“שוקלים לגייס את השב”כ למשימות נוספות למניעת התפשטות הקורונה”

ijump_728x90



הממשלה שוקלת לגייס את השב”כ לסייע למשרד הבריאות במשימות נוספות להתמודדות עם התפשטות הקורונה. כך עולה מתגובה מעודכנת שנשלחה הבוקר (ג’) לבג”ץ, במסגרת התייחסות המדינה לעתירות לביטול תקנות השב”כ המאפשרות לשירות לאסוף מידע טכנולוגי על חולי קורונה ומי שבא איתם במגע. בתגובה לא פורט מה הן המשימות הנוספות.

 


 

קראו עוד בכלכליסט:

 

 


מימין ראש השב”כ נדב ארגמן וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג, אלעד גרשגורן

 



“במסגרת דיוני צוות השרים המתקיימים בימים אלה ממש”, נכתב בהודעה, “נשקלת הוספת משימות לשב”כ, במסגרת הסיוע הניתן על ידו למשרד הבריאות בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, לצד בחינת חלופות נוספות. המטרה לפי ההודעה היא “לשפר את האפקטיביות הסיוע הניתן למשרד הבריאות, על מנת שניתן יהיה להוסיף ולפעול להאטת התפשטות הנגיף תוך הסרה חלקית של המגבלות על חופש התנועה”.

 

המדינה לא חשפה בתגובה מה השימוש הנוסף שבכוונתה לעשות בשב”כ וכתבה לשופטים: “בשים לב לכך שתהליך בחינה זה מצוי בעיצומו, יכולו המשיבים להציג התייחסות נוספת במעמד צד אחד”.

 

 

כבר כיום, כפי שעולה מתגובת המדינה עצמה לבג”ץ, השימוש שהיא עושה בשב”כ הוא חריג ביחס למדינות העולם. כך למשל במסמך שגיבשה הנציבות האירופאית (הזרוע המבצעת של האיחוד) היא קבעה שורה של עקרונות שיעמדו בבסיס ארגז הכלים של המדינות באיחוד לניטור ומעקב אחרי חולי קורונה. במסמך מומלץ לקבוע מנגנוני הגנה אשר יבטיחו את הזכויות הבסיסיות של החולים וימנעו יצירת סטיגמה שלילית. הדגש במסמך הוא על גנה על מידע אישי וחיסיון תקשורת.

 


לב המסמך נוגע בהעדפה של אמצעים פחות פולשניים לפרטיותו של החולה, אך יעילים. מדובר, על פי המסמך, באמצעים “לרבות שימוש בנתוני קרבה, והימנעות מעיבוד מידע בדבר מיקומים מיקומים או תנועות של אנשים ושימוש במידע אנונימי ככל שהדבר ניתן. כמו גם שימוש בדאטה שעבר הליכי אנונימיזציה וסיכום בכל מקרה שבו זה אפשרי”. בין היתר האיחוד ממליץ להימנע מפרסום מסלולי התנועה של חולים, כפי שנעשה בישראל בסיוע השב”כ.

 



 

המדינה הציגה לבג”ץ שתי דוגמאות לאמצעים דומים הננקטים בישראל – דרום קוראיה ודרום אפריקה – אולם באף אחד מהם השימוש הוא לא במנגנוני בטחון פנימיים או שירותים חשאיים. בדרום קוריאה, כך מוסבר, החוק למניעת מחלות מדבקות מסמיך את שר הבריאות לקבל מהמשטרה נתוני מיקום של חולה במחלה מדבקת, ומי שקיים חשש כי הוא חולה במחלה. המשטרה המקומית יכולה לבקש את הנתונים מספק התקשורת, שמחויב למסור למעט בנסיבות מקלות.

 

את המידע רשאי שר הבריאות להעביר לכל רשות מינהלית רלוונטית: הממשלות המקומיות, יו”ר הביטוח הלאומי, נשיא שירות הביטוח, מוסדות רפואיים ואפילו ארגונים וולנטרים וזאת לצורך ביצוע משימות הנוגעות למניעה והפצת המחלה.

 

החוק הקוריאני, כך כותבת המדינה, קובע כי בעת התפרצות מחלה מדבקת, שר הבריאות צריך לחושף בהקדם בפני האנשים הרלוונטים מידע אודות מסלול התנועות, אמצעי התחבורה, מוסדות רפואיים ומגעים של חולים במחלה המדבקת, בכפוף לזכות ערעור.

 


 

בדרום אפריקה, כך לפי תגובת המדינה, הוסמך מנכ”ל משרד הבריאות המקומי להורות לספק תקשורת להעביר לידיו נתוני מיקום של כל אדם שידוע או קיים חשד סביר שנדבק בקורונה. כמו כן את נתוני המיקום של מי שבאו איתו במגע מיום 5.3.20 ועד למועד סיום מצב החירום. זאת לצורך הכללתם במאגר המעקב אחרי הנגיף.

 

הנתונים שנאספים הם רק למניעת התפשטות הקורונה, ולא נאספים נתוני תוכן. משרד הבריאות המקומי רשאי להחזיק במידע 6 שבועות בלבד. כמו כן נקבע כי על מנכ”ל המשרד המקומי להעביר דיווח על בסיס שבועי לשופט בדימוס שמונה לפיקוח על המאגר.

 

6 שבועות לסיום מצב החירום, המאגר יעבור התממה (אנונימיזציה), והמשרד יהיה חייב להודיע באופן איש לכל אדם שנאסף מידע לגביו על כך. על פי תגובת המדינה לבג”ץ, לא ברור האם הרשויות בדרום אפריקה עושות שימוש בפועל בסמכויות שאושרו רק ב-2.4.20.

 

מדוברות השב”כ ומיו”ר ועדת חוץ ובטחון, גבי אשכנזי, טרם נמסרה התייחסות.

 

מגורם במשרד ראש הממשלה נמסר כי ההצעה להרחבת הסמכויות נמצאת בראשית התהליך, ונכון לעכשיו לא ניתן לומר באילו סמכויות מדובר, משום שטרם הסתיים תהליך האישור והפיקוח של הכנסת והממשלה.

 

מהאגודה לזכויות האזרח נמס,ר כי “הודעת הממשלה על הכוונה להסמיך את השב”כ למשימות נוספות מבטאת יותר מכל את איבוד הבלמים בהפעלת הכוח. השב”כ נועד לפעול בתחום הביטחון בלבד, ולא בטיפול בנושאים אזרחיים. לשב”כ סמכויות אדירות שהופקדו בידיו בידיעה שישתמש בהן לסיכול טרור ולא למעקב אחר אזרחים”.


 

 



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor