת שלא למטרות המאגר, מחייבת הוצאת צו שיפוטי.

 

על פי כתב האישום, בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. הנאשמים, נטען, “ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם”.

 

על פי האישום, מעשים אלה נעשו לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך ל”דפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם”.

 


רמי לוי תקשורת. ניצול לרעה של מאגר המידע צילום: אוראל כהן

על פי כתב האישום, ג’וליאן ניצל לרעה את גישתו ובלש אחרי אנשים רבים, “כעניין שבשגרה”, בחלק מהמקרים על דעת עצמו או לפי בקשתו של אטיאס ובכירים אחרים בחברת רמי לוי. כך למשל, בשנת 2013 על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג’וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה נוסף, הוא ערך בדיקות על מספרי מנויים אשר אטיאס חשש שמטרידים את קרוב משפחתו.

 

במקרה אחר ביצע ג’וליאן בדיקות במערכת על מספריהם של אנשים בשל תביעות קטנות שהגישו כנגד חברת רמי לוי תקשורת. במקרה נוסף, בשנת 2015, ביצע ג’וליאן בדיקות במערכת על מספרם של עיתונאים וזאת על רקע כתבה שלילית שפרסמו על החברה. מדובר בשתי בדיקות מערכת על מספריהם של עיתונאי “גלובס” דאז אילנית חיות ואורי סקופ.

 

מספר בדיקות נעשו גם לעובדת החברה-הבת של רמי לוי, “ביכורי השקמה”, על רקע חשש שהתעורר בחברה כי היא פועלת ביחד עם שני עובדים נוספים להקמת ועד עובדים בחברה כדי לשמור על זכויותיהם. את המידע הזה שליקט ג’וליאן הוא העביר לאטיאס, אשר הזמין את הבדיקה.

 

בעוד מקרה שמוזכר, ערך ג’וליאן בדיקות על מספר של אדם על רקע מסרונים מחזרים שהוא כתב לאשתו. והיו עוד גורמים בחברה שביקשו מג’וליאן לערוך בדיקות על מספרים: למשל קצין ביטחון בחברה האם שביקש ממנו לבדוק מספרי טלפן של עובדים כדי לברר אם הם מקיימים מערכת יחסית זוגית. במקרים אחרים נבדקו מספריהם של עובדים כדי לגלות מי מהם נהג ברכב חברה שקיבל דו”ח על עבירת תנועה.

 

בעוד מקרים באישום מתואר כיצד הנחה סמנכ”ל התפעול דאז בחברת רמי לוי, שמוליק לוי (אשר התיק נגדו נסגר בהסדר מותנה) כיצד הורה לג’וליאן לבדוק את מספריהם של אנשי מסגרייה שהתעורר חשד כי הם מרמים את החברה האם, ובמקרה נוסף לבדוק את מספריהם של עובדים כדי לדעת האם הם נמצאים בקשר עם עובדים לשעבר.

 


מאגר מידע. הגבלות חוקיות צילום: Depositphotos

כתב האישום מתאר לעומק את הבדיקות הרבות במאגרי המידע על עובדים ומנויים נוספים וכאלה שאינם מנויי החברה. עוד עולה כי כבר לפני שנים התריע בכיר בחברת רמי לוי, שלגבי המספר שלו נערכו בדיקות לא כחלק מחקירה פנימית בחברה בחשד להטרדה מינית שהוא ביצע לכאורה, בפני היועץ המשפטי של החברה על השימוש הפסול במערכת וניצולה למטרות זרות בעקבות זאת חודדו הנהלים הנוגעים לשימוש במערכת והובהר כי חל איסור על שימוש בה שאינו לצורך בדיקת הונאות.

 

למרות זאת, השימוש שעשה ג’וליאן במערכת, בין השאר בהוראת אטיאס ואחרים, והבדיקות על מספרי מנויים, המשיכו וזאת, “מבלי שהתקבלה הסכמת הנבדקים וללא ידיעתם”.

 

הפרקליטות טוענת כי הבדיקות המופיעות בכתב האישום, נערכו שלא למטרה לשמה הוקם המאגר ושבגינה נמסר המידע ומבלי שהתקבלה הסכמתם של הנבדקים, תוך הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם ובאופן המהווה בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, ובניגוד להוראות הדין בדבר שימוש במאגר מידע.

 

החקירה נוהלה על ידי ימ”ר ירושלים במשטרת ישראל ויחידת החקירות של הרשות להגנת הפרטיות.

 

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי “מאגרי המידע הנמצאים בידי חברות התקשורת הינם רגישים במיוחד בשל העובדה שהם מאפשרים להתחקות אחר כל קשריו של אדם ואף אחר מיקומו הגיאוגרפי. משכך, שימוש במידע אישי המצוי בידי חברות התקשורת למטרות עסקיות או פרטיות הינו פסול ומהווה הפרה בוטה של הוראות דיני הגנת הפרטיות”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor