“הבלק־ג’ק היה כמו סטארט־אפ”

ijump_728x90



כשרוח היזמות פעמה בג’ף מא הוא לא חיכה למשקיעי הון סיכון, ובמקום זאת פנה לשולחנות הבלק־ג’ק בלאס וגאס. אלו לא היו הימורים, הוא מדגיש, אלא השקעה פיננסית שהתרחשה בקזינו. “הימורים היא כניסה לטרנסאקציה בידיעה שיש לך חיסרון”, הוא מספר ל”כלכליסט” בראיון ראשון מאז מונה למנכ”ל Microsoft for Startups, האקסלרטור של ענקית הטכנולוגיה שפועל ב־140 מדינות משלבי הסיד ועד שלבי הגיוס הבינוניים של עד חמש שנים. “היה לי יתרון מתמטי שניתן לכימות יותר ממה שתראי בוול סטריט או שווקים אחרים. בזכות ההשקעה הזאת הצלחתי להקים שני סטארט־אפים, כי היתה לי המשכורת מהבלק־ג’ק — הכנסה צדדית שאפשרה לי להשקיע בעבודה היומית שלי”.

קראו עוד בכלכליסט:

 

מא (47) נכנס לתפקיד החדש בעיצומה של מגפת הקורונה, מה שאומר שעד היום הוא לא פגש איש או אשה מהצוות שלו שלא דרך שיחת וידיאו. “לפני התפקיד הנוכחי שלי עבדתי בטוויטר, שם היתה תמיד תרבות גדולה של לעבוד מהבית, ובמיקרוסופט התרבות מתחילה גם להשתנות לכיוון פגישות וידיאו, ולבצע את הפגישות באופן יעיל. השינוי הזה יעזור לה להיות גלובלית עוד יותר ומהר יותר משום שאפשר לבצע מין דמוקרטיזציה לגישה אל אנשים”.


ג’ף מא מנכ”ל עולמי של מאיץ הסטארטאפים של מיקרוסופט

 

הפקולטה לקלפנות

 

במשך כל שנות התשעים היה מא חלק מקבוצת הבלק־ג’ק של MIT שחבריה היו תלמידים מהאוניברסיטה היוקרתית במסצ’וסטס. הקבוצה השתמשה בטכניקת ספירת קלפים כדי לנצח את הבית, ונהפכה כה מפורסמת עד ששימשה השראה לסרט ההוליוודי “21” בכיכובו של קווין ספייסי מ־2008. מא אף הופיע בסרט בהופעת קמע כמחלק קלפים.

 

“המתמטיקה מאחורי בלק־ג’ק היא כמו סחורה חופשית”, הוא מספר, “כל אחד יכול להשתמש בה, זה רק דורש זמן ועבודה קשה. אבל מה שהופך אנשים לסופרי קלפים מוצלחים או שחקנים מוצלחים הוא היכולת להגיע לקזינו ולהיראות כאילו הם לא סופרים קלפים. כי אף שזה לא נחשב כדבר לא חוקי בארה”ב ובמקומות רבים אחרים לספור קלפים — הרי נעשה פה רק שימוש במוח כדי לנצח במשחק — הקזינו תמיד שומר לעצמו את הזכות לסרב לארח אנשים שאינו מעוניין בנוכחותם. כך שאתה תמיד צריך למכור את עצמך כלקוח שהם ירצו לעשות איתו עסקים, ניואנס הכרחי להצלחה שאני לוקח אתי עד היום”.

 

את הזכיות שלו מא מינף כדי להקים שני סטארט־אפים בשנות התשעים ולצבור ניסיון יוצא דופן במגזר הטכנולוגיה המתהווה. בשנות ה־2000 הקים שני סטארט־אפים נוספים, את הראשון מכר ליאהו ב־2010 ואת השני לטוויטר ב־2015, אז הצטרף לצוות של הרשת החברתית כסגן נשיא לאנליטקס. בין לבין שימש כמומחה חיזוי אנליטיקה בשידורים החיים, והיה האדם הראשון שרשת שידורי הספורט ESPN גייסה לתפקיד זה. לאחרונה, כאמור, הצטרף למיקרוסופט. “כששואלים אותי למה אני הכי מתגעגע מתקופת הבלק־ג’ק, אני אומר שלאחוות האדם, כי היינו ארבעה, חמישה או שישה שמנסים לנצח את המערכת. זו הסיבה שאני עושה היום את מה שאני עושה עם אקסלרטור הסטארט־אפים, כי שוב יש לך קבוצת אנשים שמנסה לעשות משהו כנגד כל הסיכויים”.

 

דווקא הניסיון המגוון שלו, הוא טוען, ממקם אותו בעמדת יתרון ללוות סטארט־אפים צעירים מצד אחד ולעזור לתאגיד הענק והמבוגר לא להישאר מאחור במירוץ לטיפוח חדשנות מצד שני. “יזמים הם טובים משום שהם מוגבלים במשאבים, כשאת מוגבלת במשאבים את צריכה לתעדף — מה אני יכולה או לא יכולה לעשות. בסטארט־אפ חייבת להיות משמעת, אחרת הוא לא ישרוד”.

 

איך משמרים חשיבה ביקורתית ורעננה גם בחברה ענקית רוויית הרגלים וחובבת סטטוס קוו כמו מיקרוסופט?

“הסוד הוא 30 הימים הראשונים בחברה. זה זמן המחשבה הצלול ביותר שיש לנו, אם כי הוא גם מוגבל משום שאנחנו לא יודעים הרבה ורוצים במקביל גם ללמוד את הידע הארגוני ככל הניתן”.

 


ג’ף מא

 

אקזיט הוא לא מטרה

 

כשאני שואלת את מא אם הוא מרגיש שימיו מאחורי שולחן הקלפים כסוג של מהמר יכולים להסביר את חיבתו לסטארט־אפים, הוא משיב כי “קבוצת הבלק־ג’ק היתה ביסודה סטארט־אפ: קבוצה של אנשים שמנסים לייצר ערך ושלא נרתעים מסיכונים. הרי יזמים הם אנשים שיכולים להשיג עבודות נוחות בחברות גדולות כמו גוגל ופייסבוק עם הזדמנות לעשות כסף רב. ובכל זאת הם מוותרים על הכסף הזה בשביל משהו שהוא כנראה תשוקה או חלום. אני לעולם לא אייעץ ליזם לעשות את זה מסיבות כלכליות, כי אם תעשי את החישובים של הערך הצפוי לאורך זמן — זה פשוט לא המקום. את עושה את זה כי יש לך תשוקה לזה, כי את רוצה לבנות משהו”.

 

כשחושבים על תרבות האקזיטים הנוכחית, קשה להסכים לחלוטין עם התזה הזו.

“אני יודע שיש כאלו שהצליחו גם כשהאקזיט היה המטרה, אבל אלו לא סוגי היזמים לטעמי. זה מצחיק כי אני הקמתי ארבעה חברות ואת כולן מכרתי, ואנשים יכולים לראות את זה כהצלחה, אבל במובנים רבים כשאת מוכרת חברה זו לא תמיד התוצאה הטובה ביותר וזו לא הסיבה שבגללה הקמת את החברה. לדעתי, מרבית האנשים לא מבינים שיש הרבה מאוד אקזיטים שנראים על פניהם כמוצלחים, אבל הם לא באמת כאלה”.

 

במקום אסטרטגיית יציאה, מא מחפש סטארט־אפים יצירתיים שיתרמו לאקו־סיסטם של מיקרוסופט, בעיקר על האזורה — שירותי הענן של החברה ואחד המגזרים הצומחים והתחרותיים ביותר בשוק. ואת כל זה הוא עושה מכוון מטרה לעודד גיוון במערכת שהוא רוצה לטפח.

 

למה החלטת להתמקד בגישור על פערים המגדריים?

“אם מתבוננים על היזמים הקלאסים מעמק הסיליקון, רואים קבוצה קטנה ומאוד לא מגוונת. חדשנות לא יכולה להמשיך לצמוח בצורה הזאת. צוותים מגוונים הם הצוותים הטובים ביותר. בתחום המגדר יש פער עצום שצריך לגשר עליו. אני גדלתי עם שתי אחיות בבית סיני־אמריקאי שבו היו דעות קדומות מגדריות, ולמרות זאת שתי האחיות שלי הלכו ללמוד ב־MIT והן שתיהן מצליחות מאוד, כך שאני חושב שזה תחום שבו אנחנו יכולים להשפיע ולשבור חומות”.

 

נתוני קורונה לוקים בחסר

 

חוץ מגיוון, הצלחה וחדשנות נשענות עבור מא גם על נתונים, שבהם הוא מאמין באדיקות כמעט דתית. “קחי את הקורונה למשל, הנתונים עליה כל כך לוקים בחסר, שכל אחד יכול לבנות מודל שיתמוך בנרטיב שהוא מעוניין בו. אפשר אפילו להשתמש באותם נתונים ותקבלי דעות שונות.

“אם את חושבת על המודל של אימפריאל קולג’ למשל, הוא נבנה במובנים רבים כדי להבהיל אוכלוסייה נרחבת לעשות את הדבר הנכון, כאשר המוטיבציה היא להציל כמה שיותר חיים. אם לכולנו יש אותה המוטיבציה ואנו רואים את אותו המידע, סביר להניח שנגיע לאותן מסקנות, אבל המקרה הספציפי הזה כה נדיר כך שקשה להגיד שזה יקרה”.

 

איך נלחמים בזה?

“צריך להפסיק להשתמש בנתונים לרעה ולבנות את הכלים הטובים והאובייקטיביים ביותר לאיסוף מידע, ורק אז לבנות מודלים סביבם. שיפוט אנושי הוא חיוני, אבל אני דוחף לנתונים משום שכבני אדם אנחנו באופן כללי גרועים בקבלת החלטות כי אנחנו נוטים להטיות רגשיות. לעתים המידע שניחשף אליו יהיה כה משכנע שזו תהיה איוולת לא להשתכנע, אבל לעתים זה לא יהיה כך — וההחלטה האנושית תנבע מהדעה האישית שלך”.

 

מה צריך לעשות אחרת?

“צריך להיות מאמץ משותף ענק לשיתוף מידע, לגרום למדינות לשתף מידע ולהבטיח שאין אג’נדה נסתרת — שכל המאמץ נעשה רק למען האנושות. להשתמש במידע שנצבר במערכת של קוד פתוח ולתת לכולם את הגישה אליו כדי לנסות להבין את המודלים השונים ואת המדיניות. עבורי קיים בעיקר הצורך בשיתוף עם מוטיבציה עולמית גלובלית לפתור את המשבר”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor