נאמן לנכסי פושט רגל קיבל היתר לחדור למיילים של מקורביו

ijump_728x90



החלטה תקדימית שתדיר שינה מעיניהם של חייבים רבים: בית המשפט המחוזי בתל אביב נעתר לבקשת נאמן שמונה לנכסיו של פושט רגל — איש עסקים מוכר שקודם לקריסתו ניהל עסקים בהיקף של מאות מיליוני דולרים, והוציא צו המאפשר לנאמן לחדור, להעתיק ולעיין במיילים של מקורבים לפושט הרגל, כלומר צדדיים שלישיים.

 

בית המשפט אישר למעשה לנאמן, עו”ד נדב לב, לחדור לכתובת הדואר האלקטרוני של החייב עצמו — אבל באופן תקדימי גם למייל של העוזרת האישית שלו ולאלו של בנו. ההחלטה הותרה לפרסום על ידי בית המשפט ביום חמישי האחרון. החדירה לחומר המחשב של החייב ומקורביו תבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון העתקה וגיבוי של החומר, ובשלב השני, ורק לאחר שתינתן לבן ולעוזרת האישית הזדמנות להתנגד לבקשה, יתבצע העיון בחומר המועתק — בהגבלות למילות חיפוש מסוימות הנוגעות למידע עסקי בלבד.

 


שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חגי ברנר צילום: אתר הנהלת בתי המשפט

 

 

השופט חגי ברנר קבע בהחלטתו התקדימית כי “בעת שנחקקה הפקודה, מן הסתם המחוקק לא נתן דעתו על כך שמסמכים יאוחסנו במדיה דיגיטלית, דוגמת קובצי מחשב, טלפון נייד ושירותי ענן… ברור כי הדרך המקובלת כיום לאחסון מסמכים אינה מוגבלת אך ורק למסמכים פיזיים, כגון דפים וקלסרים, אלא במקרים רבים ואולי אף בדרך כלל, המידע מאוחסן במדיה דיגיטלית, כגון, בשרתי מחשב, בטלפונים ניידים ובשירותי ענן… המקרה שבפנינו יוכיח, שכן החייב נוהג להעביר הודעות והוראות גם בווטסאפ ובדואר אלקטרוני. בנו והעוזרת האישית נוהגים אף הם בדרך דומה כאשר הם פועלים על פי הוראות החייב ומעבירים מסרים והודעות לצדדים נוספים”.

 

מהחלטת השופט ברנר עולה כי החייב הינו פושט רגל מאז סוף 2019 וקודם לקריסתו ניהל עסקים חובקי עולם והחזיק לטענתו שלו, ברכוש בשווי של מאות מיליוני דולרים. החייב עצמו מסר בחקירות שנערכו לו כי העסיק בעבר 70 אלף עובדים ואף נהנה מרווחים בהיקף של עד 30 מיליון דולר לחודש.

 


 

הנאמן טען בפני בית המשפט שגם כיום יש לכאורה לחייב רכוש רב ברחבי העולם, שהוא ממאן למסור את פרטיו, מתוך מטרה למלט את הרכוש מידי נושיו. הנאמן עו”ד לב ניהל עד כה חקירות ממושכות של החייב ושל מקורביו אך נתקל בקושי רב להתחקות אחר רכושו ונכסיו. הנאמן ציין בפני ביהמ”ש כי הוא מצוי בנחיתות אינפורמטיבית, המתגברת נוכח “קשר השתיקה” האופף את החייב ומקורביו. לצורך הקטנת הפגיעה בפרטיותם של החייב ומקורביו בקשר לחדירה לחומר המחשב, הנאמן יגדיר מראש רשימה סגורה של מילות חיפוש, על מנת שרק מסמכים המזכירים את אותן מילות חיפוש, ייבדקו בפועל על ידו. עוד מסכים הנאמן כי החדירה לחומר המחשב של בנו ושל והעוזרת האישית שלו תבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון העתקה וגיבוי של החומר, ובשלב השני, ורק לאחר שתינתן לשניים הזדמנות להתנגד לבקשה, עיון בחומר המועתק.

 

בנוגע להקטנת הפגיעה בפרטיות כתב השופט ברנר כי “הנאמן הגביל את עצמו מראש, במסגרת צו החדירה לכתובות הדואר האלקטרוני של החייב ושל בנו והעוזרת האישית, לחיפוש אחר מסמכים הכוללים מילות חיפוש מסוימות… שקשורות אך ורק לעסקיו האפשריים של החייב כגון פרויקט, מניות, הון נפרע, הלוואות, אחזקות, כספים וכו’, ולא לעניינים שיפה להם הצנעה או שאין להם כל רלבנטיות להליך פשיטת הרגל של החייב. בדרך שכזו, ב’רשת החיפוש’ שיפרוש הנאמן ייתפסו אך ורק מסמכים ומידע שיש להם קשר אפשרי לפעילות עסקית של החייב ואשר עשויים לסייע בידי הנאמן במלאכת ההתחקות אחר נכסיו וזכויותיו ברחבי העולם”.

 


 

השופט הדגיש בהחלטתו כי “כל מידע שאיננו נוגע לענייניו העסקיים והרכושיים של החייב אסור בעיון ויהיה מקום למחקו מהמדיה שבידי הנאמן”.

 

הדיון בבקשת הנאמן להוצאת הצווים נערך במעמד צד אחד וההחלטה ניתנה במעמד צד אחד. החייב יוכל לפיכך לערער על ההחלטה.

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor