“כל אפליקציות התשלומים יגיעו לישראל עד 2021”

ijump_728x90


לא רק אפל Pay: אורי אלון, המשנה למנכ”ל ישראכרט, שוחח אתמול (ג’) עם כלכליסט בהמשך לאמירתו במסגרת דיון על אפליקציות תשלום בתחבורה ציבורית שנערך שלשום (ב’) בוועדת הכלכלה של הכנסת, “עוד חצי שנה תגיע לפה אפל עם תשלום מתקדם”. אך לדברי אלון, לא מדובר רק באפל פיי, אלא בכל השחקניות הגדולות בשוק שצפויות להפעיל את שירותיהן בישראל במהלך השנה הבאה.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

הסיבה לכך אינה קשורה לאפל או לגוגל לצורך העניין. בנק ישראל קבע לוח זמנים מחייב עבור המשק למעבר לשימוש בטכנולוגיית EMV בתשלומי מבוססי אשראי. EMV מאפשרת שימוש בכרטיסי אשראי מאובטחים שפועלים עם שבב וקוד סודי. אלון העריך באוזני כלכליסט ש-“שנת 2021 היא שנת המפנה, עד נובמבר הקרוב הרשתות הקמעונאיות הגדולות בישראל יהיו ערוכות לקבלת תשלום ב-EMV ואפליקציות התשלומים של חברות כרטיסי האשראי וענקיות התשלומים הבינלאומיות – יעלו למגרש. אפשר יהיה “לשכוח” את הארנק בבית”.


אפל Pay

 

הסיבה העיקרית להערכתו של אלון היא ש-EMV היא הטכנולוגיה שפועלת בארנקים האלקטרוניים של אפל, גוגל וסמסונג למשל. היא דורשת שימוש בשבב NFC שמותקן כיום בכל סמארטפון. לאחר דיונים ארוכים ומתישים בבנק ישראל ובאיחור אופנתי של כ-20 שנה לעומת אירופה, גם בישראל צפוי המשק לאפשר תשלום בתקן EMV עד נובמבר 2020. עם זאת מדובר בתאריך שעשוי להשתנות אם יוחלט שמשבר הקורונה הוא סיבה מספיק טובה לכך.

 

הנושא אינו חדש. משיחות עם גורמים בשוק התשלומים שערכנו בשנים האחרונות, מתנהלות שיחות בין ענקיות הטכנולוגיה לחברות הישראליות כבר זמן רב. בעבר כבר קיבלנו אישורים מגורמים המקורבים לנושא, ושהעדיפו להישאר בעילום שם בגלל שלא יכלו לחשוף את תוכן הדיונים, על כך שאפל פיי אכן נמצאת בדרך לארץ ושכל מה שעומד בינה לבין כניסה רשמית לשוק הישראלי הוא אימוץ השימוש ב-EMV.

 


ארנק דיגיטלי צילום: שאטרסטוק

 

עם זאת, כבר לפני יותר משנתיים עלו דיווחים על כך שסמסונג תשיק את הארנק האלקטרוני שלה בארץ. הטכנולוגיה של סמסונג, בניגוד לזו של אפל או גוגל, מאפשרת שימוש בקורא הפס המגנטי של הקופות ואינו מצריך שימוש ב-EMV. אך משום מה המהלך לא קרה. לא ברור למה, אולי בסמסונג העדיפו לחכות שהשימוש בארנק אלקטרוני יהפוך ליותר נפוץ בקרב האוכלוסייה הישראלית. עם זאת בינתיים בפועל אמצעי תשלום אלקטרוני מבוסס אפליקציה אין.


 

לא ברור גם אם המעבר לתשלומים מבוססי EMV יספיק כדי למשוך את השחקנים הזרים לארץ. אחת הבעיות העיקריות בשוק התשלומים בישראל היא המונופול של שב”א בתחום תשתיות התשלומים. החברה מספקת את הסליקה לחברות כרטיסי האשראי. בהיעדר מתחרה, שב”א שולטת הלכה למעשה כמונופול בשוק. מהלך שעורר כבר בשנה שעברה פעולות מחאה מצד חברות כרטיסי האשראי וחברת מסופי התשלומים וריפון.

 


גוגל Pay צילום: גוגל

 

אפל, גוגל וסמסונג, הפכו בשנה האחרונה גם לשחקניות בתחום כרטיסי האשראי. אפל השיקה בשנה שעברה את אפל קארד, סמסונג הלכה אחריה והשיקה כרטיס אשראי לפני מספר חודשים וגם גוגל צפויה להיכנס לשוק הזה בהמשך. עם זאת הפעילות הזו כנראה לא תגיע לישראל בקרוב אם בכלל. מה שכן צפוי להגיע אלה אפליקציות התשלומים שיאפשרו לשלם דרך הצמדה של הסמארטפון למסוף התשלומים. במקום חתימה ובסכומים של מעל 200 שקל המשתמש יקיש קוד סודי.


 

שוק התשלומים מבוסס אפליקציות כולל כיום שלוש סוגים שונים ועיקריים של אפליקציות. כיום פועלות בישראל אפליקציות העברת כסף כגון ביט, פפר פיי ופייבוקס, של בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט בהתאמה; אלה מאפשרות להעביר כסף לאנשי קשר פרטיים ולשלם בעסקים מסוימים שלהם הסכם שימוש עימן. הסוג השני הוא אפליקציות תשלום מבוססות על BLE, תקן בלוטות’ שהפך למאוד פופולרי במדינות סקנדינביה בשנים האחרונות ושהפכו הלכה למעשה לארנק האלקטרוני המקומי. הסוג השלישי הן אפליקציות תשלום מבוססות קוד QR, שפופולריות בעיקר בסין ומדינות נוספות באסיה. אגב גם אפליקציות התשלום בתחב”צ בישראל עושות בה שימוש.




 

ואולם שוק התשלומים הדיגיטליים דרך אפליקציה אינו כל כך צומח. אפל פרסמה מחקר ובו מוערך שהיקף התשלומים דרך אפל פיי היה כ-4 מיליארד דולר ב-2019. בהתחשב בנפח התשלומים העולמי מדובר בקמצוץ קטן מאוד ביחס לאמצעי תשלום אחרים. בשיחות עם בכירים בענף, המסקנה המתבקשת היא ששימוש בארנק אלקטרוני אינו מהווה שום יתרון כיום ביחס לשליפה של כרטיס אשראי בקופה. הדרך היחידה בה ארנק אלקטרוני יכול להפוך לשימושי הוא בשירותי ערך מוסף, כגון מעקב אחר תשלומים ישירות בסמארטפון עבור הלקוח, והפעלת מועדון לקוחות עבור העסק למשל.

 


ווטסאפ Pay צילום: ווטסאפ

 

נעלם נוסף שעליו לא דיברנו עדיין היא השחקן הרביעי בתחום, פייסבוק. החברה השיקה לפני מספר ימים את ווטסאפ פיי, תשתית העברת כספים מבוססת בווטסאפ שמבוססת על שירות פייסבוק פיי שכבר זמין כיום בישראל. לא ברור עדיין אם השירות הזה יהפוך לתחליף ארנק אלקטרוני. בברזיל, שם הושק לראשונה, השירות יאפשר לשלם לסוחרים שפעילים בווטסאפ, אך בהודו, שם פייסבוק קיוותה להשיק את השירות להראשונה היא נתקלה במחסומים רגולטוריים לא קטנים. בישראל לעומת זאת שירות זה עשוי לעורר עניין רב בעיקר בזכות התפוצה הרחבה של משתמשי ווטסאפ כאן.

 

זאת ועוד, בשלב הנוכחי לא בטוח שגם אם אפל פיי, או גוגל או סמסונג, יחליטו להיכנס לשוק הישראלי אנחנו כצרכנים נשתמש בארנקיהן. אפל פיי למשל דורש שימוש באייפון בלבד ואינו זמין למשתמשי אנדרואיד. יתרה מכך, אפל נועלת את השבב NFC באייפון לשימוש עם ארנקים של ספקיות צד שלישי. פרקטיקה שאף הביאה עליה פתיחת חקירת הגבלים עסקיים מצד האיחוד האירופי והרשויות האמריקאיות. סמסונג גם היא שומרת את השימוש בארנק שלה לבעלי מכשירים מתוצרתה. גוגל מנגד מפעילה את השירות על כל מכשיר אנדרואיד, אך מדובר בשירות שעד היום לא ממש צבר תאוצה כאמצעי תשלום בחנויות פיזיות.

 

הכניסה האפשרית של ארנקים אלקטרוניים לשוק הישראלי היא אם כן עדיין רצופה חתחתים. האימוץ של הטכנולוגיה תלוי בהמון משתנים שבחלקם אינם תלויים בשחקני התחום. כך שגם אם השחקניות הגדולות ייכנסו לשוק המקומי ב-2021, נכונה להן עוד דרך ארוכה כדי להפוך לגורם משמעותי בו ואולי לשנות את הרגלי התשלום שלנו.




קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor