השופט מני מזוז: “ממשלה בראשות נאשם בפלילים

ijump_728x90



שופטי בג”ץ פרסמו היום (ד’) את נימוקיהם בהחלטות שלפיהן אין עילה להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על
נאשם בפלילים וכי אין להתערב בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

השופטים התייחסו לסוגיית הרכבת הממשלה על-ידי נאשם בפלילים בהרחבה. השופט מזוז ציין כי “המציאות שבה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל”. עם זאת, מזוז ציין כי “בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו”.

 

לקריאות הנימוקים המלאים – לחצו כאן 

 


הדיון בבג”ץ בעתירות נגד נתניהו צילום מסך: לע”מ

 

השופט ג’ורג’ קרא הוסיף כי “אין זה ראוי מבחינה ציבורית שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות על טוהר המידות יקבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה. עם זאת, משההכרעה הובאה לפתחו של בית המשפט, היא הוכרעה משפטית וכל אשר נקבע הוא, שאין מניעה משפטית, כי הרכבת הממשלה תוטל על חבר הכנסת נתניהו”. קרא הדגיש כי דחייתה של העתירה, לא בהכרח אומרת שמדובר ב”הטבעת חותמת כשרות במישור הציבורי”.

 

 


הנשיאה אסתר חיות צילום מסך: לע”מ

 

הנשיאה חיות לא הוסיפה על דבריה שנאמרו בדיון, אך ציינה כי היא מצטרפת להערותיהם של חלק מחברי ההרכב על הצורך להסדר חקיקה עתידי בנוגע להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח”כ נאשם בעבירות חמורות שיש עימן קלון “על מנת ליתן ביטוי ועיגון משפטי להיבטים הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו”.

 


השופט מני מזוז צילום: לע”מ

 

השופט יצחק עמית הזכיר בנימוקיו כי “הלכת דרעי פנחסי חיה ובועטת” ועמד על האבסורד לדבריו, שבו שר נדרש להתפטר מתפקידו עם הגשת כתב אישום נגדו, בהתאם להלכה הפסוקה, אך ראש הממשלה לא. “בימים של פעם, השאלה שאנו נאלצים לדון בה מן הסתם לא הייתה מגיעה לפתחנו. אלה היו הנורמות הציבוריות, נורמות של done not is it, כך, חלק ופשוט. אך הנורמות הציבוריות והתרבות הפוליטית של פעם אינן כשל ימינו. צא ולמד על עומק השינוי שעבר על החברה הישראלית ועל התרבות השלטונית”.

 

עם זאת, השופט עמית הדגיש כי על שופטי בג”ץ לנהוג בריסון “בשעה שבה יותר מ-60 חברי כנסת מרימים את ידם בתמיכה ובמתן אמון בממשלה שהורכבה זה עתה, היא המועד הקובע שבו חברי הכנסת מבטאים את רצון רוב הבוחרים… התערבות בית המשפט בנקודת זמן זו ובהליך דמוקרטי זה, כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר, כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת. התערבות מעין זו מנוגדת לריסון שבית המשפט נוקדט בהתערבות בהחלטות הכנסת”.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor