הקטינות נגד הכדורגלנים? עורכי הדין דווקא חברים

ijump_728x90



יו”ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין עו”ד רומי קנבל וחבר ועד המחוז עו”ד עדי כרמלי הם שמות מוכרים בלשכה, ונחשבים לחברים קרובים ולמקורבים פוליטית. כמה קרובים? מספיק כדי שכרמלי יהיה מספר 3 בסיעתה של קנבל ושותף דומיננטי בניהול קמפיין הבחירות שלה לראשות המחוז, ומי שנחשב כיום לאיש החזק במחוז אחרי קנבל. כרמלי אף היה מי שייצג את קנבל בדיון בבית המשפט העליון בעתירה שביקשה לפסול אותה מהתמודדות יום לפני הבחירות. אלא שעל אף הקשרים האישיים והפוליטיים של השניים הם מצאו לנכון ליטול על עצמם את הייצוג משני צדי המתרס באחד התיקים המשפטיים הסוערים בעת האחרונה: פרשת הכדורגלנים והקטינות.

 

קראו עוד בכלכליסט:


קנבל וכרמלי. ייצג את קנבל בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון נגד התמודדותה ללשכה צילום: youtube, אבי רוקח

 

כך, בשעה שכדורגלני מכבי תל אביב, החשודים בקיום יחסי מין עם קטינות בנות פחות מ־16, שכרו את שירותיו של כרמלי העוסק בתחום הפלילי — הצד השני בפרשה, הקטינות עצמן, מיוצגות בידי קנבל. כרמלי משמש בתיק עם עו”ד ינון היימן, לשעבר יו”ר מחוז תל אביב בלשכה, בעוד הפליליסט הוותיק עו”ד ששי גז מייצג עם קנבל את הקטינות. מיקומו של צמד החברים קנבל את כרמלי בשני צדי המתרס הביא רבים בקהילת עורכי הדין לתהות, האם כלל מתקבל על הדעת ששני חברים קרובים המקיימים קשרי עבודה ואמון ייצגו שני צדדים שהיריבות ביניהם כה ברורה ודחופה.

 

הניחוח המטריד סביב הסיפור התחזק לאחר שעו”ד קנבל, שזכתה בשבוע שעבר לתשומת לב תקשורתית מוגברת, בחרה בעיתוי זה כדי להכריז בשם מחוז מרכז שבראשו היא עומדת על הענקת חסות לפנימייה לקטינות נפגעות תקיפה מינית בדרום הארץ. תזמון ההודעה והריחוק בין אזור הייצוג של קנבל ומיקום הפנימייה עוררו אצל כמה גורמים בכירים בלשכה חוסר נוחות וחשש כי הדבר עשוי להתפרש כניצול לכאורה של תפקידה הציבורי של קנבל למינוף עיסוקיה הפרטיים.

 


 

כללי לשכת עוה”ד (אתיקה מקצועית) קובעים כי עו”ד לא ייצג לקוח אם קיים חשש שלא יוכל למלא כלפיו את חובותיו המקצועיות “בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר” — ניסוח עמום שמותיר מרחב רב לפרשנות. האם כששני עורכי דין הם חברים בלב ובנפש, הדבר יוצר חובת נאמנות שלא מאפשרת להם לעמוד משני צד המתרס בתיק משפטי? משפטנים שעמם שוחח “כלכליסט” טוענים שהתשובה לשאלה היא חיובית, בפרט בתיק כמו זה שלא עוסק בסכסוך כלשהו שהצדדים עשויים לחתור בו לפשרה אלא בתיק שבמרכזו עומד מאבק גרסאות.

 

בלב סוגיית ניגוד העניינים עומד החשש שעורכי דין שיש ביניהם קרבה ושיתוף פעולה יתקשו לצאת בזמן אמת זה נגד זה. מעבר לכך, מאחר שהם שומרים על קשרי עבודה מעבר לתיק ספציפי, קיים חשש שתתפתח ביניהם שיחה על התיק. בית המשפט העליון ניתח בעבר את האיסור על הימצאות בניגוד עניינים באופן שמייתר את הצורך להוכיח את קיומו בפועל ומסתפק בהצגת החשש לאפשרות ממשית לקיומו. “הטענה הנשמעת לעתים קרובים ‘סמוך עליי, לי זה לא יקרה. אני אדע להפריד בין ענייניי האישיים ובין ענייני התפקיד’ אינה לעניין”, קבע נשיא העליון בדימוס השופט אהרן ברק, “הכלל בדבר ניגוד אינטרסים בא למנוע מאדם מסור ונאמן להימצא במצב פוטנציאלי של ניגוד עניינים”.

 

גורמים המעורבים בתיק אומרים כי עו”ד היימן היה הראשון להיכנס אליו כמייצג הכדורגלנים והוא שהביא את כרמלי לייצוג משותף לאור ניסיונו של האחרון בתיקים מתוקשרים. קנבל מצדה טוענת כי הגיעה לתיק בעקבות המלצה שקיבלה משפחתה של אחת הקטינות מקולגה. לדבריה, הורי הקטינה אף העדיפו פרקליטה המזוהה עם תחום המשפחה ולא עם התחום הפלילי. האם היה עליה לסרב ליטול את הייצוג מרגע שגילתה שחברה הטוב כרמלי מייצג את החשודים? היא עצמה סבורה שהתשובה לכך שלילית ולא מוצאת כל פגם בנטילת הייצוג.

 


 

הכלל בנוגע לניגוד עניינים בייצוג אמנם מותיר מקום רב לפרשנות, אך מרחב השימוש במשאבים הציבוריים של לשכת עוה”ד למינוף או קידום אישי של נבחר הציבור בלתי מוסדר לחלוטין. ללשכה אין כללים שיגדירו את גבולות המותר והאסור והיא השאירה הכל לשיקול דעתו של הנבחר. עם זאת, הנחת המוצא היא כי הנבחר ידיר את ידיו מעיסוק ישיר או עקיף בעניינים ציבוריים שהפרקטיקה הפרטית שלו עשויה לצאת נשכרת מהם.

 

קנבל עוסקת בתחום דיני המשפחה ושמה הפך מוכר יותר מאז נבחרה לפני שנה ליו”ר מחוז מרכז בלשכה מטעמו של ראש הלשכה אבי חימי. קנבל זוכה לשבחים על יעילותה וחריצותה, אך בו בזמן דווקא תחום עיסוקה זכה לבולטות במחוז. כך, היא הסכימה לקדם מודל לטיפול בניכור הורי יחד עם השופטת רבקה מקייס, שזימנה קומץ נבחרים (בהם גם קנבל וכרמלי) למפגש סגור להצגת המודל.

 

כעת מתגאה קנבל בפרויקט חדש, שבמסגרתו מחוז מרכז יקים קליניקה משפטית בעמותת עדן המפעילה פנימייה לקטינות בדרום הארץ. בפרסום שבו הודיעה קנבל על המהלך היא חתמה בשמה ובשם “חברי ועד המחוז”, אך מבדיקת “כלכליסט” עולה שהנושא כלל לא הובא לאישור ועד המחוז.

 

אך אף שכללי הלשכה בסוגיית השימוש במשאביה הציבוריים משאירים מקום נרחב לפרשנות, דווקא התיקון לחוק לשכת עוה”ד שקידמה שרת המשפטים הקודמת איילת שקד הגדיר בצורה ברורה את הסמכויות המצומצמות של ראשי המחוזות. לפי התיקון כל סמכות שאינה כתובה במפורט בחוק — אינה בסמכות המחוז. כך, החוק לא מזכיר אפשרות של אימוץ או הענקת חסות לגופים, וגם אם מטרת המהלך ראויה ואנושית, לכאורה רק המועצה הארצית של הלשכה מוסמכת לנקוט בו.

 

תמיהות הועלו גם לגבי החלטת מחוז מרכז לאמץ דווקא פנימייה בדרום במקום בשטחה שלה. תגובתו של יו”ר מחוז הדרום עו”ד אלעד אנוך, גם הוא מאנשיו של חימי, לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.

 

לדברי גורם משפטי, בעלי תפקידים בלשכה ונבחרים עושים שימוש ישיר או עקיף במשאבי הלשכה הציבוריים. “אילו היה מוסדר שנבחרים אלו הופכים לעובדי הלשכה, ברור כשמש שמה שעושים אסור”, אמר המקור. “היות והם מתנדבים, זה נראה כאילו מדובר בשטח אפור. בעיניי זה לא שטח אפור כלל”. 


ראש הלשכה אבי חימי. “מברך על כל יוזמה חברתית” צילום: יאיר שגיא

 


 

עו”ד קנבל מסרה בתגובה: “עו”ד רשאי לעסוק בכל תחום שבו הוא בוחר לעסוק והחוק לא מגביל זאת. במרוצת השנים טיפלתי ברגישות בנוער בסיכון ובסוגיות המערבות נוער וקטינים, לרבות ייצוג נפגעות עבירה קטינות. תחום זה הוא בתחום עיסוקי ומומחיותי. עורכי דין שיש ביניהם קשרים ואפילו חברות מופיעים באופן יומיומי כיריבים בבית המשפט ונאמנותם היא לעד ללקוחותיהם. ודאי שאין חשיבות לקשר חברי בין עו”ד המייצג נפגעי עבירה לעו”ד המייצג חשוד, שהרי ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה והחשוד, ולא בין עוה”ד. לקוחותיי מקבלים תמונה מלאה על קשריי ככל שהמידע רלוונטי.

 

“מעולם לא ניסיתי להשתמש בתפקידי בלשכת עוה”ד לקידום הקריירה המקצועית שלי. אני נוהגת ואמשיך לנהוג לפי כל כללי המינהל התקין. ה’חסות’ שהוענקה לעמותת עדן אינה כלכלית, המשאב היחיד הוא זמנם של עוה”ד המתנדבים”.

 

מלשכת עוה”ד נמסר: “ראש הלשכה אבי חימי מברך על כל יוזמה חברתית בכל מקום”. תגובת עו”ד כרמלי לא הגיעה עד למועד סגירת הגיליון.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor