בג”ץ ידון בשבוע הבא בהרכב של 11 שופטים בכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום

ijump_728x90



בג”ץ הודיע אחר הצהריים (יום ג’) כי יקיים דיון ביום ראשון וביום שני בעתירות שהוגשו נגד נגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שעומד ותלוי נגדו כתב אישום ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן להקמת ממשלת אחדות. זו הפעם הראשונה שבג”ץ ידון בסוגיה הנפיצה שבמסגרתה מבקשים העותרים למנוע מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה במקביל למשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.  

קראו עוד בכלכליסט:

 

11 שופטים ידונו בעתירות ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. שש עתירות קודמות בנושא נדחו על הסף מטעמים פרוצודורליים של
הגשה מוקדמת מדי.
נשיאת העליון אסתר חיות וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: Marc Israel Sellem, אוליבייה פיטוסי

 

מוקדם יותר היום הגישו המשיבים לשורת העתירות שהוגשו לבג”ץ בעצמו. נתניהו דרש לדחות אותן על הסף. “העתירות מהוות ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי. לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו”, טענו באי כוחו של נתניהו. הם הוסיפו: “עם כל הכבוד, לבית המשפט אין כל סמכות בדין לפסול את ראש הממשלה נתניהו, כאשר חוק יסוד: הממשלה וחוק הממשלה לא מעניקים לבית המשפט הנכבד סמכות כזו אלא קובעים את ההפך הגמור”.

 

סיעת הליכוד דרשה גם כן לדחות את העתירות על הסף. “בית משפט נכבד זה אינו מתערב בשיקול דעתם של נשיא המדינה, חברי הכנסת והכנסת בהליכים החוקתיים להקמת הממשלה – הרשות המבצעת של המדינה – שתכליתם היא להגשים את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לכנסת”, נכתב בתגובה. “אסור לה לפוליטיקה להיכנס בשערי בית המשפט ואסור לו לבית המשפט להיכנס בשעריו של העולם הפוליטי”.

 

מפלגת כחול לבן בראשותו של גנץ, שעד לבחירות הצהירה שראש ממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום, דרשה גם היא לדחות על הסף את העתירות. במפלגה הדגישו את החשיבות של אמון הציבור בשלטון החוק, טוהר המידות, חומרת העבירות בכתב האישום שהוגש נגד נתניהו והקושי הפרקטי בתפקוד ראש הממשלה הנאשם בפלילים, “אך צוק העתים בו נמצאת מדינת ישראל מחייב התייחסות מיוחדת, במסגרתה האיזון בין הערכים המעצבים את חיינו בדרך שגרה נסוגים בפני ערכים חשובים לא פחות בשעת חירום”.


 

בנוגע להסכם הקואליציוני טוענים בכחול לבן: “הסדרה חוקית של הרוטציה שהפכה מקובלת במשטר בישראל ואי השארתה לחסדי הסכמים פוליטיים היא כורח חיובי, הגם כי ייאמר ביושר שהוא נובע בעיקר מחוסר האמון ששורר בין הגושים”.


 

ב-1993 קבע בג”ץ את “הלכת דרעי-פנחסי” שלפיה הגשת כתב אישום נגד שר או סגן שר עשויה לחייב את פיטוריהם על ידי ראש הממשלה. בעקבות שני פסקי דין פיטר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין את שר הפנים בממשלתו אריה דרעי ואת סגן שר הדתות דאז רפאל פנחסי.


 

באוגוסט 2019 התפטר שר העבודה והרווחה חיים כץ לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי בכוונתו להגיש נגדו כתב אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor